בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מעגן בחוק הטלת היטל על פליטת מזהמים גם ממקורות פליטה שאינם טעוני היתר.
עומס תנועה בתל אביב
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "חוק אוויר נקי הוא מהחוקים הסביבתיים החשובים ביותר שהצעידו קדימה את החקיקה הסביבתית. השאיפה היא להוסיף ולעדכן את החוק ולהתאימו לנתונים המקצועיים ולטכנולוגיות המתפתחות, באופן שיגדיל את האפקטיביות של החוק. יחד עם קידום הצעת חוק האקלים, ולאחר שהממשלה אישרה מס פחמן בהתאם לעמדה המקצועית של המשרד, אנחנו מובילים לכך שנתוני זיהום אוויר בפרסומת לכלי-רכב יכללו נתונים על צריכת אנרגיה ולא רק נתוני צריכת דלק, כך שכל צרכן יוכל לשקול את השיקול הסביבתי".
בשנת 2008 נחקק חוק אוויר נקי, המסדיר שורה ארוכה של נושאים בתחום איכות האוויר בישראל, ובין היתר מניעת פליטות של מזהמים ממקורות פליטה שונים. המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור הרחבה של החוק בשני סעיפים: האחד מאפשר למשרד להגנת הסביבה לקבוע היטל פליטה על בעלי מקורות פליטה טעוני היתר, והסעיף השני, העוסק בגילוי לציבור של נתונים בפרסומות בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי.
התיקון המוצע לחוק מתפרסם באתר התזכירים הממשלתי: תזכיר חוק אוויר נקי (תיקון), התשפ"ב-2021 ופתוח להערות הציבור עד 31 באוקטובר.
פירוט הרחבת החוק:
- תוספת לפרסומות לכלי-רכב של צריכת אנרגיה, לצד צריכת דלק:
חוק אוויר נקי קבע חובות לעניין פרסומת לרכב חדש, לפיהן מוכר או משווק של רכב חדש נדרש לפרסם מידע על דרגת זיהום האוויר ועל נתוני צריכת הדלק של הרכב. מטרת הוראה זו לתת לציבור הרוכשים מידע על פוטנציאל זיהום האוויר מהרכב, כאמצעי להעלאת המודעות ולשם עידוד רכישה של כלי רכב שדרגת זיהום האוויר שלהם היא מופחתת.
בשנת 2008, כאשר נחקק חוק אוויר נקי, המחוקק ראה לנגד עיניו בעיקר כלי רכב המשתמשים בדלק נוזלי, ועל כן נקבעה הדרישה לציון נתוני צריכת הדלק לפי ליטר על כל מאה קילומטר. כיום, לאור התקדמות הטכנולוגיה בעולם, קיימים בפועל כלי רכב אשר מונעים בחשמל באופן מלא או חלקי, וכן כלי רכב המונעים בגז. כמו כן, אמצעי הנעה טכנולוגיים מתקדמים יותר מצויים בתהליכי פיתוח. לפיכך, על-מנת ליצור עקביות בפרסום הנתונים לגבי כלי רכב חדשים, יש להידרש לפרסום נתוני צריכת האנרגיה, ולא רק לצריכת דלק נוזלי. יצוין כי בפועל חלק מיבואני הרכב מפרסמים נתונים אלה גם ללא חובה בחוק.
התיקון לחוק קובע כי פרסום הנתונים ייעשה על פי נתוני צריכת האנרגיה ביחידות מדידה תקניות לכל סוג של מקור אנרגיה.
- היטל פליטה:
בסעיף 31 לחוק קבע המחוקק הסדר לפיו על השרה להגנת הסביבה לקבוע היטל פליטה שיושת על בעלי מקורות פליטה טעוני היתר – כלומר, 180 מפעלים בישראל הנדרשים לעמוד בתנאים מחמירים במסגרת היתרי פליטה לאוויר לפי החוק.
ההיטל נועד להביא להפנמת עלויות חיצוניות ולהוות תמריץ להתייעלות וצמצום הפליטות מעבר לדרישות הקבועות בהיתרי הפליטה. במסגרת עבודה מקצועית כלכלית שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, נמצא כי יש קושי מתודולוגי בקביעת ההיטל, וכן בעייתיות בקביעת היטל רק על מקורות פליטה שהם בעלי היתר פליטה, בהטלת היטל פליטה על החומרים המזהמים המרכזיים, וכי יש לבחון הטלת מס על פליטת גזי חממה, בדומה לנעשה במדינות רבות החברות בארגון ה-OECD (שמרביתן אינן מטילות היטל פליטה).
באוגוסט 2021 התקבלה בממשלה החלטה מס' 286, אשר נועדה להביא למיסוי פליטות פחמן בהתאם לממצאי העבודה המקצועית, במסגרת הסדרי מיסוי דלקים הקיימים בצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין. לפיכך, מבחינה מקצועית נדרש כי ההסדר לקביעת היטל פליטה לפי חוק אוויר נקי יוכל לכלול מנגנון מתאים למיסוי מזהמי אוויר אחרים.
בקביעת מנגנון מיסוי מעין זה נדרשת הלימה בין היקף תחולתו של ההיטל לבין מקורות הפליטה העיקריים שלו, אלא שסעיף 31 לחוק אוויר נקי מאפשר הטלת היטל על מקורות הפליטה טעוני ההיתר בלבד. בנסיבות אלה, הטלת ההיטל עלולה להביא לתוצאה שאינה שוויונית ואף אינה אפקטיבית, שכן לא יהיה ניתן להטיל היטל על מקורות פליטה רלוונטיים.
התיקון לחוק אוויר נקי יאפשר לשרה להגנת הסביבה להטיל היטל על פליטת מזהמים על בעלי מקורות פליטה רלוונטיים, תוך התחשבות בהסדרים פיסקליים אחרים ובאופן שלא יוטל מיסוי כפול ועודף.
כתבה זו מובאת מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
