מסד הנתונים הארצי לקרקעות מזוהמות (להלן "מסד הנתונים" או "מסד הנתונים הארצי") מכיל מידע לגבי אתרים חשודים או ידועים בהיותם מזוהמים, הנמצאים במאגר מידע של המשרד להגנת הסביבה.

1. מהו מסד הנתונים של קרקעות מזוהמות?

מסד הנתונים מְרכז דיגיטלית מידע על אתרים חשודים או ידועים בהיותם מזוהמים. המשרד להגנת הסביבה ריכז מידע ממקורות מידע שונים על אודות אלפי אתרים החשודים בזיהום קרקע. מידע זה מתעדכן ועובר טיוב נתונים מעת לעת. נכון לעת הזו ישנם במערכת כ-3,000 אתרים, ונמשכת קליטתם של אתרים נוספים. יודגש כי מאגר המידע אינו מתיימר לכלול את כל הנתונים על זיהומי קרקע בישראל, אלא לשקף את מצב הנתונים הקיים במשרד נכון למועד הפרסום. (ראו בפרק 5 מגבלות המידע המפורסם במסד הנתונים.)

2. איך צופים במסד הנתונים ומשתמשים בו?

המידע מונגש לציבור כשכבת מידע באתר הממשלתי Gov Map. בתוך האתר יש לבחור בלשונית השכבות של נושאי איכות הסביבה ולסמן את השכבה של "קרקעות מזוהמות". כאשר לוחצים על סימון אתר בתוך השכבה מופיעים נתונים בסיסיים על אותו אתר בתיבת המידע הנפתחת. מסד הנתונים גם נמצא באתר Data Gov ואפשר להורידו כגיליון נתונים לצורך ניתוח ועיבוד של הנתונים.

3. כיצד מסוּוגים האתרים במסד הנתונים?

בדיקת זיהום קרקע

סקר היסטורי (עיגול אפור) – אתרים הנמצאים בתהליך של סקר היסטורי או קיימת בעניינם דרישה לביצוע סקר היסטורי.
חקירת קרקע (עיגול אפור) – אתרים שנמצאו חשודים בסקר היסטורי ונמצאים בתהליכי חקירה כגון איסוף דגימות קרקע וגז קרקע.
בהליך שיקום (עיגול צהוב) – נמצא זיהום קרקע באתר, והוא נדרש לבצע שיקום או נמצא בתהליכי שיקום.
סיים שיקום או עומד בדרישות (עיגול ירוק) – אחת מהאפשרויות האלה:
- לא אוּתר זיהום או חשד לזיהום באתר.
- האתר שוקם (בלי דרישות או עם דרישות נוספות, כגון מיגון מבנים).

4. מה מופיע בתיבת המידע הנפתחת?

שם האתר – השם המופיע במאגרי המידע של המשרד להגנת הסביבה. שם זה אינו תואם בהכרח את השם המופיע במערכות מידע אחרות.

מספר סידורי – מספר המופיע במאגרי המידע של המשרד להגנת הסביבה כמספר "תעודת הזהות" של האתר. מספר זה ישמש פונים למשרד להגנת הסביבה המבקשים לברר מידע נוסף בעניין אתר מסוים.

ענף וסוג של פעילות מזהמת – מאגרי המידע של המשרד כוללים סיווג פעילויות שונות בענפי התעשייה והמשק השונים. תחת נתון זה מוצג ענף סקטור פעילות של הפעילות שנעשתה באתר לפי המידע הקיים. במקרה שהתקיימו פעילויות שונות באתר מסוים (בד בבד או במועדים שונים), הפעילות המצוינת במסד הנתונים (והענף שאליה היא שייכת) היא הפעילות העיקרית הרלוונטית לזיהום קרקע שהייתה באתר.

מצב מנהלי – תחת נתון זה מוצג שלב הטיפול במשרד להגנת הסביבה. שלבי הטיפול כוללים הליכים מוקדמים לבדיקת אפשרות לקיום זיהום קרקע והליכי שיקום קרקעות הכוללים שלבים אחדים. לפירוט השלבים עיינו באחריות המשרד לטיפול בקרקעות מזוהמות.

סוג טיפול – באתרים שנמצא בהם זיהום קרקע ונקבעה שיטת טיפול, המידע תחת נתון זה כולל את סוג הטיפול המבוצע או צפוי להתבצע באתר. ישנם כמה סוגי טיפול הנחלקים, ככלל, לטיפול בתוך האתר עצמו (in situ / on site) או פינוי של קרקע מזוהמת לאתר טיפול חיצוני ייעודי (ex-situ). לפירוט סוגי הטיפול השונים עיינו באחריות המשרד לטיפול בקרקעות מזוהמות.

סטטוס גז קרקע – המידע תחת נתון זה מתייחס לנוכחות של גזים מזהמים בתת הקרקע או בחללים תת קרקעיים.

דרישה למיגון – המידע תחת נתון זה מציין אם ידוע על דרישה של גורם מוסמך (כגון משרד להגנת הסביבה או ועדת תכנון ובנייה) לביצוע פעולות למיגון מבנים מפני חדירה של גזי קרקע.

מועד תחילת טיפול – המועד שבו החל טיפול מִנהלי בעניין זיהום קרקע באתר, לפי מאגרי המידע של המשרד להגנת הסביבה.

מועד סיום טיפול – המועד שבו הושלם תהליך הבירור או הטיפול בזיהום באתר, לפי מאגרי המידע של המשרד להגנת הסביבה.

תאריך עדכון – המועד שבו עודכן מסד הנתונים באתר בפעם האחרונה.

5. מהן המגבלות של מסד הנתונים?

המערכת נמצאת בתקופת הרצה וצפויה לעבור עדכונים ושדרוגים.

המידע על כל אתר הוא המידע המצוי במאגרי הנתונים, נכון לתאריך העדכון המצוין לגבי אותו אתר. המשרד להגנת הסביבה מבצע בקרה מדגמית של הנתונים במאגרי המידע, אך ייתכנו אי דיוקים במידע.

המידע במסד הנתונים אינו משקף את כלל זיהומי הקרקע הקיימים בישראל, אלא את המידע המתועד במאגרי המידע של המשרד. ייתכן שקיים מידע נוסף על זיהומי קרקע במשרד להגנת הסביבה שאינו מופיע במסד הנתונים.

סימון האתר מייצג נקודה מרכזית באתר ואינו מייצג את השׂתרעותו המרחבית של הזיהום בפועל שעשוי להיות קטן יותר או גדול יותר מגבולות האתר. היקף הזיהום והתפשטותו תלויים במגוון גורמים ואינם אחידים, ועל כן טעונים בדיקה פרטנית.

מסד הנתונים אינו כולל נתונים לגבי פעילויות של מערכת הביטחון, ובכלל זה בסיסי צה"ל והתעשיות הביטחוניות.

המידע במסד הנתונים נוגע רק לממצאי בדיקות של מזהמי קרקע המוגדרים חומרים מזהמים על פי ה-EPA (הסוכנות להגנת הסביבה של הממשל הפדרלי בארה"ב).

ההנחיות לביצוע חקירת קרקע וערכי הסף משתנות מעת לעת. ייתכן שאתר שנבדק ונמצא בלא זיהום או ששוקם עלול להימצא מזוהם או טעון שיקום בשל עדכון בערכי הסף.

אופן השיקום נקבע על פי הייעוד של הקרקע והרגישות של האתר במועד הדרישה לשיקום. במקרה של שינוי בייעוד או בשימוש ייתכן שיהיה צורך בטיפול או בשיקום נוסף.

מתן דרישות מקצועיות לאופן מיגון מבנים אינו מבטיח שהמיגון בוצע או מבוצע כנדרש ושתחזוקתו במהלך השנים נעשית כנדרש באופן שהמיגון אינו נפגע.

לקבלת מידע פרטני על אודות אתרים סביבתיים במפת זיהום הקרקע הארצית או למתן הצעת ייעול לגרסת ההרצה של המערכת, פנו בדואר אלקטרוני לכתובת: SoilInfo@sviva.gov.il.

6. מה קיים בעולם ובישראל?

אוסטריה – מערכת מרשם קרקעות מזוהמות הפתוחה לציבור.
דרום אוסטרליה – מאגר נתונים על אתרים מזוהמים ברחבי המדינה.
מסצ'וסטס – מאגר מידע על מכלים תת קרקעיים עם מידע על תחנות וציוד ומערכת מידע על אתרים מזוהמים כולל אסבסט.
קנדה – מאגר מידע על אתרים מזוהמים המנגיש בין השאר את סטטוס האתרים ועלויות חקירת הקרקע והשיקום בעבור אתרים פדרליים בבעלות המדינה.
קליפורניה – מערכות כגון מערכת מרשם האתרים ונתונים על מפגעים.
תל אביב – עיריית תל אביב מפעילה מערכת GIS הפתוחה לציבור ובה שכבה ייעודית לזיהומי קרקע המבוססת על נתוני 2018 מהמחוז ומהיחידות הסביבתיות.