השרה זנדברג: "התקן החדש יתרום למאבק במשבר האקלים, יוביל לצמצום פליטות גזי החממה של סקטור הבנייה ויאיץ את המעבר לכלכלה מעגלית".
השרה זנדברג, מנכ"לית המשרד וגורמי מקצוע בתחום בנייה ירוקה בסיור בבית משפט השלום חדרה – מבנה ירוק
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "קיימנו סיור לרגל המאורע הייחודי – החלטתה של מדינת ישראל לחייב בנייה ירוקה בכל תחומי הבינוי בישראל. ההחלטה מבטיחה צדק חברתי וסביבתי, ותקדם את מחויבותה של תעשיית הבנייה למכלול היבטי הסביבה ולבריאות הציבור. המבנים שבהם סיירנו הוכיחו את יכולתו של ענף הבנייה להירתם למאבק במשבר האקלים באמצעות בנייה ירוקה, הן בסקטור הפרטי והן בציבורי".
בהמשך לכניסתן לתוקף של תקנות הבנייה הירוקה, סיירו השבוע (ג'), השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מנכ"לית המשרד, גלית כהן, ומנהל היחידה לבנייה ירוקה במשרד, אדר' רן אברהם, יחד עם נציגי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, בשני מבנים ירוקים וחדשניים, המהווים דוגמה לבנייה יעילה בצריכת אנרגיה ובריאה למשתמשים.
במסגרת הסיור ביקרו השרה, המנכ"לית וראשי המשרד בבניין בית משפט השלום בחדרה, בגן ילדים מאופס אנרגיה ובבניין המשרדים של חברת מיקרוסופט בהרצליה.
השרה, המנכ"לית וגורמי המקצוע קיימו בסיור שולחן עגול על מצב הבנייה הירוקה בישראל ועל עתידה עם כניסתן לתוקף של התקנות. בדיון לקחו חלק פורום ה-15, התאחדות הקבלנים, אדריכלים, המועצה לבנייה ירוקה, תעשיינים, מהנדסים, מעבדות ועוד.
בניין בית משפט השלום בחדרה נבנה ביוזמת מנהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר עבור הנהלת בתי המשפט ומתופעל על ידי חברת שיכון ובינוי. בית המשפט הוא בניין ציבורי תקדימי, אשר תוכנן על ידי משרד רכטר אדריכלים, נבנה בהתאם לתקן הישראלי לבנייה ירוקה בדרגה של שלושה כוכבים וכולל אמצעים לייצור אנרגיה מתחדשת.
בניין המשרדים של חברת מייקרוסופט, שנבנה גם הוא לפי התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ובהתאם לתקן LEED, הוא מבנה שמשלב סביבות עבודה מתקדמות תוך הקפדה על שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, מרחבים ירוקים ואמצעים מתקדמים לחסכון באנרגיה ולייצור אנרגיה מתחדשת.
התקנה החדשה, שהוביל המשרד להגנת הסביבה ואימצה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, מחייבת את כלל הבנייה החדשה לעמוד בדרישות התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281) ברמה של כוכב אחד לפחות.
התקנה תחויב באופן הדרגתי החל ממרץ 2022 עד ספטמבר 2023 בהתאם לייעוד המבנה (מגורים, משרדים, בתי מלון ועוד).
מטרת התקן הישראלי לבנייה ירוקה היא להפחית את הפגיעה בסביבה, לתכנן ולבנות מרחב בריא למשתמש המעודד חסכון במשאבים, לרבות צריכת חשמל ומים, להרחיב את מחזור הפסולת, ולשפר את תנאי המחייה בבניין.
התקן מקיף וכולל קריטריונים ממגוון נושאים ודיסציפלינות המחולקות לפרקים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות.
באמצעות התקן הישראלי לבנייה ירוקה ניתן לדרג את מידת השפעתם של בניינים על הסביבה. דירוג הבסיס של מבנים על פי התקן לבנייה ירוקה הוא כוכב אחד, ועל מנת להגיע לדרישה זו, יש לתכנן את הבניין כך שהוא יצבור 55 נקודות לפחות, טרם אכלוס המבנה.
לפי נתוני 2021 של המשרד להגנת הסביבה, כ-15,400 יחידות דיור בבניינים ירוקים קיימות בישראל, וכ-15,000 יחידות דיור של בניינים ירוקים נמצאות בשלבי בנייה (450 מבנים).
הצפי הוא לצמיחה משמעותית במבנים הירוקים בעקבות כניסתה לתוקף של התקנה לבנייה ירוקה – עלייה של כ-120% בפעימה הראשונה, וכ-180% בפעימה השנייה.
* בתמונה בבית המשפט, מימין לשמאל:
אדר' רן אברהם, מנהל היחידה לבנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה; גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה; אורלי אינדיצקי, שיכון בינוי; תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה; נשיאת בתי משפט השלום מחוז חיפה, השופטת שלי אייזנברג; סגנית נשיאה בית משפט השלום חדרה, השופטת פנינה ארגמן; אדר' חן שליטא, יו"ר המועצה הישראלית לבניה ירוקה; ואדר' נעמי גלברט, יו"רית איגוד יועצי הבנייה הירוקה.
קישורים שימושיים
לקוח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
