השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על נתוני מדד המגוון הביולוגי של ישראל: "אנו עדים להרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל, לגריעה של שטחים טבעיים, קיטועם ופגיעה בתפקודם. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים לצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים ולקידום הכרזה על שטחים מוגנים חדשים ומציבים יעד של 30% שטח מוגן עד 2030".
יעלים במצפה רמון
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדד המגוון הביולוגי הוא חלק מהכלים שפיתחנו יחד עם הלמ"ס והמארג, כדי לבחון את מצב המערכות האקולוגיות בישראל. מערכות אקולוגיות מתפקדות ועמידות קריטיות לאיכות החיים של תושבי המדינה, במיוחד לנוכח משבר האקלים. הנתונים מראים שבשנים האחרונות נמשכת מגמת אובדן משמעותי של שטחים טבעיים וקיטועם. לנוכח מגמות אלה, אנו פועלים לקידום הכרזה על שטחים מוגנים חדשים, כשהיעד הוא 30% שטח מוגן עד 2030, וכן לצמצום התמרה של שטחים טבעיים באמצעות התחדשות עירונית וציפוף הבינוי במקום בנייה חדשה על חשבון השטחים הפתוחים. מדד המגוון הביולוגי מתפרסם כשבוע לפני המפגש רם הדרג של אמנת המגוון הביולוגי בקונמינג שבסין, שבו נדווח על פעילותנו לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות".
ד"ר רון חן, אקולוג כמותי במארג, רכז מדד המגוון הביולוגי 2020: "ערך המדד הארצי לשנת 2020 הוא 0.960. לשם השוואה, ערך המדד הארצי לשנת 2018 היה 0.983. המשמעות של ערכים אלה היא הרעה מתמשכת במצב המערכות האקולוגיות בישראל. בחינה של רכיבי המדד מגלה כי הגורמים העיקריים המביאים לירידה הנצפית במדד קשורים לשינויים ישירים הנגרמים כתוצאה מפעילות אדם: הצטמצמות וקיטוע של שטחים טבעיים וכן עלייה בחדירת השפעות אדם אל שטחים אלה. לא ניכר שינוי בולט במצב החי והצומח בטווח הזמן שנמדד, אך הדבר אינו מפתיע שכן תגובת האוכלוסיות עשויה להגיע בפער זמן מהירידה ההדרגתית באיכות ובכמות השטח הטבעי, והיא עשויה להיות חדה יותר ופחות הדרגתית. ככל שתימשך מגמת הפגיעה בשטחים הטבעיים תימשך גם ההתדרדרות במצבן של חברות בעלי חיים וצמחים, והיא צפויה להתבטא בירידה נוספת של המדד".
את מדד המגוון הביולוגי המעודכן לשנת 2021 המבוסס על נתונים שנאספו ב-2019-2020 מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, שבה שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.
מדד המגוון הביולוגי נועד להעריך את מצבן של המערכות האקולוגיות בישראל, והוא מפורסם כחלק ממדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד אשר פותח וחושב על-ידי המארג, מסתמך על נתוני תוכנית הניטור הלאומית היבשתית ועל נתוני תכסית אשר נאספים ומפורסמים במסגרת דוח מצב הטבע של המארג. ערך המדד מתקבל מממוצע הערכים המחושבים בעבור כל אחת מן המערכות האקולוגיות המרכזיות בישראל ומורכב משני רכיבים:
- רכיב כמותי המכמת את גודל השטח הטבעי שנותר;
- רכיב איכותי המכמת את איכות השטח בהתבסס על מצב החי והצומח ועל החלוקה המרחבית של השטחים הטבעיים.
את המדד מעדכן המארג אחת לשנתיים והוא מחושב ביחס לערך ייחוס משנת 2013-2014.
במדד הנוכחי נמדדה הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל, ביחס לשנות הייחוס 2013-2015 וזאת בהמשך להרעה שנמדדה בשנת 2017. ברכיב השטח הטבעי חלה הרעה במצב בכל יחידות הניטור בארץ והיא באה לידי ביטוי בגריעה של כ-145 קמ"ר מהשטח הטבעי במהלך השנים 2015-2019. ברכיב רציפות השטחים הטבעיים חלה ירידה בכל האזורים בארץ גם כן – כלומר קיטוע השטחים הטבעיים גבר ועקב כך נפגע תפקודם. ברכיב המודד את מצב המינים, חלה הרעה כללית גם כן, אף שחל שיפור קל בחלק מהיחידות שנמדדו.
המשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם "המארג" מאז 2015 לצורך הפקת מדד המגוון הביולוגי, הפקת לקחים וקידום הנושא. בכך הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב-OECD שבהן מוטמעת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות – מדד חשוב לאיכות החיים של התושבים, כל זאת תחת ההכרה הגוברת כי מערכות אקולוגיות טבעיות מספקות לכלל התושבים שירותים קריטיים שאי אפשר להחליפם באמצעים טכנולוגיים.
מדד המגוון הביולוגי מתפרסם שבוע לפני המפגש רם הדרג של אמנת המגוון הביולוגי בקונמינג בסין, שנועד לספק מומנטום פוליטי לקדם תוכנית אסטרטגית שאפתנית לאמנה. כחלק ממאמצים אלה, חתמה בעת האחרונה השרה על הצטרפות ישראל לשתי יוזמות בין-לאומיות להגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם עד 2030.
קבצים להורדה
ממצאים עיקריים של מדד המגוון הביולוגי לשנת 2019
כתבו: יניב שרעבי וד"ר משה ינאי – תחום חקלאות סביבה ואנרגיה, הלמ"ס
התוכן פורסם במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
