מדינת ישראל מצטרפת לשורת מדינות מתקדמות בעולם, כאשר השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מפרסמת לראשונה חוק אקלים מקיף ונרחב הכולל קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי בנושא ויצירת מנגנונים לדיווח ולבקרה.
אילוסטרציה
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "משבר האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים. שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית, ובעיקר שרֵפת דלק פחמני. אנחנו מציגים היום, בשיתוף עם 'אדם טבע ודין', חוק אקלים ישראלי שמעגן את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ועוסק בהסתגלות הנדרשת לשינוי אקלים, להשפעות הנובעות ממנו ונזקיו. אנחנו היום מגינים על הציבור, על בריאותו ועל רווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר ייאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה במצב. יחד נוביל את ישראל לעמוד במחויבויותיה הבין-לאומיות מכוח אמנת האקלים, ואני קוראת לשרי הממשלה הרלוונטיים להישיר מבט אמיץ אל המציאות, להבין כי אנו בעת חירום ולתמוך בחוק האקלים שאנחנו מובילים".
מנכ"ל 'אדם טבע ודין', עו"ד עמית ברכה: "השרה גילה גמליאל והמשרד להגנת הסביבה מובילים היום מהלך היסטורי בשיתוף 'אדם טבע ודין' בדרך להכנסת ישראל לרשימת המדינות המתוקנות הנערכות להתמודדות עם משבר האקלים. אנו גאים להיות שותף מקצועי לניסוח חקיקת האקלים ונעשה כל שניתן כדי לפעול לצד המשרד לקידום יעדים של איפוס פחמן עד שנת 2050, מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות, והיערכות אמיתית לאיומי האקלים. חוק אקלים לישראל הוא מורשת הכרחית שאנו חייבים להותיר לילדינו, למען איכות חייהם ועתידם הקיומי בישראל".
בהתאם למחויבות הבין-לאומית ולאור החיוניות הגוברת בטיפול בנושא משבר האקלים, קיבלה על עצמה ישראל, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, לפעול להפחתת פליטות גזי חממה ולקידום ההיערכות לשינוי אקלים. בין השאר להביא להתייעלות אנרגטית, להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות, להיערכות מפני נזקי שינוי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה.
היום (19/04) מדינת ישראל מצטרפת לשורת מדינות מתקדמות בעולם, כאשר השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מפרסמת בפעם הראשונה תזכיר חוק אקלים מקיף ונרחב והצעת חוק הכוללים קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי בנושא ויצירת מנגנונים לדיווח ולבקרה.
מטרת החוק היא ליצור מסגרת מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, מתוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי:
- מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה: מניעת החרפה של תהליכי משבר האקלים כרוכים במעבר הדרגתי לכלכלה דלת פחמן – מהלך שאפשר לבצע באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני-קיימה המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן.
- קידום ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקים: פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים, אשר ייאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינוי האקלים. ההיערכות נועדה לקדם פיתוח בר קיימה של החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.
בימים הקרובים יפרסם המשרד להגנת הסביבה את טיוטת חוק האקלים להערות הציבור ולשותפים בממשלה. ההערות יישקלו במהלך ניסוח טיוטת החוק ובהמשך הדרך הטיוטה תצטרך לקבל את אישורה של ועדת השרים לחקיקה כאשר תקום, בטרם תונח על שולחן הכנסת לדיון ולהצבעה.
הרחבה – עיקרי החוק:
- יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים החדש קובע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 ולפיו פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015. בשנת 2050 יפחתו פליטות גזי החממה בלפחות 85% ביחס לכמות פליטות גזי החממה השנתית שנמדדה בשנת 2015.
בעשור הקרוב, לפי זמינותן של טכנולוגיות שונות, לרבות ייצור ואגירה של אנרגיה אשר אינם כרוכים בפליטות גזי חממה, יהיה מקום להערכה מחודשת של יעדי ההפחתה כדי להביא להפחתה נוספת ולקבוע יעדים שאפתניים יותר. - תוכניות לאומיות: בחוק האקלים החדש מוצע כי השרה להגנת הסביבה תביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. התוכנית הלאומית אמורה לכלול יעדי ביניים להפחתת פליטות של גזי חממה, עם שורה של אמצעים אופרטיביים שייושמו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים.
אמצעים כאלה עשויים לכלול קביעת תקנים מחייבים להתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות במבנים ובתשתיות, מתן תמריצים לייעול השימוש במשאבים ולהפחתת פליטות בתעשייה, הקמת תשתיות לחשמול תחבורה ולמיון ומִחזור של פסולת, יישום כלי סיוע לפיתוח טכנולוגיות נקיות ואף יצירת בסיסי ידע ונתונים והנגשתם לקהלים רלוונטיים.
כדי להבטיח את יישום התוכנית מוצע כי התוכנית תכלול פירוט לעניין תקציב. לוח הזמנים לגיבוש התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה הוא אישור התוכנית הראשונה עד סוף שנת 2025 ועדכונה אחת לחמש שנים. - מידע ודיווח לכנסת: רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה שבמסגרתו הממשלה מדווחת לפרלמנט על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור והן לעניין קבלת החלטות מדיניות ארוכות טווח. בהצעת חוק האקלים החדשה מוצע כי השרה תגיש בתום כל שנה קלנדרית לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דו"ח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
- ועדה מייעצת לשינוי אקלים: כדי לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך מוצע להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים, שבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה והיא תורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, כמו גם מנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור דוגמת נציגי ארגוני הסביבה והדור הצעיר (סטודנטים ותלמידים).
לוועדה המייעצת יהיו שלושה תפקידים: לייעץ לשרה בגיבוש התוכנית הלאומית המתעדכנת אחת לחמש שנים, לפרסם הנחיות להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים לרשויות ציבוריות לפי תרחישי ייחוס אקלימיים ולעקוב אחר יישום התוכניות. - ועדת מומחים עצמאית: מוצע להקים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים לעניין שינוי אקלים שחבריה ימונו על ידי האקדמיה, והיא תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, ובכלל זה, תקבע את סדר יומה ואת הנושאים שבהם תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים. המטרה היא להבטיח שיח ציבורי פתוח המבוסס על עובדות מדעיות בכל הנוגע לסוגיה מורכבת זו.
- תסקיר לשינוי אקלים: לפי חוק האקלים החדש, השרה להגנת הסביבה תהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק, ותהיה מוסמכת להתקין תקנות לצורך יישומו, ובכלל זה בעניין קביעת חובה בדבר ביצוע בחינה של ההשפעות הצפויות מתוכניות ממשלתיות בתחומי תחבורה, פסולת, אנרגיה והקמת מבנים על פליטות גזי חממה ואת מידת התאמתן לתוכניות ההיערכות לשינוי אקלים.
בחינה מסוג זה תאפשר להעמיד בפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש לגיבוש דעה מושכלת ומבוססת לגבי השפעה של תוכניות המאושרות על ידי הממשלה על משבר האקלים ועל היכולת של הממשלה ליישם את יעדי הפחתת גזי החממה, ולפיו להחליט אם לאשר את התוכנית, לבטלה, לשנות אותה או להתנות אותה בתנאים.
* באשר לנושא של תמחור פחמן: בטיוטות המקוריות של הצעת החוק הוצע לכלול תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים, שכן השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשפיעים באופן משמעותי ביותר על פליטתם של גזי חממה. הוצע לתקן את חוק הבלו על הדלק וחוק מס קנייה באופן שסמכותו של שר האוצר להטיל בלו או לשנות שיעורי מס תיקבע בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה מן השימוש בדלק. מנגנוני תמחור פחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט.
ואולם מכיוון שמדובר בתיקונים בחקיקה שמשרד האוצר מופקד עליהם ולא התקבלה הסכמתו, תקנון הממשלה אינו מאפשר בשלב זה להפיץ במסגרת התזכיר תיקוני חקיקה אלה. המשרד להגנת הסביבה רואה הכרח בהשלמת עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר לשם יצירת מנגנונים מסוג זה, לרבות באמצעות תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים כיום מיסוי על דלקים בישראל.
קישורים שימושיים
תזכיר חוק האקלים התשפ"א-2021 פתוח להערות הציבור עד 10/5/2021 בשעה 23:59
חומר זה הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
