החלטת הממשלה כוללת בין השאר מענקים להתייעלות באנרגיה במגזר התעשייתי-מסחרי-ציבורי, מיפוי פוטנציאל הגגות לייצור אנרגיה סולרית והשקעת מיליוני שקלים ביישום תוכניות להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות.
אילוסטרציה
הממשלה אישרה את תוכנית ראש הממשלה, נפתלי בנט, שרת האנרגיה, קארין אלהרר, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, להתייעלות אנרגטית ולהפחתת גזי חממה לשנים 2020-2030.
הצעדים הנכללים בהחלטה מסתכמים בכ-725 מיליון ₪, ויישומם ישפיע על כלל המגזרים במשק.
מתוך סכום זה, יקצו המשרדים 450 מיליון ₪ לטובת מענקים להתייעלות אנרגטית ולהפחתת גזי חממה, לרבות התייעלות בצריכת האנרגיה, הסבה מדלקים לחשמול תהליכים, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה במגזר העסקי, בדגש על תעשייה, בין השנים 2022-2026.
מדובר בפרויקטים שיביאו לחיסכון באנרגיה ולהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה על ידי החלפת טכנולוגיות ישנות ולא יעילות במערכות חדשות וחסכוניות, כגון מערכות תאורת פנים וחוץ, מיזוג אוויר, משאבות חום, מערכות אוויר דחוס ועוד, ולחיזוק התחרותיות והחוסן הכלכלי שלהם. נוסף על כך בפעם הראשונה יינתנו תמיכות בעבור פרויקטים שעשויים להביא בשנים הקרובות למינוף השקעות בסך מוערך של כ-1.5 מיליארד ₪ בהתייעלות באנרגיה ובהפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.
כ-150 מיליון ₪ יוקצו על ידי שני המשרדים לטובת סיוע לגיבוש וליישום תוכניות פעולה להיערכות לשינויי אקלים וליישומן בין השנים 2022-2024. מימוש תוכניות הפעולה ייעשה בדגש על קידום אנרגיה מקיימת בכלל המגזרים בשטח המוניציפלי, לרבות מגזרי המגורים, התעסוקה, המסחר והתעשייה.
תוכנית הפעולה המקומית היא תוכנית מקיפה שנועדה לסייע לרשויות מקומיות לצמצם פליטות גזי חממה ולהתמודד עם האתגרים שמציבים שינויי האקלים. תוכנית זו גם מסייעת לחיסכון בהוצאות ולהגדלת הכנסת הרשות הן על ידי צמצום צריכת האנרגיה וייצור אנרגיה נקייה הן על ידי תכנון פעולות להיערכות לאירועי אקלים במטרה להימנע מהנזקים הכרוכים בכך.
בפעם הראשונה יאפשר משרד הפנים ואף יבחן מתן קדימות לשימוש במענקי הפיתוח שהוא מקצה לרשויות מדי שנה בשנה לטובת הכנה ויישום של תוכניות להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת.
תוכניות הפעולה יקיפו מכלול תחומים רחב ויאפשרו לרשות להיערך לשינויי אקלים. בתוכניות ההיערכות תינתן האפשרות להשקעות בכלל השטח המוניציפלי, לרבות בנכסי הרשויות עצמן, בשיקום השטחים הפתוחים והצללת המרחב הציבורי וגם בשטחי מגורים, תעסוקה, מסחר ותעשייה. התוכנית אף מסייעת לחיסכון בהוצאות ובהגדלת הכנסת הרשות, הן על ידי צמצום צריכת האנרגיה וייצור אנרגיה נקייה והן על ידי תכנון פעולות להיערכות לאירועי אקלים במטרה להימנע מהנזקים הכרוכים בכך.
גם תחום התחבורה זוכה להתייחסות משמעותית בהחלטה, עם תקציב בסך 60 מיליון ₪ ממשרד האנרגיה, לפריסת תשתיות לתחבורה חשמלית ברחבי הארץ בין השנים 2021-2023.
נוסף על כך יקדם משרד האנרגיה מיזמי חלוץ והדגמה להוכחת היתכנות כלכלית ותפעולית של פרויקטים באמצעות התייעלות בייצור או בצריכת אנרגיה, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה, תחבורה נקייה, הסבת דלקים וחשמול תהליכים בכלל המגזרים במשק. לשם כך יוקצו לא פחות מ-35 מיליון ₪ בין השנים 2022-2026.
4 מיליון ₪ נוספים יוקצו על ידי משרד האנרגיה בעבור מיפוי פוטנציאל הייצור של אנרגיה סולרית בשטחים מבונים (גגות, חניונים, מגרשי ספורט וכד') ברמה הארצית והנגשת המידע הזה לציבור באמצעים מקוונים. באמצעות המיפוי יוכל כל בעל מבנה לבדוק את פוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת של הגג שלו, כולל עלויות של התקנת הפנלים. צעד זה יסייע למימוש העמידה בהחלטה 465, הקובעת יעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשיעור של 30% מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030.
צעד נוסף הכלול בהחלטה הוא קידום של אנרגיה קהילתית, בין השאר בבתים משותפים. אנרגיה קהילתית היא מודל המייצר שיתופי פעולה וחיבורים בין גופים שונים במשק, הכוללים גם את הציבור הרחב, לשם קידום אנרגיה מקיימת. מודל זה קיים בעולם כבר עשרות שנים ומקודם ביתר שאת בשנים האחרונות מתוך הבנה כי יש צורך בהשתתפות אקטיבית של כלל הציבור כדי להגיע ליעדים המדיניים ולממש את הפוטנציאל הקיים. המשרדים יפתחו מתווה לקידום הנושא ויקצו 2 מיליון ₪ למיזמי הדגמה בשנים 2022-2023 הקרובות.
צעדים נוספים הכלולים בהחלטה מקדמים מבנים ומתחמים מאופסים ועצמאים באנרגיה בתקציב של 10 מיליון ₪, קידום תוכנית להקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במבני הדיור הציבורי בהובלת משרד הבינוי והשיכון, ובחינה של תמיכה תקציבית בהקמת מערכות פוטו-וולטאיות על מבני חינוך חדשים מעל 1000 מ"ר. לבסוף מקדמת ההחלטה חיוב הצגת דירוג אנרגיה של דירות חדשות במעמד המכירה ומטילה על משרד הבינוי והשיכון לעדכן את מפרט חוק המכר. לאחר העדכון אפשר יהיה לחייב דירוג אנרגיה לדירות, ובכך להוביל למהפכה במודעות הצרכנים לצריכת אנרגיה בדירות למגורים.
מתוך הבנה שאחת הדרכים לקידום יישום והטמעה של אנרגיה מקיימת היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב והכשרה מקצועית, יקצה משרד האנרגיה 10 מיליון ₪ בין השנים 2022-2026 לטובת מגוון של צעדים בתחומי הכשרה וחינוך.
מדברי ראש הממשלה, נפתלי בנט, בפתח ישיבת הממשלה: "בשבוע הבא נצא לוועידת האו"ם לענייני אקלים שתתקיים בגלזגו שבסקוטלנד, ביחד עם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, ועם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. בהקשר הזה אנחנו מביאים היום לשולחן הממשלה מספר החלטות חשובות בנושא האקלים והמשבר הסביבתי והגלובלי. משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי, ובצדק. הוא נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיים של הילדים והנכדים שלנו. זה בנפשנו. אנחנו נדרשים לזה גם כאן בישראל, בכל הדרגים ובכל המשרדים. הממשלה תאשר היום מספר החלטות, בהן קידום תחבורה נקייה ודלת פחמן, התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות, עידוד חדשנות טכנולוגית והאצת תשתיות. יש עוד שורה של פעולות שאנחנו בוחנים ונודיע עליהן בהמשך לכשיבשילו".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "אישור התוכנית עם תקציב ייעודי ליישומה הוא צעד חשוב, המוכיח את מחויבות משרד האנרגיה למאבק במשבר האקלים ואת פועלו כדי לשלב מאבק זה בתוכנית העבודה של המשרד. ההשקעה חסרת התקדים בחסכון אנרגטי ברמה הלאומית והפרטית לצד הגברת המודעות הצרכנית תשפיע לטובה על האקלים והכלכלה הישראליים ותקל על הגעה ליעד של 30% התחדשות ב-2030 באמצעות צמצום צריכה".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנחנו עוברות כעת שלב – מהגדרת אסטרטגיה וקביעת יעדים לתוכנית יישום ולביצוע. החלטת הממשלה מוכיחה שוב את העבודה המשותפת של הממשלה על מנת להבטיח את השגת היעדים וכדי להיערך לשינוי האקלים. החלטה זו תוביל להפחתת פליטות גזי חממה ולשיפור התחרותיות של התעשייה הישראלית והתאמתה למעבר לכלכלת המחר – כלכלה דלת פחמן".
לקוח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
