השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "חשוב שהציבור יכיר את הסכנות הכרוכות בכניסה למערות ולחללים תת-קרקעיים, ויימנע מכניסה אליהם. המשרד להגנת הסביבה, ביחד עם משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, ימשיך לבדוק מיקומים חשודים ויסייע בהנחיה מקצועית לרשויות".
עבודות חיפוש לאיתור מקור הקרציות
בעקבות גילוי חולים בקדחת חוזרת אנדמית (הידועה בארץ בשם "קדחת המערות") בצפון, בדרום ומרכז הארץ, אגף מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם מעבדות משרד הבריאות, מבצעים בדיקות לנוכחות קרציות וטפילים באתרים חשודים.
בעקבות הודעות על תחלואה שהתקבלו ממשרד הבריאות, בחודש שעבר נערכו חקירות סביבתיות לאיתור בתי גידול של קרציות המעבירות את הקדחת, בשני ישובים: בכפר האורנים שבמטה בנימין ובפדואל שבשומרון. עובדי המשרד להגנת הסביבה בדקו את שני המקומות, ומצאו בתי גידול לקרציות רכות מסוג קרצית המערות (Ornithodoros Tholozani). בעת החקירות נלכדו קרציות רבות באמצעות מלכודת דו-תחמוצת הפחמן, והועברו לזיהוי ובדיקה במעבדות משרד הבריאות.
קדחת חוזרת אנדמית נגרמת מהדבקה בטפיל בשם בורליה פרסיקה, וידועה בארץ בשם "קדחת מערות". המחלה מועברת לאדם באמצעות נשיכה ומציצת דם של קרצייה רכה השוכנת באדמת המערה. נשיכות הקרצית הן קצרות, ומרבית הננשכים לא ימצאו קרציות על גופם אלא רק סימן למציצת הדם, לרוב באזור הבטן. הקדחת פורצת לאחר תקופת דגירה של כחמישה ימים ומתאפיינת בהתקפי חום, שבהם יש עלייה מהירה של טמפרטורת הגוף. להתקפים נלווים אחד או יותר מהתסמינים הבאים: שיעולים, קוצר נשימה, בחילות, כאבי שרירים ומפרקים ופריחה על העור. רוב מקרי ההידבקות מתרחשים משהות במערות, חלק קטן משהות בחורבות וכמות מזערית מקרציות המגיחות ממחילות ומגומחות של בעלי חיים.
אם נדרשים להיכנס למערה שאינה מוכרת כנגועה בקרציות מעבירות מחלות, יש לנקוט באמצעי התגוננות אישיים – ביגוד ארוך, מריחת חומרים דוחי חרקים מבוססי DEET, ושהות מינימלית במערה. אם בחלוף כשבוע ימים לאחר השהייה במערה או בקרבת מחילות בעלי חיים מתפתחים תסמיני קדחת חוזרת, יש להתריע על כך בפני הרופאים המטפלים.
המשרד להגנת הסביבה ימשיך ויעקוב אחר המפגעים, ויסייע לרשויות בהנחיה מקצועית.
קרציות רכות
ידיעה זו ראתה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
