fbpx

לנוכח סכנת ההכחדה והפגיעה במגוון הביולוגי: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חתמה על תקנות להארכת הוראת השעה האוסרת על ציד של השליו הנודד והתור המצוי

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חתמה על תקנות המגינות בשלוש השנים הקרובות על השליו הנודד והתור המצוי מפני ציד ברישיון במהלך עונות הציד. זאת לנוכח הסיכון למינים אלו והפגיעה במגוון הביולוגי, ובמסגרת המחויבות הבין-לאומית של מדינת ישראל להגנה על חיות הבר ועל ציפורים נודדות. הארכת הוראת השעה פורסמה היום (29/08) ברשומות.

השרה זנדברג חותמת על התקנות
צילום: המשרד להגנת הסביבה
השרה זנדברג חותמת על התקנות

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "לאור הנתונים המעידים על הפגיעה באוכלוסיות חיות הבר בישראל, ובעיקר השליו הנודד והתור המצוי, החלטתי להאריך בשלוש שנים את הוראת השעה שתאסור את הציד שלהם, כדי לתת את ההגנה המיידית הנדרשת בפתחה של עונת הציד, המתחילה ב-1 בספטמבר. על אף לוח הזמנים הדחוק קיימנו בשבועות האחרונים הליך של שמיעת הערות הציבור, כולל ציידים וארגוני סביבה, ונתנו מענה מפורט לכל המעירים. נושא הציד בישראל נדרש לרפורמה משמעותית. הוראת השעה נועדה לפתור מצב בלתי מתקבל על הדעת, שלפיו עונת הציד מתחילה בעוד ימים מספר, וחלק מן המינים המותרים לציד בסכנת הכחדה. לצורך כך, נדרשה התערבות מהירה על מנת למנוע זאת. עם זאת, הוראת השעה אינה ממצה את כל השינויים הנדרשים בתחום הציד בישראל ובשל כך, הנחיתי את המשרד להגנת הסביבה בשיתוף רשות הטבע והגנים, להתחיל בהליך הידברות עם בעלי העניין השונים לצורך קידום רפורמה נדרשת בתחום".

החוק להגנת חיית הבר קובע כי כל חיית בר מוגנת אלא אם השרה להגנת הסביבה הכריזה עליה כי היא "מזיק, ציד או חיית בר מטופחת". במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השליו הנודד והתורים למיניהם. משמעות ההכרזה על מין מסוים כחיית ציד היא כי ציד הפרטים מהמין המוכרז אינו טעון היתר ציד לפי מטרות מוגדרות, אלא מותר לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות להגנת חיית הבר.

מכיוון שהמינים השליו הנודד והתור המצוי מצויים בסכנה, החליט המשרד להגנת הסביבה לפני כשנה לגרוע מינים אלו מרשימת חיות הציד בהוראת שעה לתקופה של שנה שתוקפה יסתיים בסוף חודש אוגוסט 2021. במהלך שנה זו נעשתה עבודה מקצועית של רשות הטבע והגנים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשתתפים נוספים, להערכת מצב המינים לצורך גיבוש המלצה על המשך ההגנה על מינים אלו. ממצאי העבודה מצביעים על צורך בהארכת הוראת השעה בכל הנוגע לשלווים, ואף על הצורך לגרוע את המין מרשימת חיות הציד דרך קבע.

לעניין המין תור מצוי נמצא כי דרוש מחקר לפרק זמן של שלוש שנים לפחות לצורך גיבוש המלצה מקצועית לממשק הציד הנכון לטווח ארוך. 

ב-4 באוגוסט 2021 פרסם המשרד להגנת הסביבה את טיוטת ההארכה להערות הציבור. התקבלו כ-250 הערות לטיוטה, רובן הגדול לתמיכה ביוזמה. על אף לוח הזמנים הדחוק, המשרד ורשות והגנים קיימו בשבועות האחרונים הליך של שמיעת הערות הציבור, כולל ציידים וארגוני סביבה, ונתנו מענה מפורט לכל המעירים. 

בעקבות ההערות, הוחלט להאריך את הוראת השעה לשלוש שנים ללא שינויים נוספים, והשרה להגנת הסביבה חתמה על התקנות, כך שייכנסו לתוקף לפני פתיחת עונת הציד.

הרחבה

ישראל היא מדינה קטנה עם צורכי פיתוח גדולים וגידול אוכלוסייה מהיר. לפי דוח מצב הטבע של ישראל לשנת 2018, קצב אובדן השטחים הפתוחים בישראל הוא הגבוה ביותר זה 20 שנה ונובע מצורכי הפיתוח, מה שמוביל להידרדרות המגוון הביולוגי בישראל. מעבר לאובדן השטחים הפתוחים ובתי הגידול הטבעיים בישראל, הציד הוא גורם משמעותי נוסף לפגיעה במגוון הביולוגי בישראל ובעולם.

על פי העדכונים האחרונים בספר האדום של החולייתנים, 42.7% מבין 213 מיני העופות המקננים בישראל מוגדרים בסיכון. נתון זה נובע, בין השאר, מתוספת של כ-20 מינים חדשים לרשימה מאז ההערכה האחרונה שנעשתה בשנת 2002. מדינת ישראל מחויבות לשמירה על המגוון ביולוגי בהיותה צד לאמנת המגוון הביולוגי (CBD) ועל אוכלוסיות ציפורים נודדות גם בהיותה צד לאמנת המינים הנודדים (CMS). 

בשל הירידה הדרסטית באוכלוסיות של מיני חיות הבר בישראל, המקומיים והנודדים, ולנוכח משבר המגוון הביולוגי העולמי, כמו גם בשל חובתה של ישראל על פי האמנות הבין-לאומיות, יש לעשות את המרב כדי להגן על אוכלוסיות ומינים בסיכון. 

ממחקר שיזמה רשות הטבע והגנים לעניין השליו הנודד עולה כי צפיפות הקינון של מין זה בישראל נמוכה וגודל האוכלוסייה קטן ביותר. 

ממצאי העבודה המקצועית שנעשתה בנושא מצביעים על הצורך בגריעת השליו באופן קבוע מרשימת חיות הציד. עם זאת, עקב דחיפות המשך ההגנה על השלווים כבר החל מעונת הציד הקרובה, המתחילה ב-1 בספטמבר, לעת זו בכוונת השרה להאריך את הוראת השעה לשלוש שנים, כאשר בד בבד יבצע המשרד להגנת הסביבה תיקון קבע של התקנות.

לעניין המין תור מצוי, המידע שהצטבר ערב התקנת הוראת השעה הקיימת הצביע על ירידה חדה, משמעותית ועקבית של אוכלוסייתו בשני העשורים האחרונים. הנתונים העדכניים מצביעים על ירידה של כ-30% עד 50% בצפיפות של התורים המצויים המקננים בישראל, ובאוכלוסייה הנודדת הירידה במספרם היא משמעותית אף יותר. 

נתונים אלה הובילו לגריעתו של התור המצוי מרשימת חיות הציד ובפועל לאיסור על צידתו בשנה החולפת, זאת, בין השאר, כדי לבחון את האפשרות להתאוששות המין. איסור הציד של מין זה לשלוש שנים נוספות יאפשר לבחון את כלל הגורמים המביאים לירידה באוכלוסייה ולקבוע את הממשק הנכון לשיפור מצבה.

קבצים להורדה

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה) (מס' 2) (תיקון), התשפ"א-2021



לקוח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

פנייה למעבדות כיול ספקים ובעלי עניין לקידום הליך הסמכה מטעם הרשות להסמכת מעבדות לכיול ולפיקוח על גלאי חומרים מסוכניםפנייה למעבדות כיול ספקים ובעלי עניין לקידום הליך הסמכה מטעם הרשות להסמכת מעבדות לכיול ולפיקוח על גלאי חומרים מסוכנים

כינוס מקוון עם בעלי עניין יתקיים ב-25/11 בשעה 14:00. המשרד להגנת הסביבה אמון על מניעה והפחתה של הסיכון לאוכלוסייה מאירועי חומרים מסוכנים. זהו אחד מנושאי הליבה שבהם עוסק אגף חומרים

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "היסטוריה! מדינת ישראל מצטרפת לעולם ומתחייבת לאפס פליטות נטו עד לשנת 2050"השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "היסטוריה! מדינת ישראל מצטרפת לעולם ומתחייבת לאפס פליטות נטו עד לשנת 2050"

השרה זנדברג: היו התנגדויות וקשיים ובסוף הצלחנו להעביר את המסר שמדינת ישראל צריכה ויכולה לאפס את פליטות הפחמן ולהצטרף למאבק במשבר האקלים. זה טוב לעולם, זה טוב לנו, וזה בעיקר