כתב האישום הוגש גם נגד ארבעה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה.
זיהום הנפט בשמורת עברונה
על פי כתב האישום, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה – סמנכ"לי ביצוע והנדסה שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה ארתור וייס, ומנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א חיים בר סלע – נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.
סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון ₪.
התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. במסגרת זו, הוקם צוות חקירה מיוחד (צח"מ) ביחידה שערך פעולות חקירה משמעותיות אשר שפכו אור על נסיבות האירוע.
כעולה מכתב האישום, בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א – קו צינור אשקלון אילת בע"מ – לעבר שמורת ערבת עברונה הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון-אילת, אשר משמש להובלת נפט גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה. לשם כך, נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו. כחלק מהפרויקט, תוכננה הנחת מקטע צינור חדש שאורכו כ-800 מטרים במרחק של כ-6 מטרים מערבה לקו הקיים, וחיבורו לצינור הקיים.
מכתב האישום עולה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור אירע כשל הנדסי שבגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, זרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עימה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי גידול. כמו כן נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.
על פי כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, מתוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א. האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו נגרמו על פי כתב האישום עקב מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים, כל אחד לפי חלקו.
כתב האישום אשר הוגש לאחר הליך שימוע שהתקיים במחלקה להנחיית התובעים מייחס לנאשמים ביצוע עבירות סביבתיות לפי חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הניקיון.
נזכיר גם שבעקבות האירוע הוגשה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו. במסגרת גישור שהתקיים במסגרת ההליך האזרחי, הצטרפה המדינה כנאמן הציבור במשאבי הטבע וכתובעת פוטנציאלית כדי לזְכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה לצורך שיקום השמורה ובגין נזקים סביבתיים. זאת לאור עמדתה כי המדינה היא התובעת הנכונה ביחס לנזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך – לכלל הציבור.
במסגרת הסכם הפשרה שבו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים. זאת בעיקר בשל הפגיעה בשמורת עברונה ובסביבתה ובשל הנזק שנגרם לציבור עקב מניעת ההנאה מהשמורה נוכח הפגיעה בסביבה הטבעית ובשירותי המערכת האקולוגית שסיפקה השמורה.
הפרקליטות והמשרד להגנת הסביבה ימשיכו לפעול, מתוך שילוב ידיים, לקידום המשפט הסביבתי הן בפן הפלילי והן בפן האזרחי למען הציבור כולו.
במקור עדכון זה הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
