האם קיים קשר בין פליטות מזהמים לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות?
צילום: Shutterstock
תורמות לפלִיטות. פרות במרכז הארץ
במחקר ראשון מסוגו של המשרד להגנת הסביבה בסיוע חברת אקוטריידרס, נבחן הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות. דירוג זה הוא מדד המסייע בזיהוי אזורי רווחה ואזורי מצוקה ועשוי לסייע בשיפור המדיניות של השלטון המרכזי כלפי הרשויות המקומיות. המחקר בוצע על נתוני מצאי 2018 ובימים הקרובים יפרסם המשרד את נתוני מצאי 2021 והמפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה) 2021.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הקשר בין מפגעי סביבה ובין מדדים חברתיים-כלכליים ידוע זה שנים ומעסיק את העולם. בישראל הוא חשוב במיוחד בשל הפערים החברתיים העמוקים והשונות באוכלוסייה. המחקר מצביע על המיקומים והמדדים הקשורים לזיהום אוויר מתעשייה (פליטות גבוהות בערים בדירוג 4) וכן מצביע על הפגיעוּת הגבוהה של האוכלוסיות המוחלשות ביותר (דירוג 1-3) לזיהום משרפות פסולת. הנתונים חשובים למשרד להגנת הסביבה ולכלל הממשלה כדי לפעול להפחתה וצמצום של זיהום אוויר מתעשייה, ייצור חשמל ושרפות פסולת שפוגעים באיכות האוויר ומזיקים לחיי הישראלים".
עיקרי הממצאים
ממוצע הפליטות לאוויר הגבוה ביותר מכל סוגי הרשויות הוא במועצות אזוריות בדירוגים 6-7. עיקר הפליטה מתעשייה.
בערים ממוצע הפליטות הגבוה ביותר בדירוגים 6 ו-4, עיקר הפליטה מתעשייה.
מועצות מקומיות בדירוגים 1-5 סובלות בעיקר משרפה לא חוקית של פסולת עירונית.
ככל שהדירוג של מועצה מקומית נמוך יותר, כך הפליטות בה גבוהות יותר.
עלויות חיצוניות
לפליטות לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה, הגורמות לעלויות כספיות אשר אינן מובאות בחשבון בעת ביצוע הפעולה. כיוון שעלויות אלו אינן משולמות על ידי מבצע הפעולה אלא הן עול כספי על המשק, הן נקראות "עלויות חיצוניות". העלויות משתנות בין מזהם למזהם.
העלויות החיצוניות במחקר זה משמשות אמצעי לייצוג הפליטות לאוויר, שכן אי אפשר לחבר כמויות של פליטות מזהמים שונים יחד, אך אפשר לחבר את העלויות החיצוניות הנובעות כתוצאה מפליטתם.
הרשויות במחקר
הרשויות במחקר מסווגות לפי עשרה אשכולות: אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר. אשכול 10 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר. מבדיקת כלל סוגי הרשויות יחדיו (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) עולה כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6-7, שבהן מתגורר מעמד הביניים, כמות הפליטה היא הגבוהה ביותר.
בעיריות עיקר הפליטות בדירוגים 4 עד 7, בדגש על פליטה מתעשייה וייצור חשמל בדירוג 4 (רמלה, קריית גת, דימונה, מגדל העמק, ערד, עכו ועוד).
במועצות אזוריות עיקר הפליטות בדירוגים 6 ו-7, בדגש על פליטות מתעשייה וייצור חשמל, גידול בעלי חיים ושרפת פסולת צמחית.
במועצות מקומיות נרשמה רמת פליטה נמוכה מכיוון שאין בהן אזורי תעשייה ותעסוקה, אם כי חלק ניכר מהפליטות במקומות אלו מקורן בשרפה לא חוקית של פסולת עירונית וחקלאית ובשרפת עץ לחימום ביתי. במועצות מקומיות, ככל שהדירוג הסוציו-אקונומי נמוך יותר, רמת הפליטה גבוהה יותר.
הרחבה על ממצאי המחקר
ככלל, בהתבוננות על כלל הרשויות יחדיו, אפשר לראות כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6 ו-7 רמת הפליטה היא הגבוהה ביותר. בדירוגים אלה מתגורר מעמד הביניים. עם זאת, כיוון שיש שונוּת גדולה במאפיינים של סוגי הרשויות (שטח, אוכלוסייה), יש לבחון את הממצאים לפי סוג הרשות כמפורט להלן.
מועצות אזוריות
במועצות אזוריות חיים כ-780 אלף תושבים. 58% מתוכם ברשויות בדירוג 6 ו-7, שבהן רמת הפליטות הגבוהה ביותר.
כצפוי, בתחומי המועצות האזוריות רמת הפליטות גבוהה יותר מזו שבעיריות ובמועצות מקומיות. ההסבר לכך הוא ששטחן של המועצות האזוריות נרחב ולכן המועצות מכילות פעילות תעשייתית וחקלאית (צמחייה וגידול בעלי-חיים) נרחבת.
במועצות אזוריות רמת הפליטות הגבוהה מתרחשת בדירוגים 6 ו-7. רוב פליטה זו נובעת מתעשייה ומייצור חשמל, כשליש מגידול בעלי חיים וכ-15% משרפת פסולת צמחית. נתון זה משקף את שטחן הנרחב של מועצות אזוריות ואת הפעילות הכלכלית הרבה בדירוגים אלו.
רמת הפליטות במועצות אזוריות בדירוג חברתי-כלכלי 1 עד 4 נמוכה יחסית. הסבר לכך יכול להיות היעדר אזורי תעסוקה, המביא מצד אחד למחסור במקומות עבודה ולדירוג חברתי-כלכלי נמוך ומצד שני להיעדר מקורות פליטה. רוב הפליטות שכן מתרחשות ברשויות אלה נובעות משרפה לא חוקית של פסולת עירונית וגידול בעלי חיים.
רמת הפליטות במועצות אזוריות בדירוג חברתי-כלכלי 9 נמוכה יחסית. הסבר אפשרי הוא כי ערך הנדל"ן ברשויות אלה גבוה ולכן שוק הנדל"ן דוחק מאזורים אלה פעילויות מזהמות ומעודד שימושים שאינם מזהמים. כמו כן, לאוכלוסייה המתגוררת במועצות אלו יש כוח כלכלי המאפשר לה לבחור להתגורר במקום מרוחק יחסית ממקורות פליטה, למנוע הקמה של מקורות פליטה חדשים בקרבתה ולפעול לסילוקם של אלו הקיימים.
עיריות
בעיריות בישראל חיים כ-6.6 מיליון תושבים. 50% מתוכם בעיריות בדירוג חברתי כלכלי 4 עד 7, שבהן רמת הפליטות גבוהה.
בערים רמת הפליטות הגבוהה יחסית מתרחשת בדירוגים 4 עד 7. חלק משמעותי מהפליטות ברשויות אלה מקורן בתעשייה ובייצור חשמל. הסבר אפשרי לרמת הפליטות הגבוהה יחסית בדירוג הביניים דומה לתופעה במועצות האזוריות. מעמד זה קובע את מקום מגוריו לפי מקומות התעסוקה, אך אינו יכול לאפשר לעצמו כלכלית להרחיק את מגוריו מאזורים מזהמים.
בפרט רמת הפליטה גבוהה יחסית בערים בדירוג חברתי כלכלי 4 (בקבוצה זו שמונה ערים: רמלה, דימונה, עכו, ערד, קריית גת, מגדל העמק, טבריה, טירה). בערים אלו יש מרכזי תעסוקה ותיקים מבוססי תעשייה המוציאים ערים אלו מהדירוגים הנמוכים, אך מהווים מקורות פליטה לאוויר.
רמת הפליטות בעיריות בדירוג חברתי-כלכלי 1 עד 3 נמוכה. גם בעיריות הסבר לכך יכול להיות בהיעדר אזורי תעסוקה המביא מצד אחד למחסור במקומות עבודה ולדירוג חברתי כלכלי נמוך, ומצד שני להיעדר מקורות פליטה כגון תעשייה. חלק ניכר מהפליטות שכן מתרחשות בעיריות אלה הן שרפה לא חוקית של פסולת עירונית ושרפת פסולת צמחית.
רמת הפליטות בעיריות בדירוג חברתי-כלכלי 8 עד 9 נמוכה יחסית. דומה לתופעה זו במועצות האזוריות הסבר אפשרי הוא כי ערך הנדל"ן בעיריות אלה גבוה ולכן שוק הנדל"ן דוחק מאזורים אלה פעילויות מזהמות ומעודד שימושים שאינם מזהמים. כמו כן, לאוכלוסייה המתגוררת במועצות אלו יש כוח כלכלי המאפשר לה לבחור להתגורר במקום מרוחק יחסית ממקורות פליטה, למנוע הקמה של מקורות פליטה חדשים בקרבתה ולפעול לסילוקם של אלו הקיימים.
מועצות מקומיות
במועצות מקומיות חיים 1.2 מיליון תושבים. 63% מתוכם במועצות בדירוג חברתי-כלכלי 1 עד 4, שבהן רמת הפליטות גבוהה.
במועצות מקומיות השטח מצומצם ומספר התושבים מצומצם ולכן לא קיים פוטנציאל למקורות פליטה רבים ובהתאם לכך רמת הפליטות נמוכה.
אף שרמת הפליטה במועצות מקומיות נמוכה יחסית, ניכר כי ככל שהדירוג החברתי-כלכלי נמוך יותר, כך רמת הפליטה גבוהה יותר (דירוגים 1 עד 4). הגורם המרכזי לפליטה הגבוהה בדירוגים הנמוכים הם שרפה לא חוקית של פסולת עירונית. רוב המועצות המקומיות בדירוגים 1 עד 4 הן בעלות אוכלוסייה מוסלמית, נוצרית או דרוזית.
המשרד להגנת הסביבה נמצא בשלב היישום של תוכנית "התקאדום הסביבתי" לשיפור מצב הסביבה ביישובי החברה הערבית, במסגרת המאמץ הממשלתי לשיפור מצב התשתיות ואיכות החיים ביישובים אלו. תוכנית זו מיועדת, בין השאר, ליישובים בקטגוריה זו. התוכנית שמה דגש על טיפול בפסולת בחברה הערבית, באופן שעתיד לצמצם משמעותית את שרפות הפסולת הבלתי חוקיות שמובילות לפגיעה בבריאות הציבור.
עלויות חיצוניות לפי דירוג חברתי-כלכלי
בהתבוננות בהתפלגות הפליטות לפי דירוג חברתי-כלכלי בכלל הרשויות, אפשר לראות כי עיקר הפליטות נמצאות בדירוג חברתי-כלכלי 6. למעשה, מדובר ב-47% מכלל הפליטה לאוויר הנכללת בעבודה זו. ואולם גורם משפיע מרכזי על התפלגות זו הוא שתי תחנות הכוח הפחמיות – אורות רבין בחדרה עם עלות חיצונית של כ-2.5 מיליארד ₪ ורוטנברג באשקלון עם עלות חיצונית של 753 מיליון ₪. הדירוג החברתי-כלכלי של חדרה ואשקלון הוא 6 ו-5 בהתאמה. לפיכך, כדי לא להסיט למעלה את נתוני העשירונים שהתחנות נמצאות בהם, הוסרו באיורים הבאים מנתוני תעשייה וייצור חשמל שתי תחנות הכוח הפחמיות.
קישורים שימושיים
בחינת הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות בישראל, אוגוסט 2022
מקור חדשה זו – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה,
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
