ברד מתקשר אצלנו במיוחד לחורף. אז איך זה שנופלים עלינו גושי קרח מהשמיים גם כשמזג האוויר מתחמם?
מדי כמה שנים מתרחשת תופעת מזג אוויר מבלבלת באביב הישראלי. בעוד שעל פני הקרקע הטמפרטורה נעימה למדי, כמקובל בחודשים האלה, גבוה בשמיים מתרחשת סופת ברקים שממטירה מטחי ברד עזים. הבלבול נובע מכך שברד היא תופעה שמזוהה יותר מכול עם החורף – הרי מדובר במים קפואים. אך מתברר שהיא יכולה להופיע גם בתקופות חמות יותר.
ברד הוא משקע מוצק שיורד בצורת כדורי קרח קטנים, לרוב בקוטר של בין חצי סנטימטר לסנטימטר. הוא נוצר בענני קומולונימבוס (ענני סערה) העשויים מחלקיקי קרח ומים נוזליים. הקרח נוטה להופיע סמוך לחלקו העליון של הענן, מעל לרום הקיפאון – הגובה שהטמפרטורה מעליו נמוכה מאפס מעלות, בעוד שרסיסי המים יופיעו בחלקו התחתון של הענן, שם הטמפרטורה קצת יותר גבוהה.
במהלך סערה, האוויר בתוכה נע מעלה ומטה בזרמים אנכיים חזקים שמכונים כיסי אוויר. טיפות מים מתחתית הענן עולות אל מעבר לרום הקיפאון, שם הן קופאות, ויורדות בחזרה למטה. כשהן יורדות שוב מתחת לרום הקיפאון הן מפשירות בחזרה, סופחות לתוכן רסיסי מים נוספים, וכך גדלות. זרם אנכי חזק נוסף עשוי להעלות שוב את טיפות המים לרום הקיפאון וחוזר חלילה.
התהליך יכול לחזור על עצמו פעמים רבות, ומפעם לפעם טיפות המים ייעשו יותר ויותר גדולות וכבדות. הגדילה שלהן מזכירה קצת בצל, שבנוי שכבות-שכבות. בסופו של דבר כדורי הקרח האלה יהיו כבדים מדי מכדי להינשא בזרמי האוויר האנכיים החזקים, ויתחילו בנפילתם הסופית מטה אל האדמה, בצורת ברד.
שלג נוצר בצורה שונה מאוד. אף שגם הוא מים קפואים שנופלים מהשמיים, השלג נוצר מאדי מים גזיים, שהתקררו במהירות והפכו ישירות לקרח, בלי שעברו קודם במצב צבירה נוזלי.
חם למטה, קר בעננים
סופות עשויות להתרחש בישראל גם בעונות מעבר, כמו שאכן קרה באפריל לפני שלוש שנים. סערות האביב האלה מתפתחות כשאוויר קר בשכבות העליונות של האטמוספרה בא במגע עם אוויר חם ולח שנע לאורך השכבות הנמוכות יותר. האוויר החם צפוף פחות מהאוויר הקר שמעליו ומנסה "לעלות" דרכו. המצב הזה מעורר אי-יציבות אטמוספרית. כך קורה שבזמן שעל פני האדמה חמים ונעים ואפשר ללבוש בגדים קצרים, במרומי השמיים מתפתחים ענני קומולונימבוס פעילים, עם סוגי המשקעים האופייניים לסופות רעמים.
בסערות כאלה ברד יכול להיווצר בשכבות העליונות והקרות של האטמוספרה כפי שתואר קודם, ולחצות את קו המגע בין האוויר הקר והחם בעת נפילתו מטה. במהלך הנפילה לאדמה קורה לפעמים שהאוויר החם לא מספיק להפשיר לגמרי את הברד, והוא פוגע בקרקע כשהוא עוד קפוא.
תופעה ייחודית למטחי ברד בעונות מעבר היא גודלם של הגושים, שעשוי להגיע לכדי כמה סנטימטרים. כשהברד חודר אל האוויר החם, פני השטח שלו מתחילים להפשיר, וכשגושי ברד סמוכים נוגעים זה בזה הם עשויים לקפוא מחדש ולהתלכד יחד, ליצירת כדורים יוצאי דופן בגודלם. כדורי ברד כאלה עלולים לחולל נזק רב, בעיקר לחקלאות, ולעיתים נדירות אף לנפץ שמשות של מכוניות.
המחבר – אור אליאסון
הובא מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
