המפגש החמישי של העצרת הסביבתית של האו"ם בניירובי, קניה, ננעל בהחלטה היסטורית על קידום אמנה סביבתית בין-לאומית למניעת זיהום פלסטיק - מסר העולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה לגמילת ישראל מפסולת פלסטיק

השרה תמר זנדברג: "ישראל תומכת במסר שיוצא מ-UNEA למאבק בזיהום הפלסטיק וכינון אמנה סביבתית עולמית חדשה – מסר אשר עולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה וצעדים שננקטו באחרונה לגמילת ישראל מפסולת פלסטיק, כמו הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים והטלת מס קנייה על פלסטיק חד פעמי. יש הכרח כי כלל המדינות ישלבו ידיים במאבק במשברי האקלים, המגוון הביולוגי והזיהום העולמיים".

צילום: המשרד להגנת הסביבה
נאום השרה זנדברג בכנס העצרת הסביבתית של האו"ם בניירובי, קניה

אתמול (02/03) ננעל בניירובי שבקניה חלקה השני של העצרת הסביבתית החמישית של האו"ם –
United Nations Environment Assembly – UNEA-5.2. העצרת, שתוכננה להתקיים ב-2021, פוצלה לשני חלקים: החלק העיקרי התקיים השנה בנוכחות פיזית של מאות נציגי ממשלות מרחבי העולם, כמו גם נציגי ארגונים בין-לאומיים, ארגוני סביבה, המגזר העסקי וסוכנויות או"ם. המפגש היה היברידי ואִפשר לאלפי נציגים נוספים בכל הדרגים להשתתף בדיונים ובאירועי הצד בצורה מקוונת.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שעמדה בראש המשלחת הישראלית, נאמה בפני מליאת העצרת.

השרה הציגה את החלטת הממשלה שהתקבלה בעת האחרונה בדבר הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב כדוגמה לעבודה משותפת עם השלטון המקומי לקידום פתרונות מבוססי טבע למשבר האקלים. השרה גם ציינה את תפקידן של טכנולוגיות פורצות דרך בהתמודדות עם המשבר ואת רצונה ויכולתה של ישראל לתרום בהקשר זה.

נוסף על השתתפות השרה זנדברג, ייצג פיזית את מדינת ישראל ואת המשרד להגנת הסביבה אדם שלימצק, ראש אגף יחסים בין-לאומיים במשרד. הנציגים השתתפו במפגשי מליאה, בדיונים על הצעות החלטה, בדיאלוגים רמי דרג ובאירועי צד.

לקראת הכינוס הוגשו הצעות החלטה בנושאים סביבתיים שונים הקוראות למדינות ול-UNEP עצמו לפעול לקידום פתרונות לאתגרים סביבתיים גלובליים. ההחלטות בעצרת התקבלו בקונצנזוס של כל המדינות בתום דיונים על הנוסח.

הרחבה

ההחלטה המשמעותית ביותר שהתקבלה היא זו העוסקת בקידום כלי משפטי בין-לאומי בנושא פסולת פלסטיק. אמנה בין-לאומית חדשה זו תעסוק במניעת זיהום פלסטיק באמצעות התייחסות לכל השלבים במחזור החיים של החומר – מעיצובו וייצורו דרך השימוש בו ועד מִחזורו. ההחלטה קוראת ל-UNEP להקים ועדה למו"מ בין-ממשלתי (intergovernmental negotiating committee) שתעבוד על ניסוח האמנה עד לסוף 2024. בכוונת המשרד להגנת הסביבה להיות מעורב באופן פעיל בגיבוש נוסח האמנה עם גופים רלוונטיים נוספים.

עוד מציינת ההחלטה כי האמנה תתייחס לכל מעגל החיים של פלסטיק, ומטרתה תהיה לקדם בין השאר ייצור וצריכה בני-קיימה של פלסטיק כולל עיצוב פלסטיק וניהול נכון של פסולת באמצעות גישת כלכלה מעגלית; לקדם שיתוף פעולה לאומי ובין-לאומי להפחתת פסולת פלסטיק ימית; לפתח וליישם תוכניות פעולה לאומיות למניעה ולהפחתה של פסולת פלסטיק ולטיפול בה; לספק הערכות מדעיות וחברתיות-כלכליות בדבר זיהום פלסטיק; לקדם פעילות לחינוך והעלאת מודעות בתחום; לעודד פעילות משותפת של כלל המגזרים ורמות הממשל, כולל המגזר העסקי; לקדם מו"פ בתחום.

בהחלטות הנוספות שהתקבלו במפגש החמישי של העצרת גם החלטה בדבר הקמה של גוף מדעי שיעסוק בניהול נכון של כימיקלים ופסולת למניעת זיהום – בדומה לגופים המדעיים העוסקים בשינוי אקלים (IPCC), מגוון ביולוגי (IPBES) וניהול חומרים (IRP).

החלטות נוספות שהתקבלו נוגעות לנושאים כמו שימוש בפתרונות מבוססי טבע לפיתוח בר קיימה, ניהול בר-קיימה של אגמים, הקשר בין מגוון ביולוגי ובריאות, תשתיות בנות קיימה וחסינות (resilient), כלכלה מעגלית וצריכה וייצור בני-קיימה.

נוסף על ההחלטות שהתקבלו, בסוף מפגש UNEA פרסם נשיא העצרת, שר הסביבה והאקלים של נורבגיה, הצהרת סיכום בשם שרי הסביבה אשר גובשה בהתייעצות עם כל המדינות.

נקודות עיקריות בהצהרה

אנו נכונים לעשות את המרב כדי לעצור את זיהום הפלסטיק העולמי ומקדמים בברכה את ההחלטה להקים צוות שיקדם כלי משפטי בין-לאומי בנושא.
מבינים כי רווחת האנושות תלויה בטבע ובשירותים שהוא מספק. ישנו הכרח לפעול לעצירת אובדן המגוון הביולוגי והפגיעה והקיטוע של בתי גידול.
מכירים בצורך בשינויים מערכתיים וטרנספורמטיביים (transformative and systemic changes) שמתייחסים לאתגרים סביבתיים וחברתיים בו זמנית, ויש צורך לנתב מחדש את הפעילות הפיננסית כך שלא תפגע בטבע.
מודאגים מאוד מההשפעות של שחיקת קרקעות ובצורות ומכירים בחשיבות של צעדי התמודדות עימן.
מכירים בכך שחדשנות, מדע, ידע, בניית יכולות והשקעה בטכנולוגיות ירוקות ובנות קיימה הם הבסיס לפתרונות לטובת כל המדינות.
קוראים לאימוץ מסגרת עולמית שאפתנית למגוון ביולוגי לתקופה שלאחר 2020
(ambitious and transformational post-2020 global biodiversity framework) במפגש אמנת המגוון הביולוגי.
כן מתחייבים לקדם ולחזק פתרונות מבוססי טבע (nature-based solutions) כדי לסייע בהשגת ה-SDGs.
תומכים בהתאוששות בת-קיימה ומכלילה ממשבר קורונה בד בבד עם הטמעת שיקולי אקלים, מגוון ביולוגי וזיהום במדיניות בתחומים שונים.
מתחייבים להגן על האוקיינוסים, הימים והאזורים החופיים ולשקמם, כולל התייחסות לנושא פסולת פלסטיק ימית.

אחת לשנתיים מתכנסת UNEA בהשתתפות נציגי כל המגזרים כדי להציב מטרות ויעדים למדיניות סביבתית גלובלית. חברות בה 193 מדינות והיא מתווה את האג'נדה הסביבתית הגלובלית מתוך שיתוף פעולה עם ארגוני או"ם אחרים ועל פי האמנות הסביבתיות המולטילטרליות.

הנושא של UNEA-5 היה Strengthening Actions for Nature to Achieve the Sustainable Development Goals. זוהי קריאה לשמירה ולשיקום של הטבע ולשימוש בפתרונות מבוססי טבע להשגת יעדי הפיתוח של האו"ם (SDGs). מייד לאחר מפגש UNEA-5 מתקיים מפגש מיוחד של העצרת לציון 50 שנה לייסוד תוכנית הסביבה של האו"ם – UNEP. המפגש נועד לחזק את הארגון ואת המערכת הסביבתית המולטילטרלית.