השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אחת מהמטרות שלנו במשרד להגנת הסביבה היא קידום ביחד עם האקדמיה של המחקר והידע הנוגעים להשפעת זיהום אוויר על הבריאות, תוך שימוש בשיטות חדשות ומתקדמות לניטור מזהמים בגוף האדם. ממחקר זה נוכל ללמוד על החשיפה של תושבי חיפה למזהמים סביבתיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בארץ ונוכל להטמיע את תוצאות המחקרים השונים בתכניות העתידיות למפרץ חיפה".
ד"ר לנה נובק, חוקרת מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "המחקר פורץ דרך ויאפשר לנו לסלול דרך לבנייה של מערכת לניטור ביולוגי דינמי שבאמצעותו נאתר נתוני זיהום מבוססי מקום על בסיס יומי".
במסגרת מחקרי מפרץ חיפה שמקדמת לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, זכה במימון של כמיליון שקל מחקר שמבקש לבצע ניטור ביולוגי אנושי לצורך בדיקת זיהום סביבתי בתושבי מפרץ חיפה באמצעות תרומות דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בישראל. את המחקר מובילה ד"ר לנה נובק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
מטרת המחקר היא להשוות את רמות החשיפה של תושבי מפרץ חיפה למתכות כבדות לרמות החשיפה של תושבים בשאר אזורי הארץ, על בסיס שירותי הדם הלאומיים של מגן דוד אדום. זוהי הפעם הראשונה ששימוש בתרומות דם משמש כמערך ניטור ביולוגי. תוצאות המחקר יכולות לסייע באיתור מזהמים תעשייתיים מסוכנים ולתת את הבסיס לרגולציות סביבתיות באזור מפרץ חיפה ובכלל הארץ – כל זאת במטרה למנוע תחלואה הנגרמת מנזקי החשיפה לזיהום אוויר.
במסגרת המחקר, שעתיד להימשך עוד כשנתיים, החוקרים יקימו מאגר דמים על בסיס תרומות דם שיתקבלו במגן דוד אדום ומאגר זה יהווה מדגם גאוגרפי מייצג של מפרץ חיפה ושל כלל האוכלוסייה בארץ. החוקרים יעריכו את החשיפה למתכות כבדות כאינדיקציה לחשיפה לרמת זיהום גבוה ותיערך השוואה בין תושבי מפרץ חיפה לאוכלוסייה הכללית. לאחר מכן החוקרים יאמדו את הקשר בין ריכוז הסמנים הביולוגיים בדם למידת החשיפה לזיהום אוויר בקרב תושבי מפרץ חיפה ושאר אזורי הארץ. התוצר הנלווה והבלתי מבוטל של הפרויקט המוצע הוא פיתוח שיטת ניטור דינמית עם יכולת התאמה מיידית לשאלות מחקר עתידיות.
על-מנת לבחון את הקשר בין מידת החשיפה לזיהום אוויר לריכוזי מתכות כבדות שנבדקו, כל נתוני זיהום האוויר והמטאורולוגיה הנמדדים על ידי תחנות ניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה יילקחו בחשבון.
הקשרים בין חשיפה לתחלואה ברוב המחקרים מתבססים על מדידות של מזהמים באוויר, מים וקרקע במקום המגורים של אוכלוסיית המחקר ואינם משקפים במדויק את החשיפה האמיתית של התושבים, כאשר הם מושפעים מגורמים רבים אחרים, כגון מצב סוציו-אקונומי, תעסוקה, מוצא וכדומה. ניטור ביולוגי אנושי מודד חשיפה סביבתית לחומרים בעלי פוטנציאל לנזק בריאותי על ידי בדיקה פרטנית של פרמטרים של הנחקרים.
האייטם מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
