השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "שונית האלמוגים במפרץ אילת היא נכס טבע בעל חשיבות עולמית. במארס 2020 פגעה סערה הרסנית בצפון מפרץ אילת וגרמה לנזק של 22% ויותר לכיסוי האלמוגים. בשל משבר האקלים, תדירות ועוצמת סערות כאלה צפויה לגדול וקצב התחממות מי הים מהיר פי שלושה מהממוצע העולמי. היום, יותר מתמיד, עלינו להפחית לחצים מהים באילת בכלל ומשונית האלמוגים בפרט".
ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת במימון המשרד להגנת הסביבה באמצעות הקרן למניעת זיהום ים, ובהנחיית ועד מנהל מדעי שבראשו המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור.
ממצאי דוח זה, אשר הגישו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין, שופכים אור לראשונה על היקף הלחצים שבהם מצויה הסביבה הימית במפרץ אילת, לרבות ההשפעות ההרסניות של סערת החורף הקיצונית שהתרחשה באילת במארס 2020 (בהמשך לממצאים הראשוניים שפרסם המשרד להגנת הסביבה במאי 2020).
עיקרי הממצאים מצביעים על פגיעה בשוניות האלמוגים, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על-ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים בעקבות הסערה. הפגיעה המשוערת המדודה היא עד כדי 22% הפחתה בשטח האלמוגים הבריא ואולי אף יותר בשונית הרדודה.
בנוסף, גם השנה נמשכת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים ובטמפרטורת פני הים. הטמפרטורה המרבית שנמדדה מעל שונית האלמוגים בשנת 2020 הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז תחילת הניטור, ועמדה על 29.1 מעלות צלזיוס (הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה לפני כן הייתה ב-2012 ועמדה על 28.4 מעלות).
השפעות הסערה עולות גם מממצאי דוח ניטור הפסולת הימית, המבוצע על ידי החברה לחקר ימים ואגמים בים התיכון ובמפרץ אילת. דוח זה נעשה במימון משותף של תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה וכן של משרד האנרגיה במסגרת הניטור הלאומי של ישראל, זו השנה הרביעית ברציפות.
ממצאים מרכזיים העולים מתוכנית הניטור של מפרץ אילת:
- מצב שונית האלמוגים: בחודש מארס 2020, התמודדה העיר אילת עם סערה דרומית חריגה בעוצמתה, אשר זרעה הרס רב בחופי אילת. שונית האלמוגים באילת נפגעה גם היא מהסערה, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים. הנזק לשונית לא היה אחיד ובסקר נמצא שהוא התאפיין באובדן כיסוי חי של כ-6% עד 22%, בתלות באתר הנבדק. מרבית הנזק היה בשוניות הרדודות שלא כלולות בניטור הלאומי הסוקר שוניות מעומק 5 מטרים ומעלה, כך שהנזק האמיתי לשונית כנראה גדול יותר.
- ריכוזי נוטריינטים (חנקן וזרחן) וכלורופיל במפרץ אילת: מפרץ אילת עני בנוטריינטים, המהווים גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים, מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם, ונותן למפרץ אילת את תכונותיו (כגון מים צלולים). כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית. אחת לכמה שנים בעונת החורף שכבת מי הים העמוקים, בהם מצטברים הנוטריינטים, מתערבבת עם השכבה העליונה שמתקררת ושוקעת. הנוטריינטים שעולים מהעומק מוסעים עם הזרמים אל מחוץ למפרץ, מה שמנקה את המפרץ מנוטריינטים עודפים. בשל התחממות מי הים, ערבוב שכזה לא נצפה באילת מאז 2012. כלומר, נוטריינטים עודפים המוזרמים לים ממשיכים להצטבר במי המפרץ. ממצא זה ממצא מדאיג ביותר, שכן עודף הנוטריינטים יכול לגרום לעכירות מי הים ולפגיעה בשווי המשקל העדין של המערכת. כלומר, המפרץ אוגר חנקן ולא מתנקה בצורה מספיק טובה.
- טמפרטורת המים: מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים נמשכת. במקביל, גם טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ-0.036 מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי שלושה מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-IPCC.
- בעלי חיים: בשנת 2020 נמצאו לראשונה בחוף הצפוני פרטים של פורמיניפרים (חוריריות, יצורים חד-תאיים ימיים) בעלי עיוותים במבנה השלד הגירני שלהם. עיוות זה מעיד על הפרעה ליצירת השלד הגירני על-ידי יצורים אלה. ייתכן שהעלייה המתועדת בחומציות מי הים משפיעה על יכולת השקעת השלד הגירני של מינים אלה. אם התופעה תחזור על עצמה, יש לבדוק מה הסיבה לכך. כמו-כן, נמשכת מגמת הירידה בצפיפות קיפודי הים באילת. קיפודי הים ניזונים מאצות ולכן יש להם תפקיד חשוב בשמירה על האיזון בין אלמוגים לאצות בשונית. במהלך 2020 תועדו מספר עליות של צבות ים לחופי אילת לצורך הטלת ביצים. אירוע זה נדיר מאוד באילת. כמות העליות שתועדו ב-2020 הייתה קטנה, אך משמעותית יותר גדולה ממה שתועד עד היום. לא ברור אם תופעה זו תחזור על עצמה בשנים הקרובות, אך אם כן, יש לשמור על האפשרות של הצבות לעלות לחוף, להטיל ביצים ולשמור על הביצים עד לבקיעה וכניסת האבקועים לים. לכך יש השלכות לגבי תכנון המרחב החופי של אילת.
- פסולת: בשנת 2020 ביצעה לראשונה החברה לחקר ימים ואגמים סקר פסולת בקרקעית מפרץ אילת (ממצאי סקר זה מוצגים יחד עם ממצאי ים תיכון בדוח ניטור הפסולת של תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון ולא בדו"ח הניטור של אילת). כדי שלא לפגוע בשוניות האלמוגים, הסקר נעשה בצילום על ידי רובוט תת ימי. ממצאי הסקר באילת הצביעו על ריכוז חריג מאוד של כ-350 אלף פריטי פסולת קשה לק"מ, ריכוז הגבוה פי 1,000 מריכוז הפסולת בעומקים דומים בים התיכון. הרכב הפסולת המפוזרת בין ועל האלמוגים כלל סוגים רבים של פריטים, לדוגמה בקבוקי פלסטיק, כלים חד-פעמיים ובקבוקי קרם הגנה, אך גם פסולת כבדה יותר שנשטפה לים במהלך סערת חורף 2020, דוגמת חבלים וברזלים ואף מיטות שיזוף.
רקע:
תופעת הפסולת בים ובחופים (Litter Marine) מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו. על-פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק. בישראל נמצא, שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. ובקצב הזה, ב-2050 מי הים יהיו עשירים יותר בשאריות פלסטיק מאשר בדגים חיים.
המשרד להגנת הסביבה פועל, במסגרת תוכנית "חוף נקי", לשמירה על ניקיון החופים והים, ושנת 2020 הייתה השנה הנקייה ביותר מאז תחילת מדד "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה לניקיון החופים הפתוחים והלא מוכרזים לרחצה (2005), וזאת כמגמה חיובית ועקבית משנת 2017.
במטרה לצמצם את פסולת הפלסטיק בחופים, יצא המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עמותת אקואושן בקמפיין הסברה הקורא לציבור לשמור על הסביבה החופית והימית למען ים וחופים נקיים תחת הכותרת: "חד פעמי – לא בים שלי!". הקמפיין קורא לציבור להשאיר את הפלסטיק החד פעמי בבית, להצטייד בכלים רב פעמיים וליהנות מחופים וים נקיים מפלסטיק.
עיריית אילת הייתה הראשונה לחוקק חוק עזר עירוני האוסר הכנסת כלים חד פעמיים לסביבה החופית, צעד חשוב אשר מציב רף התנהגות ציבורית אחראית יותר ויביא להפחתת פסולת ימית. המשרד להגנת הסביבה מעודד ומסייע לרשויות נוספות ללכת בדרך זו.
קבצים להורדה
מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
