יישום מלא של האסטרטגיה יאפשר את הפחתת כמות הפסולת המוטמנת בישראל מכ-4.5 מיליון טונות בשנה לכ-1.5 מיליון טונות ב-2030.
הטמנת פסולת
השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל: "אחרי עשורים אבודים שבהם לא חל שינוי משמעותי במשק הפסולת, אין לנו אפשרות לאבד זמן נוסף ואנחנו חייבים לפעול מהר. נקדם את אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד במטרה לצמצם את בזבוז הקרקע בהטמנה ולעבור לכמה שיותר מתקני מיחזור בטכנולוגיות מתקדמות. עלינו להבטיח לציבור שמאמציו להפריד פסולת במקור לא יהיו לשווא, וכי לכל זרמי הפסולת יהיה פתרון קצה מתאים".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי: "הצגנו היום בפני כל הגורמים את הצרכים התכנוניים ליישום האסטרטגיה, כולל פריסת מתקני המיון והטיפול הנדרשים. נמשיך בקידום האסטרטגיה ובשיח עם בעלי העניין במשק הפסולת, ובראשם השלטון המקומי".
המשרד להגנת הסביבה הציג היום (ג') בוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית) את אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה. המשרד פרסם את האסטרטגיה בחודש שעבר, וכעת עובר לשלב הבא – יישומה בפועל. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, וגורמי המקצוע הציגו היום בפני הוועדה את תחזיות נפחי ההטמנה הצפויים לעשור הקרוב, ואומדנים לכמויות מתקני הטיפול בפסולת הנדרשים לפי מחוז.
בדיון היום הוחלט, כי בחודש מאי יציג המשרד בוולנת"ע את מפת הדרכים ליישום האסטרטגיה – כולל לוחות זמנים לביצוע והפתרונות למצוקת ההטמנה בטווח הקצר והבינוני, וכי בחודש יוני יציג את התוכנית במועצה הארצית לתכנון ובנייה.
כיום כ-80% מהפסולת בישראל מוטמנת, נתון שלא השתנה באופן משמעותי לפחות ב-20 השנים האחרונות. הטמנה של פסולת כרוכה במכלול של השפעות סביבתיות שליליות הנמשכות לעיתים מאות שנים לעתיד.
בניגוד למגמות הנצפות במדינות האיחוד האירופי, בהן גידול משמעותי באחוזי המיחזור (בממוצע 46% נכון לשנת 2017) וצמצום הפסולת לנפש, בישראל אחוזי המיחזור נמוכים ביחס למדינות ה-OECD. בנוסף, כמות הפסולת לנפש בישראל גדלה בעשור האחרון, יחד עם גידול האוכלוסייה הגבוה יחסית ממילא. מגמות אלו הובילו לכך שבשנים הקרובות צפוי להיווצר מחסור בשטחי הטמנה לפסולת בישראל.
לאור זאת, ביוזמת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פרסם המשרד להגנת הסביבה בחודש שעבר אסטרטגיה מקיפה לטיפול בפסולת ולקידום כלכלה מעגלית. האסטרטגיה מיישמת את היררכיית הטיפול בפסולת, המתעדפת מחזור על פני שריפת פסולת והטמנתה. זאת על-ידי הפרדה של הפסולת האורגנית במקור (פח חום), הקמת מתקני טיפול בפריסה ארצית וקביעת תמריצים כלכליים לציבור להפריד במקור.
הצגת התוכנית האסטרטגית היום בוולנת"ע נועדה לקדם את היערכות מערכת התכנון להקמת המתקנים הנדרשים לטיפול בפסולת. הערכת המשרד היא כי יישום מלא של האסטרטגיה יאפשר להפחית את כמות הפסולת הנדרשת בהטמנה מכ-4.5 מיליון טונות בשנה לכ-1.5 מיליון טונות ב-2030.
כיום פעילים או נמצאים בשלבי הקמה כ-11 מתקנים מתקדמים למיון פסולת וכ-8 מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית. לצורך מימוש האסטרטגיה, יידרשו עוד כ-7-10 מתקני מיון נוספים ועוד 7-12 מתקני טיפול בחומר אורגני וכ-12-18 מתקנים למיון חומרים מתמחזרים יבשים. בנוסף, ידרשו 3 מתקני השבה לאנרגיה, לטיפול תרמי בפסולת.
באשר להטמנה, מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי החל מעוד כשנה וחצי צפוי מחסור בנפח הטמנה יומי בישראל, כתוצאה מצמצום הקליטה באפעה, של 3,000-4,000 טונות הטמנה ליום. ישנם מספר פתרונות אפשריים הנבחנים בימים אלו לתקופה שבה צפוי מחסור בנפחי הטמנה, במשותף עם מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.
בנוסף, בימים אלו נערך המשרד לעבודה משותפת עם מרכז השלטון המקומי, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות כדי לגבש מתווה תכנוני למרקמים המבונים, מרמת תכנון תוכניות כוללניות, ועד רמת המבנה הבודד, הן ביחס לאצירת פסולת בתחום הפרטי והן במרחב הציבורי.
המאמר מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
