במסגרת הפיתוחים החדשניים בתחום שהוצגו לנשיא, טעם נשיא המדינה ביצה טבעונית, חלבון מגרגירי חומוס, והיה לנשיא הראשון בעולם לטעום בשר מתורבת. בתום האירוע קיבל הנשיא לידיו מידי השרות זנדברג ואלהרר תוכנית פעולה ליישום יעדי הממשלה למאבק במשבר האקלים.
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם חברי המשלחת לגלזגו
נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח בבית הנשיא את המשלחת הישראלית היוצאת לוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו שבסקוטלנד וקיים יום עיון בנושא.
לוועידת האקלים תצא משלחת ישראלית ענפה המונה יותר מ-120 נציגים ממשרדי הממשלה והכנסת, החברה האזרחית, האקדמיה, המגזר העסקי והשלטון המקומי. באירוע השתתף גם אחד מיוזמי ״פורום האקלים הישראלי״, חבר הכנסת לשעבר דב חנין ואחרים. במסגרת קבלת הפנים ערך הנשיא עם המשרד להגנת הסביבה, בהובלת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ובשיתוף שרת האנרגיה, קארין אלהרר, כינוס ייחודי שבמהלכו הועברו הרצאות טד וסרטונים בנושא ההתמודדות עם משבר האקלים. מטרת הכינוס הייתה להדגיש את חיבור המאבק במשבר האקלים לשיח הציבורי, העסקי והחברתי בישראל.
במהלך האירוע הוצגה בפני הנשיא תערוכה חדשנית עם פתרונות טכנולוגיים מהפכניים בתחום איכות הסביבה. בפתרונות שהוצגו בפני הנשיא היו מוצרי מזון שפותחו ב-GFI, מכון מחקר בין-לאומי ללא מטרות רווח הנחשב למוביל בתחום תחליפי הבשר והחלבון האלטרנטיבי ומסייע לקידום התחום באקדמיה, בתעשייה ובזירה הממשלתית. הטעימות כללו עוף מתורבת שגודל במעבדה בלא פגיעה בבעלי חיים. העוף יוצר בקו ייצור מיוחד וראשון מסוגו בארץ ובעולם על ידי חברת הבשר המתורבת Future Meat. גידול הבשר מסייע להפחתה דרמטית של פליטת גזי חממה, מפחית ב-99% את שטחי המרעה הנדרשים, מפחית ב-96% את כמות המים הנדרשת לעומת תעשיית הבשר המסורתית. נשיא המדינה היה לנשיא הראשון בעולם שטעם ממוצרי הבשר המתורבת.
נוסף על כך טעם הנשיא גם ממוצריה של חברת "Zero Egg" שפיתחה ביצה טבעונית המבוססת על חלבונים מן הצומח וממוצריה של חברת "Innovopro", חברת פוד-טק מובילה המפתחת רכיבי מזון מגרגירי חומוס בעבור שוק המזון והמשקאות העולמי. החברה היא הראשונה להשיק בעולם חלבון חומוס מרוכז בעל פרופיל תזונתי מצוין, לא אלרגני, המאפשר ייצור מגוון רב של מוצרי מזון חדשניים בעלי תווית נקייה.
טכנולוגיה נוספת שהוצגה בפני הנשיא היא מחשבון "טביעת הרגל" הפחמנית, מחשבון ייחודי, ראשון מסוגו בישראל. מטרת המחשבון היא לבחון כמה גזי חממה כל אחד ואחת מאיתנו פולטים לאטמוספרה על פי ההרגלים ואורח החיים שלנו. המחשבון נועד לספק למשתמשים בו הערכה של השפעת הרגליהם על מצב פליטת גזי החממה ולהציע להם פעולות אפשריות להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלהם. נוסף על כך הציגה חברת הום-ביוגז בפני הנשיא את הטכנולוגיה שפיתחה ההופכת פסולת אורגנית לאנרגיה מתחדשת. הפיתוח של החברה מספק מענה לשתיים מהבעיות האקוטיות ביותר בעולם כיום: יצירת אנרגיה מתחדשת באופן מקומי וטיפול מקומי בפסולת אורגנית. לבסוף הציגה בפני הנשיא חברת Watergen, שהיא חברה בעלת טכנולוגיה מהפכנית לייצור מים מהלחות באוויר. זהו פתרון ירוק המביא לצמצום הצורך בהובלה והשימוש בפלסטיק.
בתום האירוע קיבל נשיא המדינה לידיו מידי השרות זנדברג ואלהרר תוכנית פעולה ליישום העמידה ביעדי הממשלה למאבק במשבר האקלים.
מדברי הנשיא יצחק הרצוג באירוע
"מי שחשב כי העיסוק במשבר האקלים הוא סוגיה שתשפיע רק על הדורות הבאים, או שמדובר בנושא שיש לנו שנים רבות כדי להתחיל ולחולל בו שינוי משמעותי, טועה טעות מרה. מי שחושב שבעניין הזה עתותינו בידינו אינו קורא נכון את תמונת המצב. סוגיית האקלים היא בעיה דחופה, הדורשת מעשה כאן ועכשיו. האנושות כולה, וגם אנחנו, במצב חירום. אי-אפשר להתעלם מההתחממות של כדור הארץ, אסון שמתרגש לפתחנו יום-יום, שעה-שעה. אי אפשר לחמוק משריפות הענק אצלנו ומעבר לים. אי אפשר שלא להתייחס לשיטפונות הקטלניים שכולנו עקבנו אחריהם. אי אפשר שלא לקרוא את מפת העלייה בתחלואה בסרטן בכלל ובסרטן העור בפרט ולא להסיק מכל אלו, ועוד, את המסקנה הנכונה: עלינו לפעול במהירות ובדחיפות ליצירת מציאות אחרת שתשפיע לא רק על העתיד, אלא גם על ההווה שלנו".
הנשיא הדגיש כי יש לפעול בהקדם והוסיף: "אנחנו חייבים למצות את הפוטנציאל הגלום באנרגיה הסולארית, אנחנו רחוקים מאוד מהמימוש שלו. פעם היינו חלוצים בתחום, אנחנו יכולים וצריכים לחזור לשם. אנחנו חייבים לעודד ולהעלות באופן מובהק ואקטיבי את היקף ההשקעות בתעשייה הירוקה; וחייבים לפצח ולנצח את ההשפעה ההרסנית של משבר האקלים בכל מה שנוגע לביטחון תזונתי, שהרי מדובר בסוגיה של ביטחון לאומי. לא פחות מכך. אנחנו מוכרחים להרחיב את העיסוק של מערכת החינוך שלנו בתכנים הנוגעים למשבר האקלים ובעיקר למה שניתן לעשות למולו כבר עתה באופן המונגש לגילים השונים, מכיתה א' (לכל המאוחר) ועד לבית הספר התיכון. אנחנו חייבים לדבר על האופן שבו תחבורה מזהמת משפיעה על משבר האקלים ועד כמה חשוב להשקיע בתחבורה ציבורית רחבה ובכלי רכב שאינם מזהמים. אנחנו מוכרחים לראות איך התכנון האורבני שלנו מקצה יותר ויותר מקום לשטחים ירוקים מתוך הבנת ההשפעה החיובית שלהם ושל בנייה ירוקה בכלל. והחשוב מכל, ובמובן הזה הקהל הנכבד שנמצא כאן מדבר בעד עצמו: אנחנו חייבים לייצר קואליציה רחבה ככל הניתן, המורכבת מכלל מגזרי התעשייה, המסחר, האקדמיה וכמובן המגזר הציבורי והשלטון המקומי, שילוב זרועות שתכליתו אחת: מתן מענה דחוף ומידי לסוגיית משבר האקלים. לא בשנה הבאה, לא בעוד חודשיים, היום, כאן ועכשיו!".
"על אף שמדובר במצב חירום לכל דבר, ואולי דווקא בגלל שמדובר במצב חירום, אם הייתי צריך לתמצת לכדי שתי מילים את עצם ההשתתפות שלנו כמדינת ישראל בפסגת האקלים בגלזגו בעוד שבוע, לא הייתי בוחר אך ורק במילה "משבר", שמלווה את כולנו בהקשר הזה, ברשותכם הייתי מוסיף אליה את המילה הזדמנות. זו הזדמנות – דווקא משום שמונח לפתחנו משבר ענק. כן, המשבר הוא גם הזדמנות עבורנו כמדינה, לעשות תיקון עולם פשוטו כמשמעו, ולהיות חלק מהמהלך החיובי הגדול ביותר של דורנו. אומנם אנחנו כמדינה קטנה לא מהווים שחקן מרכזי ביצירתו של המשבר, אבל אנחנו יכולים בהחלט להיות גורם משמעותי בהתמודדות עמו".
הנשיא דיבר על חשיבותו של הכנס בגלזגו ואמר: "בכנס בגלזגו עומדת לפנינו במה בינלאומית חשובה מאין כמוה, בהשתתפות מנהיגי המדינות החשובות בעולם. את הבמה הזאת חשוב לנצל כדי להציג את העשייה הישראלית הנרחבת ואת הפתרונות שלנו, שיכולים וצריכים להפוך לבינלאומיים בכל הנוגע לחדשנות אקלימית. מפתרונות בתחומי המים, החקלאות והאנרגיות המתחדשות וכלה בפיתוח תחליפים לחלבון מן החי. כמו שאנחנו יודעים ויודעות, וכמו שמוכיחה התערוכה כאן בחוץ, שמציגה רק דוגמאות ספורות של החזית הישראלית והעדכנית ביותר של המדע והטכנולוגיה בתחום, יש לנו בהחלט במה להתגאות. לכן, אני בראש ובראשונה מברך על ההחלטה לצאת במשלחת מכובדת לוועידה החשובה ובטוח כי כל אחד ואחת מכם יעשה הכל כדי לממש את ההזדמנות שטומן בחובו המפגש החשוב הזה".
"אני מברך את ראש הממשלה, נפתלי בנט, על הובלת המשלחת החשובה הזאת. זו אמירה חדשנית שמתכתבת עם הלך הרוח המבורך בעולם. אין זה דבר של מה בכך, ואני מאמין שזה משקף את המקום המרכזי שהנושא הזה תופס בסדר העדיפויות שלנו כמדינה. אני רוצה להודות לכם, ארגוני הסביבה, לא רק על ההווה והעתיד, אלא גם על עשייה ארוכת שנים, בהן פעלתם בנחישות, גם כשנדמה היה שאיש אינו מקשיב. אני עוד זוכר מילדותי את אמי, אורה, תיבדל לחיים ארוכים, שהקימה את אחד הארגונים הירוקים הראשונים בארץ, המועצה לישראל יפה, כשרק חלק קטן מאוד באוכלוסייה היה בכלל מודע לנושא הזה. במיוחד אני רוצה להודות לכן, חברותיי. לך, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על הובלה והנהגה חדורת שליחות ואמונה, וגם ובעיקר על התרומה לחלחול ההבנה שאתגר האקלים הוא האתגר הגדול של דורנו. ולך, שרת האנרגיה, קארין אלהרר, על שותפות אמת לאורך כל הדרך, גם שמתהווה כאן היום, וכמובן על הדחיפה העצומה שאת נותנת לתחום האנרגיות המתחדשות".
"נדמה לי שעצם העובדה שפסגת האקלים מתקיימת, ובהרכב רחב ומכובד לכל הדעות, העובדה הזאת כשלעצמה מוכיחה כי משהו מתחיל להשתנות בגישת האנושות אל האקלים. כפי שאמרתי, מדובר במצב חירום של ממש. היום אנחנו יודעים היטב: אין מי שיתקן אחרינו. לא במקרה מוגדר הכנס בגלזגו, שעל קיומו ואירוחו אני רוצה להודות לידידי, ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, לכל ההנהגה הבריטית, וכמובן גם לך, ידידי, שגריר בריטניה בישראל, ניל ויגאן, כאירוע החשוב ביותר בתחום מאז הסכם פריז ב-2015. העולם מתחיל לנוע קדימה ולנסות באמת להתמודד ולהיערך נכון יותר לסוגיית משבר האקלים. למדינת ישראל אסור להיוותר מאחור. זאת הסיבה שבגינה בחרנו, מיכל ואני, לארח את האירוע החשוב הזה בבית הנשיא".
"המחויבות שלנו לנושא עמוקה, ולא רק שלנו, אלא כפי שנראה כאן היום באמצעות הרצאות, סרטונים, והצגת תכנית ממשלתית, זו מחויבות של מדינת ישראל כולה. זאת גם הסיבה שבגינה הקמתי את "פורום האקלים הישראלי", פורום בחסות נשיא המדינה, בניהולו של חבר הכנסת לשעבר וראש השדולה הסביבתית-חברתית והשדולה לקידום אנרגיה ירוקה – הד"ר דב חנין, יחד עם ארגון הגג "חיים וסביבה". זה יהיה פורום מוביל שידון במשבר האקלים ובעיקר בתפקידה של מדינת ישראל בהתמודדות עמו. בפורום יהיו נציגים מענפים שונים, ועם כולם נשתף פעולה. החל מהממשלה, וכמובן המשרד להגנת הסביבה, עבור בכנסת ובשלטון המקומי, וכלה באקדמיה, המגזר העסקי והתעשייתי, ועוד. רק בשותפות אמיצה כזו בין גופים ומגזרים שונים, נוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו. אני מאמין בנו, מאמין שנוכל לשים את הדאגה לעתידם של ילדינו ולגורלו של כדור הארץ לפני המחלוקות בינינו. חברי וחברות המשלחת, אני מבקש לברך אתכם בצאתכם לשליחות החשובה הזאת, שתשפיע על עתידנו ועתיד ילדינו. אין לי ספק כי העובדה שישראל עתידה להצטרף, במסגרת הוועידה, לשורה של יוזמות עולמיות חדשות, היא ביטוי נוסף למחויבות הלאומית שלנו לנושא, ולהכרה שלנו כמדינה וכחברה בדחיפות הנחוצה, ובגישה נטולת הפשרות בה יש לנקוט בהתייחס למשבר הגלובלי. אני מאחל לכם הצלחה רבה בשליחות ובטוח כי גם במעמד זה תיטיבו לייצג את פניה היפים של ישראל. תודה לכם".
תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, אמרה: ״בקיץ 2021 קרתה קפיצת מדרגה משמעותית בעיסוק במשבר האקלים. גם בשל רצף האסונות האקלימיים, אך גם במישור המדיני, הכלכלי, הפיננסי והמעשי. ישראל אמנם מצויה מאחור, אך אנחנו בדרך הנכונה להשלים את הפער ולהעלות את היעדים עד לאיפוס הפליטות. הצגנו והגשנו לנשיא המדינה את תכנית היישום להתמודדות עם משבר האקלים שאנו עובדים עליה באינטנסיביות, כדי שהיעדים לא יישארו על הנייר. עבדנו גם מול המל"ל על הכנסת משבר האקלים כאיום ייחוס לאומי, שיחייב את רשויות המדינה להיערך אליו. הדרך עוד ארוכה, כשהמשימה הראשונה שלי לאחר ועידת האקלים היא הגשת חוק אקלים שאפתני ואפקטיבי. נמשיך לדחוף ולאתגר את משרדי הממשלה, ונייצר למדינת ישראל מדיניות אקלימית בת קיימה. אני מודה לנשיא על המחויבות שלו לנושא".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר, הוסיפה: ״אני מודה לנשיא המדינה על השותפות במאבק במשבר האקלים. זהו נושא ראשון במעלה עבורנו, ולראיה שורת ההחלטות החשובות שאישרנו אתמול בממשלה ויאפשרו הפחתת פליטות וקידום אנרגיות מתחדשות. אנו מנהלים מאבק יומיומי להסרת חסמים, אבל בשביל להצליח אנו זקוקים לחדשנות וליצירתיות הישראליים. אני קוראת ליזמים, לארגונים ולאנשי משרדי הממשלה – נסו אותנו. הביאו אל השולחן רעיונות והצעות לקידום מהיר ונכון של המעבר לאנרגיות מתחדשות. קדמו שיתופי פעולה בין-משרדיים שיקדמו את המאבק של מדינת ישראל בהתחממות הגלובלית. הממשלה הזו מגויסת למאבק משותף במשבר האקלים כל אחד בתחומו, אבל גם ובעיקר יחד יד ביד".
קישורים שימושיים
עיקרי האסטרטגיה הלאומית לישראל דלת פחמן ומשגשגת
תוכנית יישום לאומית להתמודדות עם משבר האקלים
כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת – מסמך חזון משקי ומפת דרכים לשנים 2020-2030
נלקח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
