האמנות הבין-לאומיות העוסקות בחומרים מסוכנים נועדו להסדיר את הטיפול והפיקוח על פסולות מסוכנות, חומרי הדברה, מזהמים אורגניים לא פריקים, להסדיר את השימוש בכספית. ישראל חברה באמנות: באזל, רוטרדם ובנזן ומתקדמת בעבודה לקראת אשרור אמנת שטוקהולם המבקשת להסדיר את החשיפה לחומרים אורגניים לא פריקים ואמנת מינמטה בעניין הפחתת הסיכון מכספית.
1. אמנת באזל: מעבר פסולת מסוכנת בין גבולות
אמנת באזל עוסקת בחומרים מסוכנים הידועים כבעלי השפעה שלילית ומסוכנת על איכות המים והאדמה, ובמרכזה עומד הפיקוח על המעבר של החומרים האלה בין המדינות, בין הגבולות.
מדינת ישראל חתמה על האמנה בשנת 1989, אשררה אותה בשנת 1994 והיא נכנסה לתוקף בשנת 1995. ישראל לא אשררה את התיקון וכן לא את פרוטוקול הפיצויים, אך פועלת ברוחו.
רקע
בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 נחקקו במדינות מפותחות רבות חוקים סביבתיים, אשר גרמו לעלייה דרמטית במחירי הטיפול בסוגים שונים של פסולת מסוכנת. במחצית השנייה של שנות השמונים נחשפו מקרים רבים של שליחת פסולת מסוכנת שמקורה במדינות מתועשות אל מדינות מתפתחות ואל מזרח אירופה, במדינות היעד הוטמנו החומרים המסוכנים ללא כל טיפול הולם. בשנת 1989 נחתמה אמנת באזל, אשר נועדה להסדיר את המעבר של פסולת מסוכנת לסוגיה בין גבולות המדינות. האמנה נכנסה לתוקף בשנת 1992. ישראל אשררה את האמנה בשנת 1994 והיא נכנסה לתוקף בשנת 1995.
האמנה עוסקת בפסולת חומרים מסוכנים הידועים כבעלי השפעה שלילית ומסוכנת על איכות המים והאדמה, ובמרכזה עומד הפיקוח על המעבר הבין-גבולי של סוגי פסולת אלה. בהגדרה "חומרים מסוכנים" לעניין הזה נכלל כל חומר המופיע ברשימת החומרים המסוכנים הנספחת לאמנה, וכמו כן כל חומר שהוגדר ככזה על ידי המדינה עצמה.
מטרות האמנה
- צמצום המעבר הבין-גבולי של פסולת מסוכנת וחומרים מסוכנים שעליהם חלה האמנה לכדי המינימום האפשרי.
- איסור העברת סוגי פסולת מסוכנת למדינות שאינן בעלות היכולת המשפטית, המנהלית או הטכנית לטפל בסוגים אלה של פסולת באופן שלא יפגע בסביבה. על פי סעיף 4(5) מחויבים הצדדים החתומים על האמנה לאסור ייבוא או ייצוא של פסולת מסוכנת אל מדינה שאינה חתומה על האמנה או ממנה.
- הפחתה במקור של סוגי פסולת מסוכנת, הן בכמות והן ברעילות.
- יצירת מנגנון פיקוח קפדני על המעבר של חומרים מסוכנים ומניעת מעבר לא חוקי של החומרים האלה.
- סיוע למדינות מתפתחות ולמדינות בכלל לפתח מדיניות ניהול סביבתי של סילוק פסולת מסוכנת, הן מבחינה טכנית והן מבחינת הידע המקצועי.
- טיפול בפסולת מסוכנת תוך שמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור.
- הבטחה כי פסולת מסוכנת תטופל ותסולק קרוב ככל האפשר והניתן למקום היווצרותה.
יישום האמנה בישראל
אמנת באזל מיושמת בישראל באמצעות תקנות החומרים המסוכנים (ייבוא וייצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד-1994, המעגנות את הדרישות המופיעות באמנת באזל.
ישראל משתתפת באורח פעיל במפגשי הצדדים לאמנה ובוועדות המקצועיות. בדיונים ישראל היא חלק ממדינות JUSCANNZ – קבוצת מדינות מערביות ומפותחות שאינן באיחוד האירופי.
האמנה מעדכנת באופן תדיר את רשימת סוגי הפסולת הכפופים לפיקוח וחשוב לייצג את האינטרסים של ישראל בתהליך הזה.
ישראל שולחת למזכירות האמנה דו"ח שנתי.
2. אמנת רוטרדם: שימוש בחומרי הדברה וחומרים מסוכנים
האמנה כוללת רשימה של 40 חומרים חקלאיים ותעשייתיים, אשר המדינות המשתתפות הצהירו כי אסרו להשתמש בהם או הגבילו את השימוש למטרות הכרחיות בלבד, שאין עבורם תחליף. יש חובה לצמצם, ככל האפשר, את השימוש בחומרים הכלולים ברשימה ולהגביל את הייבוא של כימיקלים מסוימים אשר נאסר השימוש בהם או הוגבל.
האמנה אומצה ב-1998 ונכנסה לתוקף בפברואר 2004.
מטרת האמנה
האמנה נועדה להסדיר את העברת המידע בין מדינות בכל הקשור לסחר בין-לאומי ושימוש בחומרי הדברה וחומרים מסוכנים.
האמנה היא אמצעי לקבלת החלטות של מדינות המייבאות כימיקלים, תוך התייחסות לייבוא חומרים אלה בעתיד.
המטרה היא ליצור אחריות משותפת בין מדינות מייצאות ומדינות מייבאות בכל הקשור להגנה על בריאות האדם ושלמות הסביבה מפני הנזקים האפשריים של כימיקלים מסוכנים אשר נסחרים בעולם.
ישראל והאמנה
ישראל חתמה על האמנה בשנת 1999 ואישררה אותה באוגוסט 2011.
מכיוון שהאמנה מעדכנת את רשימת החומרים מעת לעת, יש צורך לעקוב באורח שוטף אחר השינויים ולהחיל אותם בישראל.
המוקד הלאומי: רומי אבן-דנן, מנהלת האגף לחומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה.
3. אמנת שטוקהולם: סכנת החשיפה לחומרים אורגניים לא פריקים
חשיפה למזהמים אורגניים לא פריקים (שרידים) עלולה לגרום למחלות סרטן, לפגמים מולדים, לפגיעה במערכות הרבייה והחיסון וכן לפגיעה באינטליגנציה.
מכיוון שהחומרים האורגניים נעים ממקום למקום, היה צורך לכונן אמנה בין-לאומית.
אמנת שטוקהולם נחתמה בשנת 2001 וקיבלה תוקף בשנת 2004.
מטרת האמנה
המטרה היא להגן על בריאות האדם והסביבה מפני מזהמים אורגניים לא פריקים.
המטרה תושג באמצעות איסור או ביטול הייצור והשימוש בחומרים מסוג מסוים והגבלתם של חומרים מסוג אחר המוסדרים בנספחי האמנה וכן באמצעות הסדרת הסחר הבין-לאומי בחומרים האלה.
האמנה כוללת חמישה נספחים, מתוכם השלושה הראשונים עוסקים בהגבלות או באיסורים המוטלים על החומרים השונים הכלולים באמנה.
האמנה דנה ב-21 חומרים (3 נוספים נבחנים כעת), המתחלקים לשלוש קבוצות (חלק מהחומרים רשומים ביותר מנספח אחד):
- הנספח הראשון: חומרים שיש להוציא מכלל שימוש.
- הנספח השני: חומרים שיש להגביל את השימוש בהם.
- הנספח השלישי: חומרים הנפלטים בתהליכים שונים, ויש לצמצם את פליטתם. על המדינות להכין תכנית פעולה לצמצום פליטת החומרים המופיעים בקבוצה הזאת, כנדרש באמנה.
ישראל והאמנה
ישראל חתמה על האמנה במאי 2001, אך טרם אשררה אותה.
- הנספח הראשון: ישראל לא מאשרת זה שנים אחדות את השימוש בחומרים המופיעים בקבוצה הזאת.
- הנספח השני: השימוש ב-DDT מוגבל בישראל להדברת זבוב החול, שהוא מזיק הפוגע בבריאות האדם.
- חברות מסחריות חוששות שחומרים המיוצרים בישראל ייכללו באמנה.
4. אמנת בנזן: הגנה מפני סכנת הרעלה מהחומר בנזן
אמנת בנזן היא אמנה של ארגון העבודה העולמי (International Labor Organization) ונועדה לענות על הסכנות שנחשפים להן עובדים במהלך ייצור, טיפול ושימוש בבנזן – חומר המוכר היום כמסרטן.
מטרת האמנה היא להגן על עובדים החשופים לבנזן במהלך עבודתם באמצעות אמצעי מיגון, שימוש בתחליפים, הגבלת ריכוז החומר, פליטתו או משך זמן החשיפה.
אמנת בנזן אומצה בשנת 1971 והתוקף שלה חל מאז שנת 1973.
ישראל אשררה את האמנה בשנת 1979 והיא בתוקף משנת 1980.
המוקד הלאומי: משרד הכלכלה והתעשייה.
5. אמנת מינמטה בדבר כספית
אמנת מינמטה בדבר כספית, Minamata Convention on Mercury, של האו"ם הציבה לה למטרה להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מההשפעות הבריאותיות והסביבתיות המשמעותיות של כספית ותרכובותיה. נכון ליוני 2021 חברות באמנה 131 מדינות.
האמנה קרויה על שם העיר מינמטה (Minamata) ביפן. בעיר זו פעל באמצע המאה ה-20 מפעל תעשייה כימית שהזרים את שפכיו עשרות שנים למפרץ מינמטה הסמוך אליו. החל משנת 1956 הופיעו תופעות נירולוגיות קשות בתושבים של מינמטה, והתברר שמקור המחלה בכספית שהוזרמה בשפכי המפעל והצטברה ברקמות דגי המפרץ שנאכלו על ידי התושבים. בסך הכול מתו מהמחלה 1,784 אנשים וכ-10,000 תושבים היו זכאים לפיצוי כספי מהמפעל בהקשר זה.
האמנה שפורסמה בשנת 2013 נוגעת לכל שלבי "מחזור החיים" של הכספית:
- מקורות אספקה – חציבה, מחזור כספית.
- מסחר – ייבוא וייצוא.
- שימושים – תהליכים תעשייתיים.
- מוצרים מכילי כספית.
- פליטות והזרמות לסביבה.
- אחסון והובלה של כספית ופסולת כספית.
- היסטוריה – אתרים מזוהמים בכספית.
האמנה כוללת גם היבטים נוספים, כגון בניית ידע, שיתוף מידע, הגברת מודעות וחינוך, מחקר, ניטור סביבתי ועוד.
מהי כספית?
כספית היא מתכת כבדה ורעילה. לכספית תכונות כימיות ופיזיקליות ייחודיות ובהן מוליכות חשמלית טובה ויכולת ליצירת סגסוגות עם מתכות רבות, לרבות מתכות אצילות (זהב, אלומיניום וכסף). עקב תכונותיה הייחודיות, נעשה בעבר שימוש נרחב בכספית במגוון מוצרים כגון ציוד חשמלי ואלקטרוני, מתגים, ציוד מדידה ובקרה (מדי חום וטמפרטורה), סוללות, סתימות לשיניים וזרז בתהליכים כימיים. השימוש הנרחב בכספית במוצרים ובתעשייה גרם לחשיפה משמעותית, ישירה ועקיפה, לבני אדם ולסביבה במרוצת השנים. כך נפלטו ברחבי העולם כמויות גדולות של כספית לאוויר, לים ולקרקע.
כאשר כספית נפלטת או מוזרמת לסביבה, היא יכולה לנוע למרחקים גדולים ולהימצא באוויר, במים, בקרקע, באורגניזמים חיים ויכולה להישאר ניידת בסביבה אלפי שנים. כספית המגיעה לקרקע עוברת לרוב תגובה כימית, בעיקר באמצעות מטבוליזם על ידי חיידקים והופכת למתיל-כספית, תרכובת הכספית המסוכנת ביותר לבריאות האדם והסביבה.
כך קבעה הוועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים מוטגנים וטרטוגנים על פי פרסומי הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן (IARC- International Agency for Research on Cancer):
- תרכובות מתיל כספית – "גורמים המוכרים כמסרטנים אפשריים בבני אדם", (רשימה ג (B2), עדכון ינואר 2018).
- כספית – גורם כימי סביבתי בעל פוטנציאל טרטוגני – גרימת מומים מולדים, (רשימת גורמים הידועים או חשודים כטרטוגנים בבני אדם, נובמבר 2017).
לצורך אשרור האמנה בישראל נעשתה עבודה מקצועית מקיפה למיפוי דרישות האמנה אל מול המצב הקיים בישראל. נמצא כי ישראל עומדת ככלל בסטנדרטים שנקבעו באמנה מהיבטים רבים באמצעות כלים רגולטוריים קיימים. עם זאת, נמצא כי קיימים פערים מסוימים בעניין דרישות האמנה ושלא קיימות סמכויות מתאימות להגבלה על עיסוק בכספית ביחס אליהן (מגבלות על ייבוא וייצוא של כספית, איסור על ייצור, ייבוא וייצוא של מוצרים מסוימים מכילי כספית ושימוש בכספית בתהליכי ייצור מסוימים).
מכאן הצורך בהתקנת תקנות המטילות מגבלות על עיסוק בכספית. המשרד להגנת הסביבה מפרסם את טיוטת התקנות להערות הציבור. לאחר אישור התקנות תאושרר האמנה.
חובר על ידי המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
