למרות הדימוי הרומנטי של האש הבוערת בקמין בסלון הבית, שריפת עץ או פחם היא בין שיטות ההסקה המזיקות ביותר: גם לבריאות וגם לסביבה.
החורף מגיע, ועימו הצורך לחמם את הבית. סרטים מציגים זוגות אוהבים מתכרבלים מול האח המבוערת, שותים משקה חם ונהנים מהחיים. אך למעשה הסקה בעץ עלולה לסכן את החיים. גם אם נדמה לנו שסילוק העשן החוצה דרך הארובה פותר את הבעיה, למעשה הוא מזהם מאוד את האוויר שלנו ושל שכנינו.
בעירה הוא תהליך כימי שבמהלכו חומר דלק מתחמצן ופולט חום, אור ומגוון חומרים. פרטי תהליך הבעירה עשויים להיות מורכבים מאוד, בהתאם לסוג החומר שנשרף. בעירה מלאה של מתאן (גז טבעי) עם חמצן, למשל, פולטת לאוויר רק אדי מים ופחמן דו-חמצני. עץ בוער, לעומת זאת, פולט שלל חומרים נוספים. אם החום אינו גבוה מספיק או שאין די חמצן, מתקבלת בעירה חלקית, שיוצרת עוד חומרים מסוכנים. למשל, במקום לייצר פחמן דו-חמצני, חלק מהפחמנים בעץ יגיבו עם אטום חמצן בודד וייצרו דווקא פחמן חד-חמצני.
הרכב העשן שנפלט מעץ בוער מכיל מגוון רחב של חלקיקים, שמיוצרים בשלל תהליכי חימום וחמצון. כשחומר אורגני כמו עץ מתחמם מספיק, הרכבו הכימי משתנה והוא פולט לאוויר מגוון גזים, תרכובות אורגניות וחלקיקים מוצקים. חלקם עשויים לבעור ולהתכלות אם ייחשפו מספיק לחום ולחמצן, ואחרים מייצרים את חלקיקי האפר שנותר אחרי הבעירה. הרכב העשן תלוי מאוד בתנאים שבהם מתרחשת הבעירה, כגון הרכב העץ, מידת החום ויעילות אספקת האוויר. עץ רטוב או צבוע, למשל, יפלוט יותר חומרים מסוכנים מאשר עץ גולמי יבש.
עץ בוער פולט שלל חלקיקים, בהם חומרים מסוכנים. עשן בקמין ביתי |
צילום: Novi4kova Tatsiana, Shutterstock
סכנה בריאותית
לפי ארגון הבריאות העולמי, חימום ביתי באמצעות עץ ופחם אחראי לחלק ניכר מזיהום האוויר העולמי. הוא נחשב לשיטת החימום המזהמת ביותר, והסכנה הנשקפת ממנו גדלה אף יותר משום שהעשן נוצר בתוך סביבות מגורים ומתפזר בהן.
חימום בעץ מזהם את האוויר גם מחוץ לבתים וגם בתוכם. הוא אחראי לעשרות אחוזים מסך הפליטות של חומרים מזהמים במדינות צפון אמריקה ואירופה, ולפי הערכות גרם שם למותם בטרם עת של כ-70 אלף איש בשנת 2010 לבדה. בישראל, מרבית החימום נעשה באמצעות מכשירי חשמל כמו מזגן. עם זאת, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הסקת בתים באמצעות שריפת עץ אחראית לקרוב לעשרה אחוז מפליטת החלקיקים הנשימים המסוכנים בישראל.
העשן גורם נזקים של ממש לבריאות הציבור. חלקיקים נשימים, בייחוד אלה שגודלם אינו עולה על -2.5 מיקרומטר (אלפית המילימטר), חודרים בקלות למערכת הנשימה וממנה למחזור הדם, ופוגעים בשתי המערכות הללו. מאות מחקרים אפידמיולוגיים מקשרים בבירור בין עלייה בריכוז החלקיקים באוויר הפתוח לעלייה בשיעורי התמותה והאשפוז.
בעירת עץ לחימום נקשרה בין השאר לשיעור מוגבר של מחלות נשימה כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ואסתמה, ונחשבות מסוכנות במיוחד לילדים, לקשישים ולאנשים שסובלים ממחלות לב וריאה. אם לא די בכך, בעשן עץ נמצאים לפחות 14 סוגים של חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים. עימם נמנות תרכובות אורגניות רעילות כמו בנזן, ומתכות מסוכנות כמו קדמיום. נמצא כי החשיפה לעשן מעלה את הסיכון לחלות בכמה סוגים של סרטן, בראשם סרטן הריאות וסרטן השד. בנוסף, הרעלת פחמן חד-חמצני פוגעת ביכולת נשיאת החמצן של ההמוגלובין בתאי הדם האדומים. במקרים קיצוניים, כשהבית והקמין לא מאווררים כראוי, היא עלולה לגרום למוות בחנק.
זיהום בתוך הבית וזיהום אוויר קשה בחוץ. ארובות בתים פולטות עשן במילאנו, איטליה |
צילום: MikeDotta, Shutterstock
יש מה לעשות
חימום בעץ מזיק לבריאות מעבר לכל ספק, והוא גם תורם להתחממות הגלובלית. עם זאת, קל יחסית להימנע ממנו. הדרך הזולה ביותר לחימום הבית בישראל היא באמצעות מזגן עם דירוג גבוה של יעילות אנרגטית. גם מכשירים פחות חסכוניים, כמו תנור ספירלה או רדיאטור חשמלי, מספקים חום נעים בלי לייבש את האוויר, והם עדיין זולים יותר להפעלה לעומת אח או קמין. חימום בתנור גז דומה באופיו לחימום בקמין, אבל כל עוד החדר מאוורר הסכנה הנשקפת לבריאות מפליטותיו נותרת נמוכה. במדינות קרות, כמו שוודיה, נוהגים להשתמש במערכות חימום אזוריות, שאכן צמצמו במידה ניכרת את הזיהום בערים. בשיטה הזאת, מחממים מים לקיטור באופן יעיל במיוחד, ומזרימים אותם בצינורות לכל רחבי העיר לחימום הבתים.
סכנות החימום בעץ הובילו מקומות מסוימים בעולם לאסור כליל את השימוש בו. גם בישראל, למרות הביקורת הרבה שנמתחת על היעדר חקיקה או אכיפה מספקת בנושא, רשויות מקומיות כמו תל אביב וכפר סבא אסרו על התקנת קמיני עץ חדשים בתחומן. בארצות הברית קבעו תקנים מחמירים שקמיני עץ נדרשים לעמוד בהם. מבנה הקמינים הללו מגביר את חום הבעירה ואת יעילותה וכך מקטין את כמות המזהמים שהם פולטים. הקמינים היעילים ביותר הם אוטומטיים, ושורפים רק כפתיות עץ (Wood pellets) יבשות – מעין שביבי עץ מעובדים.
הקמינים המודרניים אכן בנויים בצורה שמפחיתה את הזיהום שנפלט בתוך הבית, אך לא מונעים את זיהום האוויר בחוץ, ואת חדירת הזיהום החיצוני לבתי התושבים. ממירים קטליטיים ומערכות סינון אחרות מפחיתים את פליטת המזהמים, אך יעילותם פוחתת מאוד אם לא מקפידים לנקות ולתחזק אותם לפי הוראות היצרן. בשימוש נכון, קמינים חדישים העומדים בכל התקנים המחמירים עשויים להביא להפחתה של עד 90 אחוז בפליטת מזהמים. עם זאת, לעומת חלופות כמו חימום בחשמל או בגז, הם עדיין מזהמים מאוד.
חימום הבית בעזרת הסקת עץ או פחם גורם לפליטת מגוון חומרים המסכנים את בריאותנו ואת בריאות שכנינו. הבחירה המתבקשת, עבורנו ועבור קובעי המדיניות, היא להתקין בבית מזגן יעיל, שהפעלתו זולה וידידותית לסביבה, או להשתמש בחלופות אחרות שעדיפות גם הן על פני אח או קמין. הכדור בידיים שלנו.
כותבה של כתבה זו – יובל רוזנברג
לקוח מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
