האירוע היה הכנה להשקת התוכנית האסטרטגית החדשה של האמנה למגוון הביולוגי בעשור הקרוב, שמדינת ישראל צד בה.
נציגי ישראל באירוע: ד"ר נמצוב וד"ר טרכטנברוט
נציגות המשרד להגנת הסביבה בוועידה – ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, תמר רביב, וראש תחום מגוון ביולוגי, ד"ר אנה טרכטנברוט: "האתגר העיקרי העומד בפני האמנה הוא בלימת ההידרדרות ההולכת ומאיצה של מצב המגוון הביולוגי בעולם. זאת, לאור העובדה שרוב יעדי האמנה בתוכנית של העשור הקודם, הידועים כ'יעדי אייצ'י' לא הושגו ברמה העולמית. האיומים על המגוון הביולוגי רק הולכים ומתגברים, ואיתם גוברת ההבנה של נחיצות מערכות אקולוגיות שלמות ומתפקדות לקיום האדם, במיוחד לנוכח האתגרים המרכזיים הנוספים איתם מתמודדת האנושות – משבר האקלים והתפרצות של מגפות ומחלות חדשות. בתקופה מאתגרת זו, המשרד להגנת הסביבה תומך בקביעת יעדים שאפתניים לשמירה על המגוון הביולוגי ברמה העולמית. לצד רצונן של מדינות רבות לצמצם את האיומים באמצעות קביעת תוכנית עולמית שאפתנית במיוחד, נשמע גם קולן של חלק מהמדינות המתפתחות, המודאגות בדבר חוסר יכולת ואמצעים למימוש יעדים שאפתניים להגנה על מגוון ביולוגי והיעדר תמיכה מספקת במדינות המתפתחות, המספקות חלק גדול ממשאבי הטבע לשאר העולם".
נציג רשות הטבע והגנים למשא ומתןэ מנהל יחסים בין-לאומיים, ד"ר סיימון נמצוב: "אני שמח לראות שנושא הקישוריות והמסדרונות האקולוגיים נוסף ליעדים לעשור הבא. הקישוריות חשובה במיוחד לשמירה על המגוון הביולוגי לנוכח שינוי האקלים, ורט"ג מקדמת אותה בישראל כבר מעל 20 שנה".
לקראת השקת התוכנית האסטרטגית החדשה לעשור הקרוב של אמנת המגוון הביולוגי, שמדינת ישראל היא צד בה, השתתפו גורמי מקצוע של המשרד להגנת הסביבה בכינוס ובמשא ומתן בז'נווה שבשוויץ. התוכנית תאושר במפגש של המדינות החברות באמנה, המכונה COP-15, שיתקיים בסוף אוגוסט בקונמינג שבסין.
במהלך שבועיים וחצי התקיים משא ומתן אינטנסיבי, שבו נדונו מטרות העל והיעדים החדשים לתוכנית האסטרטגית, לצד מדדים מחייבים לבחינת יישום התוכנית ואמצעי יישום נוספים ובהם תקציב ליישום למדינות מתפתחות.
המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים מייצגים את מדינת ישראל במסגרת האמנה. ישראל הייתה שותפה פעילה בדיוני המשא ומתן, ונציגות המשרד התבטאו בנושאים שונים. בהמשך להצטרפות השרה להגנת הסביבה לשתי קואליציות של המדינות השאפתניות בנושא (HAC, GOA) ב-2021, תמכה ישראל בקביעת יעד שאפתני של הגנה על 30% לפחות מכלל שטחי הים והיבשה ברמה העולמית עד 2030.
רט"ג מקדמת במרץ, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, אכרזה על שמורות טבע ימיות נרחבות בים התיכון. הצלחות נרשמו כבר בראש הנקרה, בראש כרמל ובים אבטח.
נציגים רבים הרגישו שנושאים הקשורים לשמירה על הים לא קיבלו די דגש בהחלטות ודרשו דיונים נוספים לפני הוועידה באוגוסט. חלק מהמדינות המתפתחות הביעו דאגה באשר ליכולתן ולאמצעים שיעמדו לרשותן ליישם תוכנית אסטרטגית שאפתנית. בהקשר זה, קבוצת מדינות אפריקה דוחפת למנגנון כלכלי חדש באמנה, שבו תמלוגים על פיתוח מסחרי המשתמש במידע דיגיטלי על משאבים גנטיים (DSI) יועברו למדינות המקור של מידע זה. במפגש התקיימו דיונים אינטנסיביים לגבי מנגנונים אפשריים להעברת התמלוגים, בהתחשב בקצב האובדן ההרסני של המגוון הביולוגי העולמי בשנים האחרונות ובצורך בהשקעות משמעותיות.
עמדת ישראל היא שיש מקום לשקול פתרונות יצירתיים למימון פעולות שמירה על המגוון הביולוגי ברמה העולמית, וכי לצד זה ישנה חשיבות עליונה לאי-פגיעה במחקר המדעי ובחדשנות.
כמו כן, התבטאה ישראל בעד הכללת התפיסה של "בריאות אחת" (one health) ביעדי התוכנית האסטרטגית החדשה והדגישה את החשיבות של הכללת דיג ביעד העוסק בהפיכת כלל פעילות הייצור והשימוש במגוון ביולוגי למקיימת ובקביעת יעד שאפתני לצמצום איום המינים הפולשים.
לצד הפעילות בזירה הבין-לאומית, המשרד להגנת הסביבה ממשיך בהכנת התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי, שתתבסס על היעדים המתגבשים של האמנה מתוך התאמתם למציאות הישראלית.
השלמת הכנת התוכנית צפויה לקראת סוף השנה. כחלק מהצטרפות ישראל ליוזמת GOA (Global Ocean Alliance), המשרד מקדם את הגדלת ההגנה על הסביבה הימית בישראל ושם דגש תחילה על האזור הייחודי של הפרעת פלמחים (תופעה גאולוגית), שבו נמצאו ערכי טבע ימיים נדירים וחשובים – שצפוי להיות השטח המוגן הראשון במים הכלכליים של ישראל.
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
