השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא איום ממשי לבריאות ולחיים. המחקר מראה את ההשפעה של גלי החום ומשבר האקלים על תמותה עודפת, במיוחד באוכלוסיות החלשות. המחקר מצביע על הצורך הדחוף בפעולות ההיערכות למשבר האקלים שאותן מוביל המשרד להגנת הסביבה יחד עם הממשלה וכן שעל כלל גופי הממשלה והרשויות המקומיות להיערך לגלי החום, על מנת להפחית תמותה מוקדמת, סבל והוצאות רפואיות".
צילום: Shutterstockהמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור: "לעומת הצפות או שריפות, שבהן ההשפעה הפיזית הישירה על המשק ועל בריאות האדם ברורה, ההשפעה של גלי החום מורכבת יותר. המחקר הנוכחי, שנקט בגישה שמרנית, מצא השפעה של גלי חום על תמותה בישראל. יש חשיבות גדולה להבנת ההשלכות הרפואיות של גלי החום על מנת למנוע אותן ולהיערך להן במידת האפשר, על מנת להפחית סבל, הוצאות רפואיות, ותמותה מוקדמת, במיוחד באוכלוסיות חלשות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה בעזרת היערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית, והמשרד להגנת הסביבה פועל במסגרת תוכנית ההיערכות לשינוי אקלים, על מנת להיערך לגלי החום ולעליה הצפויה בעוצמתם, שכיחותם ומשכם".
מחקר ראשוני במימון המשרד להגנת הסביבה, שערכו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב בהזמנת פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, בחן את השפעות גלי החום על תמותה בישראל. במסגרת המחקר, בוצע ניתוח ראשוני לבחינת הימצאות של תמותה עודפת בישראל בעקבות גלי חום.
המחקר בחן גלי חום במהלך השנים 2012 עד 2020 וניתח נתוני תמותה בישראל (למעט קורונה) במקביל לגלי החום.
הניתוח התבצע בשתי דרכים שונות: האחת על ידי בדיקת חריגה בתמותה עודפת על פי מודל קיים (ביתן וחובריה, 2020), שאפיין את דפוס התמותה היומית בישראל ובבסיסו נתונים יומיים של טמפרטורה, לחות ותחלואה נשימתית (Acute respiratory infection), והשנייה על ידי השוואת השבועות בהן היה גל חום לשבועות הסמוכים (ללא קשר לתחזיות המודל).
בשתי השיטות נמצא כי בישראל קיימת עליה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שייתכן כי חייהם היו נחסכים לו הייתה היערכות מותאמת.
בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים. כך לדוגמה, לאחר גל החום שהחל ביום 26 באפריל 2013, נפטרו 871 אנשים, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש (תמותה עודפת של 60 בני אדם). עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום. נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה, שכן בשגרה אוכלוסייה זו מהווה 70-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של אוכלוסייה זו לגלי חום.
מחקרים במדינות שונות בעולם מצאו כי לא רק שיעור התמותה נמצא בעלייה כתוצאה מגלי חום, אלא גם מספר האשפוזים, משך האשפוז והוצאות הבריאות עולים בצורה משמעותית. סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות סרברו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם במוח), תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. כמו-כן, מצביעים המחקרים בעולם כי ההשפעה של גלי החום על אשפוזים ותמותה גבוהה במיוחד במבוגרים, בנשים, ובאוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך.
שכיחות, עוצמת ומשך של גלי חום בכל העולם, כולל בישראל נמצאים במגמת עלייה, וקצב העלייה גבוה מהצפוי עד כה. לעומת הצפות או שריפות, שבהן ההשפעה הפיזית הישירה על המשק ועל בריאות האדם ברורה, ההשפעה של גלי החום מורכבת יותר ופוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות.
יש חשיבות גדולה להבנת ההשלכות הרפואיות של גלי החום על מנת למנוע אותן ולהיערך להן במידת האפשר, על מנת להפחית תמותה מוקדמת, סבל והוצאות רפואיות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה בעזרת היערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית. המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הממשלה פועלים במסגרת תוכנית ההיערכות למשבר אקלים, על-מנת להיערך לגלי החום ולעליה הצפויה בעוצמתם, שכיחותם ומשכם.
קבצים להורדה
מקור חדשה זו – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
