השרה זנדברג בעקבות הרשעת בכירי קצא"א: "התקבלה הכרעה חשובה של בית המשפט, שהרשיע את חברת קצא"א בזיהום הבלתי נתפס ובפגיעה בנחל צין – מהפגיעות האקולוגיות הגדולות שידעה המדינה. בית המשפט קבע כי אכן חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה אחראים למחדלים שעליהם הצביעה החקירה הפלילית שניהלה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה שהובילה להגשת כתב האישום, והם נושאים כל אחד באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לזיהום שטח של עשרות דונמים בנחל צין ובסביבותיו. נמשיך באכיפה פלילית בכל מקום".
זרימת נפט בנחל צין, 2011
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי חברת קצא"א; מנכ"ל קצא"א דאז יאיר וידה; סמנכ"ל הנדסה בקצא"א ואחראי לעבודות השיפוץ בעת האירועים, שלומי לוי; מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א, ניר סביון – נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לדליפת מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני אשר זיהמו שטח נרחב בנחל ובסביבותיו וגרמו לפגיעה סביבתית בהיקף עצום.
בית המשפט זיכה את שני המפקחים מטעמה של קצא"א, פרוספר אלבז ואריה עמיר, אך קבע כי כלל הנאשמים בעלי אחריות מסוימת לפרויקט, כל אחד בהיבטים שונים. שמונה נאשמים נוספים בפרשה כבר נידונו והוטלו עליהם קנסות משמעותיים בסך כולל של מאות אלפי שקלים.
את החקירה ניהלה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, והתיק מטופל בליווי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
מהפרקליטות נמסר: "עקב כשלים רבים עליהם אחראים הנאשמים, שנבעו מסטייה מהוראות הבטיחות ומעבודה רשלנית ולא זהירה, זוהמו כ-30 אלף טון של קרקע והנזק שנגרם לסביבה הינו עצום. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע באופן חד משמעי כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה בפעילותיהן השוטפות, צריכות לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים. על המנהלים של החברות מוטלת חובה לוודא, לפקח, להשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי, וכן להפחית את הנזק שנגרם".
על פי כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים על ידי עו"ד עדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים הפרקליטות המדינה, בהחזקתה ובניהולה של חברת קצא"א צינור המחבר בין אילת ואשקלון. חלקו של הצינור – כ-153 ק"מ המשתרעים בין אשל הנשיא ובין שיזפון – משמש להובלת דלק סילוני.
בבדיקה שנערכה לצינור מטעם קצא"א בסוף 2007 נמצא כי בעטיפת הצינור קיימים ליקויים רבים שמשמעותם היא כי לאורך חלקים נרחבים אין הצינור מוגן מפני דליפות. עוד נמצא כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה. בעקבות כך, ב-2008 הפסיקה קצא"א את הזרמת הדלק הסילוני בצינור. בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ עובר בגן לאומי "גן הפסלים" סמוך לנחל צין, מהגדולים והחשובים בנחלי הנגב, שאורכו 120 ק"מ.
כפי שעולה מכתב האישום, במסגרת עבודות שבוצעו במקום להעתקת עץ שעמד בתוואי חפירה לחשיפת הצינור שבוצעה בידי חברת מובילי הר הנגב, נפגע הצינור מכלי צמ"ה מסוג באגר. כתוצאה מכך, פרצו כ-722,000 ליטרים של דלק סילוני בעוצמה גבוהה על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין, וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו.
במהלך ביצוע עבודות השיקום פונו מהנחל ומסביבותיו כ-26,500 טונות של קרקע מזוהמת. על אף פינוי הקרקע המסיבי, חלק נכבד של הדלק הסילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים הנמצאים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום. נוסף על כך שרר באפיק נחל צין וסמוך לו ריח חריף של דלק במשך תקופה ארוכה של חודשים מספר לאחר האירוע.
כמו כן נגרם אובדן בית גידול של ערוץ הנחל ונשקפה סכנה לבעלי חיים, לביצי בעלי חיים שבאו עימו במגע ולבעלי חיים הניזונים מצמחייה שנפגעה מהדלק. כתוצאה מביצוע עבודות השיקום נחסמה הדרך למטיילים למעלה צין מאזור מדרשת שדה בוקר למשך שלושה חודשים.
בשל האירועים, הורה המשרד להגנת הסביבה על הפסקת עבודות השיפוץ ולאחר מכן אישר את המשך העבודות בתנאים שונים שמטרתם הייתה להבטיח היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ. ביום 5 בספטמבר 2011 במסגרת עבודות שבוצעו במהלך הפרויקט עם כלי צמ"ה מסוג שופל, שוב נפגע הצינור, ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני אשר גרמו לנזק לסביבה. במהלך עבודות השיקום הוצאו מהאזור כ-7,200 טונות של אדמה מזוהמת בדלק סילוני.
בית משפט השלום בבאר שבע, בראשות כבוד השופטת שרה חביב, קיבל את עמדת הפרקליטות בקביעותיו בהכרעת הדין:
- מנהלי קצא"א לא נערכו לפיקוח ראוי על הפרויקט ולא נקטו אמצעי זהירות כמתבקש.
- הדליפה אירעה כתוצאה מביצוע הפרויקט באופן לקוי, מתוך הפרת נהלים פנימיים והוראות בטיחות בחברת קצא"א, בלא שהוכנה תוכנית מסורטטת ומפורטת ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בחברה.
בית המשפט קבע כי על קצא"א חלה חובה לפקח פיקוח אפקטיבי על העבודות המתבצעות שיש בהן סיכון, כדי למנוע את הסיכון, וכי היא לא קיימה חובה זו. עוד נקבע כי הנהלת הפרויקט זנחה את נושאי הטיפול באירוע חירום לחלוטין, ולוּ היו נוקטים פעולות מסוימות, אפשר היה לצמצם את הנזק לסביבה. "כשל זה רובץ ישירות לפתחם של מנהלי קצא"א, אשר מכירים ומבינים את הסיכונים טוב מכלל מי שפעלו בשטחי העבודה הרלוונטיים", קבע בית המשפט. עוד קבע בית המשפט כי חברת קצא"א לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי המשרד להגנת הסביבה כאשר שבה לביצוע הפרויקט.
ידיעה זו מובאת במקור מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
