החלטה היסטורית לקידום חדשנות באקלים בשווי של 3 מיליארד שקלים תובא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה

ההחלטה מיישמת את המלצות הצוות הבין-משרדי לקידום חדשנות טכנולוגית בתחום האקלים.

צילום: istock
אילוסטרציה

בהמשך לעבודת המטה שיזמו שרת האנרגיה, קארין אלהרר, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן והצוות הבין-משרדי שהוקם בהחלטת הממשלה, תאושר בממשלה ביום ראשון 26/06 החלטת ממשלה היסטורית בתחום חדשנות באקלים. ההחלטה מבוססת על דו"ח מפורט שהוביל צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת ומנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. עיקרי הדו"ח מופיעים בהמשך ההודעה. החלטת הממשלה תכלול יעדים כמותיים משמעותיים לעידוד חדשנות באקלים.

מטרותיה העיקריות של ההחלטה הן:

האצת אקו-סיסטם חדשנית בטכנולוגיות אקלים (אקלים-טק) בישראל וגיוס אותן טכנולוגיות לסיוע בעמידה ביעדיה של ישראל סביב משבר האקלים. זאת על בסיס יתרונות יחסיים של החדשנות הטכנולוגית הישראלית ובעזרת יצירת יתרונות יחסיים בסביבה העסקית-רגולטורית בישראל.

הכפלת מספר המחקרים היישומיים, מספר הפטנטים הנרשמים (PCT) ומספר המחקרים שהבשילו לכדי הקמת חברת הזנק או הועברו ברישיון לחברה קיימת בשנת 2026 בהשוואה לנתוני שנת 2021.

עידוד מו"פ תעשייתי והקמת חברות הזנק חדשות – הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 בשנת 2021 ל-110 בשנת 2026.

ניסוי והטמעה של טכנולוגיות אקלים בישראל. הכפלת מספר מיזמי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה (בתמיכה רגולטורית או מימונית) מ-35 בשנת 2021 ל-70 בשנת 2026.
מספר ההטמעות של טכנולוגיות שנעשו להן פיילוטים בתמיכת המדינה יעמוד על 35 עד שנת 2026.

הגדלה וגיוון של מקורות המימון למיזמים.

הגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה (יותר מ-10 מיליון דולר) מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026.
כפוף לתוצאות הבחינה הנזכרת, ביסוס 10 קרנות הון סיכון ישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 (לעומת אחת כיום).
הכפלת מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בישראל המתמחות בטכנולוגיות אקלים (יבצעו לפחות עסקה אחת בממוצע לשנה) מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026.
הכפלת מספר הקרנות התאגידיות הפעילות (לפחות עסקה אחת בשנה) מ-25 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026.

הגדלת שיעור האישורים בתחומי טכנולוגיות אקלים בתכנית המו"פ הורייזן אירופה מ-10% בשנת 2021 ל-30% בשנת 2026.

עיקרי הדו"ח

בדו"ח המסכם הצוות מציג את ההזדמנות הכלכלית המשמעותית הקיימת בצמיחתו של אקו-סיסטם אקלים-טק בישראל. הזדמנות זו מבוססת על הצורך הגלובלי הדחוף לרתום יכולות טכנולוגיות לטובת השגת יעדי הפחתת פליטות והיערכות להשלכות שינוי האקלים ועל התובנה כי זירת האקלים-טק הישראלית אינה ממצה את הפוטנציאל הגלום בה בשל אתגרים שונים המאפיינים את התחום. בין השאר קיים כשל שוק המתבטא בכך ששוק ההון הפרטי נמנע מהשקעות אקלים-טק או משקיע בחסר בטכנולוגיות אלו בגלל סיכון גבוה מדי ותשואה בטווח ארוך מדי, וזאת אף שהשקעה בתחום צפויה להניב תשואה משמעותית למשק.

את המלצותיו ביסס הצוות על סקירות שוק בין-לאומיות, בחינת הפעילות ההמצאתית בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD, מיפוי וסיווג של חברות אקלים-טק ישראליות בשיתוף עם קהילת החדשנות PLANETech, זיהוי חוזקות טכנולוגיות של ישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ניתוח היקפי השקעות בתחום וזיהוי של חסמים ואתגרים, בין השאר, באמצעות סקר שערכה רשות החדשנות.

הצוות מדגיש את חשיבותה של פעולה ממשלתית משותפת ומתואמת לקידום חדשנות בטכנולוגיות אקלים. ההמלצות עוסקות בהיבטים של שיתופי פעולה בין-לאומיים, מימון למו"פ והגברת המודעות בתעשייה לנושא האקלים. הן מתייחסות לכלל שלבי שרשרת הערך הכלכלי, החל מתמרוץ מחקר פורץ דרך באקדמיה ועידוד העברתו לתעשייה, דרך הנבטת חברות הזנק חדשות ומיזמי אקלים-טק בחברות גדולות ועד לניסוי והטמעה של טכנולוגיות אקלים בישראל.

בהמלצות במסמך אפשר לציין את הצורך לעודד מחקר אקדמי בסיסי ויישומי ולהקים תשתיות מו"פ משותפות לאקדמיה ולתעשייה; לתמרץ יזמות אקלימית באמצעות תמיכה בחברות הזנק, השקת אירועי אתגר לאומיים בחסות ראש-הממשלה ואירועי ideation משותפים לממשלה-אקדמיה-תעשייה; להגדיל את תקציבי התמיכה הממשלתית בטכנולוגיות אקלים ולבחון דרכים לעידוד נוכחות בישראל של גופי השקעה מתמחים; להגביר את פעילות משרדי הממשלה ורתימתם לביצוע פיילוטים והדגמות בישראל (בין השאר מתוך שימוש בתשתיות לאומיות) ולקדם פעילות הרצה רב-מגזרית ובין-משרדית; ולהנחות את הרגולטורים במשרדי הממשלה להשתמש במסגרות רגולטוריות קיימות (ובמידת הצורך בחינה של יצירת מסגרות רגולטוריות חדשות) כדי לאפשר סביבת ניסויים מוגדרת ובה רגולציה מקילה בתנאים שיבטיחו בקרה ושמירה על האינטרסים הציבוריים שהרגולציה נועדה להגן עליהם.

המלצות הצוות

יצירת ידע וקידום מחקר אקדמי פורץ דרך

עידוד מחקר בסיסי אקדמי על ידי הגדרת תחומי האקלים תחומי ליבה בתוכנית הרב-שנתית הקרובה של ות"ת מל"ג והמשך מתן מענקים לחוקרים בתחומי האקלים על ידי משרדי הממשלה.
תמרוץ מחקר אקדמי יישומי פורץ דרך באמצעות מתן מענקים לחוקרים ויצירת חיבורים בין אקדמיה ותעשייה.
בחינת הצורך בהקמת תשתיות מו"פ משותפות לאקדמיה ולתעשייה ופעילות להקמתן.
זיהוי ידע רלוונטי הקיים באקדמיה מחוץ לישראל ופעילות להבאתו למימוש בתעשייה המקומית.

הנבטת מיזמים חדשים

עידוד הנבטה של חברות הזנק חדשות ומיזמי פיתוח בחברות קיימות של פתרונות אקלים-טק, בין השאר על ידי הפעלת הכלים הייעודיים הקיימים ברשות החדשנות ובשיתוף משרדי הממשלה לצורך הנבטת חברות (חממות, מעבדות חדשנות, מאיצים, מרכזי חדשנות ועוד) כמו גם בפעולות של המשרדים בתחומי התמחותם.
קידום יזמות אקלימית על ידי השקת אירועי אתגר לאומיים, בחסות ראש הממשלה, שבהם מתבקשות התעשייה, האקדמיה וקהילת היזמים להציע פתרונות לאתגרי האקלים המובילים של ממשלת ישראל, וזאת לאור החשיבות שבקריאה ציבורית וממשלתית ליזמים ישראלים להיענות לפתרון אתגרים עולמיים ולאומיים בתחומי האקלים והפוטנציאל שבמענה זה להיות תמריץ ליזמות ולהנבטת חברות הזנק בעלות השפעה (אימפקט) על אתגרי האקלים.
עידוד יזמות ותהליכי ideation משותפים על ידי קיום אירועים משותפים לממשלה-אקדמיה-תעשייה, ייתכן שבאמצעות קהילות משרד הכלכלה העוסקות באקלים.

מימון מו"פ

בחינת התמרוץ הממשלתי בתחומי מימון חברות הזנק וחברות צמיחה בתחומי האקלים, לאורך שלבי ההנבטה, שלבי המימון המוקדמים ושלבי הגמלון בשוק הישראלי (הן להדגמה והטמעה ראשונית והן כשוק יעד להטמעה). בין השאר, יש צורך לבחון את כשלי השוק הפרטי, האופנים לעידוד הנוכחות של גופי השקעה המתמחים בטכנולוגיות אקלים בישראל והנגישות של מנגנוני מימון מבוססי אקוויטי ו/או חוב למימון מיזמים בחברות אקלים-טק ישראליות.
הגדלת התמיכה הממשלתית בחברות אקלים-טק במנגנונים הקיימים על ידי הגדלת תקצוב תוכניות התמיכה ועל ידי הגדלת היקף המענקים ומשכם.

קידום שיתופי פעולה בין-לאומיים

יצירת מנגנון תמיכה דו-לאומי או רב-לאומי לעידוד השקעה במחקר, בפיתוח, בניסוי ובהדגמה של טכנולוגיות למאבק במשבר האקלים, לרבות שיתוף פעולה באמצעות קרנות מחקר ופיתוח דו-לאומיות, איגום מקורות תקציביים והסטת מקורות תקציביים קיימים במסגרת הקרנות הקיימות.
הפעלת מערך השגרירויות והנספחויות הכלכליות על פי תוכנית עבודה משותפת לקידום חברות ישראליות, לפתיחת דלתות וליצירת שיתופי פעולה לקידום חדשנות ישראלית בתוכנית הגרין-דיל שהיא חלק מתוכנית המסגרת האירופית.
הקמת מרכז בין-לאומי לשינוי אקלים (Desert Tech) במסגרת תוכנית רובע החדשנות בבאר שבע. המרכז יהיה נקודת מפגש למדיניות, לתעשייה ולמחקר בנושא מדבר ושינוי אקלים ויקדם פיתוח פתרונות בתחום הטכנולוגי, כלי מדיניות ובניית יכולות במגוון האתגרים הקשורים להסתגלות לחיים במדבר. בין השאר יעסוק המרכז בתחומי מים, אנרגיה, מזון, תשתיות, בריאות ואקלים, בתוכניות התמיכה ובהגדלת היקף המענקים ומשכם.

ניסוי והטמעה של טכנולוגיות אקלים בישראל

הגברת פעילות משרדי ממשלה נוספים ורתימתם לביצוע פיילוטים והדגמות בישראל של טכנולוגיות ישראליות בתחום האקלים-טק בשלבי הבשלות הטכנולוגית המתאימים, בין השאר על גבי תשתיות לאומיות ואתרי הרצה ציבוריים או פרטיים. הפיילוטים ייתמכו על ידי קרן הפיילוטים ברשות החדשנות, נוסף על המשך פעילות פיילוטים קיימת במשרדי הממשלה. נוסף על כך, קידום מיזמי הדגמה משני מציאות – הגדרת מאמצים ממוקדים ומתוזמנים הכוללים מסה קריטית של פעילות הרצה רב-מגזרית ובין-משרדית (תעשייה + אתר הרצה + גורמי ממשלה + רגולטור).
הנחיית הרגולטורים במשרדי הממשלה להשתמש במסגרות רגולטוריות קיימות (למשל חקיקה, אמות מידה, הקלות בהיתרים פרטניים) ובמידת הצורך בחינה של יצירת מסגרות רגולטוריות חדשות שיאפשרו סביבת ניסויים מוגדרת ובה רגולציה מקילה שתאפשר ניסויי פיילוט מתקדמים בטכנולוגיה ישראלית לתקופות מוגבלות שיוגדרו ובתנאים שיבטיחו מעקב ובקרה לשמירת האינטרסים הציבוריים שהרגולציה נועדה להגן עליהם.
ביצוע ניסויים רגולטוריים של הפעלת כלי מדיניות ותמריצים כלכליים, באופן שיבטיח מעקב ובקרה לשמירת האינטרסים הציבוריים שהרגולציה נועדה להגן עליהם.

אסדרת אופני היישום ודרכי היישום של התקשרויות גופים ציבוריים עם חברות טכנולוגיה לצורך העברת מידע וסיוע לפיתוח טכנולוגיה; ביצוע הדמיות (סימולציות), ניסויים והדגמות (פיילוטים); והמשך לרכש המוצר החדשני. במידת הצורך, לכלול גם הצעה לתקנון תקנות או לשינויי חקיקה הנדרשים כדי לאפשר למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים התקשרות המשך עם חברות טכנולוגיה אשר ביצעו ניסויים או הדגמות בתשתיות או בגופים ציבוריים ולאפשר אמות מידה ברורות לתיעדוף רכש הכולל רכיבים בעלי קדמה טכנולוגית הנדרשת לצורך הסתגלות לשינויי האקלים או לשינויים טכנולוגיים מהירים.

הגדלת הביקוש בתעשייה המקומית לטכנולוגיות דלות פחמן, בין השאר, על ידי מענקי הון ליישום טכנולוגיות דלות פחמן, חדשות ויעילות, ייעוץ וליווי טכנולוגיים ותמריצים אחרים.

הגברת המודעות בתעשייה לנושא האקלים: הטמעת עמידה באמות מידה בנושאי ESG במסגרת תהליך הבדיקה המבוצע במשרדי הממשלה השונים לבקשות התמיכה המוגשות אליהם, ביצוע סדנאות העשרה לחברות ההייטק וליזמים וחיבורם לתחום האקלים, ביצוע הכשרות ייעודיות להון אנושי נדרש בחברות לצורך יצירה והטמעה של ידע ארגוני בתחום האקלים.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״הדרך להתמודד עם אתגרי האקלים ולעמוד ביעדים שהציבה הממשלה היא באמצעות שימוש בטכנולוגיה וברתימת החדשנות וההייטק הישראלי. המיקוד של ההייטק הישראלי כיום הוא בתחומים כמו שירותי תקשורת, פינטק, וסייבר ופחות בתחומי אקלים, אגרוטק ואנרגיה. החלטת הממשלה תחזק תחומים אלו. היעדים שחתרתי אליהם ושנציב ביום ראשון בהחלטת הממשלה הם שאפתניים וכוללים למשל: להכפיל תוך 5 שנים, עד שנת 2026, את מספר חברות ההזנק הפועלות בתחום האקלים בישראל של 10 קרנות הון הסיכון הישראליות שמתמחות בתחום האקלים (לעומת אחת בלבד שפועלת כיום) והכפלה של מספר קרנות הון הסיכון הזרות שמתמחות באקלים מ-20 כיום ל-40 עד שנת 2026. מודה לראש הממשלה, לשרות זנדברג ואלהרר על השותפות".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא הסיכון המשמעותי ביותר הניצב בפני האנושות. לצד זאת, הוא גם מהווה הזדמנות אדירה לדור הנוכחי לייצר את הפתרונות להתמודד עימו, גם למען הדורות הבאים. כפי שמתחיל להיות ברור לכולם, מַעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה הזדמנות להצמחת טכנולוגיה חדשנית ישראלית. ישראל, כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, יכולה להוות עוגן מרכזי לעמידה הגלובלית באתגרי האקלים, והחלטת הממשלה והפעולות שאנו מקדמים בתחום הם נדבך משמעותי בדרך ליצירת תעשיית טכנולוגיות משגשגת, כחול-לבן".

שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "אנחנו במשרד האנרגיה, יחד עם השותפים שלנו בממשלה, מבינים שהדרך לעמידה ביעדים המאתגרים של משק האנרגיה היא באמצעות טכנולוגיה חדשנית. בעוד שלפי ההערכות, כ-45% מהטכנולוגיות שייושמו ב-2050 עוד לא הומצאו או שנמצאות כעת בשלב הפיתוח האקדמי, ברור לנו שהטכנולוגיה לעמידה ביעדים ב-2030 כבר כאן ורק על ידי שיתוף פעולה בין משרדי של הרגולטורים המגוונים ויצירת פלטפורמות המאפשרות אימוץ חדשנות, נעמוד ביעד. משרד האנרגיה, באמצעות יחידת המדען הראשי, הגדיל את ההשקעות בחדשנות בשנים האחרונות באופן עקבי ובשנת 2021 תמך בפרויקטים, חברות ומחקרים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ₪, בין היתר בקידום מתקני אגירת אנרגיה, מימון ירוק, ייצור אנרגיה בדו שימוש והפחתת ההשפעה הסביבתית של תשתיות האנרגיה. אנו מצפים להמשך תמיכה מסיבית ומשולבת של כלל משרדי הממשלה ורשות החדשנות, על מנת להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחומי האנרגיה והאקלים".