המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשוויון חברתי ישקיעו כ-550 מיליון ₪ במהלך.
השרה זנדברג היום בנצרת
המשרד להגנת הסביבה מקיים היום (08/03) בעיר נצרת יום דיונים רחב לגיבוש מהלך "התקאדום הסביבתי", התוכנית לשיפור הסביבה בחברה הערבית. במפגש משתתפים כ-150 ראשי רשויות מקומיות, מנהלים ברשויות המקומיות, נציגי אשכולות, יחידות סביבתיות, ארגוני חברה אזרחית ומשרדי ממשלה.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בפתח הדיון בנצרת: "אחד השינויים המרכזיים שהממשלה שמה במוקד העבודה שלה באופן כללי הוא שותפות יהודית-ערבית. הסתכלות על החברה הערבית כשוות ערך, וזה תיקון של הרבה מאוד עשורים. התוכנית שלנו היא ניסיון לצמצום פערים ותיקון עוולות ארוכי שנים, כדי שנמשיך מכאן באותה נקודה. התוכנית היא אחת מחמשת נושאי המיקוד של המשרד בתוכנית העבודה שלנו. חובה עלינו לעשות תיקון ולהביא את האוכלוסייה שלנו, גם בחברה הערבית, לקפיצת מדרגה שתוביל לחוסן לקהילה בשנים שיבואו. נתייחס לכל ההיבטים הסביבתיים ובראייה של משבר האקלים בתוכנית שנציג ותגובש עם כלל גורמי העניין".
הדיון המרכזי עוסק בשאלת הגדרת התוצאות לטווח של ארבע עד שש שנים, כחלק מהצורך לייצר תוכנית ארוכת טווח שתביא לשינוי. התוכנית תתבסס על נתוני מסמך הרקע לתוכנית שהכין המשרד בחודשים האחרונים, כחלק משלב איסוף הנתונים וההכנות לתהליך התכנון.
לצד יום הדיונים, יצא המשרד בשבוע שעבר לתהליך התייעצות דיגיטלי בשפה הערבית עם הציבור הערבי, הראשון מסוגו שמקיימת הממשלה.
בדברים שנאמרו:
מודר יונס, ראש ועד ראשי הרשויות הערביות: "צריך לשאול מה קורה בתוך הכפר שלי. התושבים לא ישאירו חפיסת סיגריות על הרצפה ברעננה, חדרה או תל אביב. אבל מגיעים לרחוב שלהם וזורקים. למה? כי יש חוסר שייכות למרחב הציבורי. עלינו לייצר תחושה גבוהה יותר של שייכות, ופחות תסכול על הרשות והמדינה. חייבים לחזק את הרשויות".
ד"ר ספואת אבו ריא, ראש עיריית סח'נין: "הכינוס היום מביא גם התחדשות ושינוי. חשוב שלא מנחיתים עלינו החלטות לביצוע, אלא כותבים יחד. כשיש יישום חלקי או אי הצלחה תמיד אומרים שהבעיה בנו. כשעובדים יחד, המסר הוא שהבעיה לא טמונה רק בצד אחד. נדרשת אחריות משותפת – של כולנו. אני סומך על אנשי המקצוע לעשות את המיטב כדי להציע תוכנית אופטימלית ואופרטיבית. חשוב לתת לרשויות את חופש הביצוע, כי הן בשטח, והן יודעות מה צריך".
ג׳מילה הרדל ואכים, מנהלת "אזרחים למען סביבה": "צריך להתאים את הפתרונות בהתאם לכל רשות והצרכים שלה, לפי המצב שלה וכוח האדם שלה – ולא להסתכל על הרשויות הערביות כעל מקשה אחת. המצב הסביבתי ביישובים הערביים גרוע מאוד, ואנחנו, כחברה וכשלטון מקומי, גם נושאים באחריות, נוסף על האחריות של המדינה. אם לא נסתכל פנימה ונעשה שינוי בחשיבה ונכיר גם באחריות שלנו – יהיה קשה להתקדם, כי תוכניות ממשלתיות ותקציבים הם אמצעי ולא מטרה".
הרחבה
לאחר המושב הראשון, התחלקו המשתתפים לדיונים בארבע קבוצות עבודה. הדיונים נועדו לגיבוש מהלכים חדשים לטיפול בפסולת, להתמודדות עם משבר האקלים, ליצירת אכיפה אפקטיבית ולבניית יכולות ולהסדרת שיתופי הפעולה בין השלטון הארצי והמקומי. התובנות שעלו מן הדיונים עסקו בדרכי פעולה ובהסרת חסמים בדרך ליישום יעיל וטוב יותר.
דיונים אלו מתקיימים בד בבד עם הליך התייעצות נוסף שבו המשרד פונה לציבור הרחב באמצעות אתר אינטרנט ייעודי ומזמין אותו להשתתף בתהליך התכנון. לשם כך, הקים המשרד להגנת הסביבה אתר אינטרנט בשפה הערבית.
דיונים לגיבוש מהלך התקאדום הסביבתי
בשבועות הקרובים ועם ניסוח מדדי התוצאה, יתכנסו צוותי עבודה לסבב מפגשים נוסף כדי לגבש דרכי פעולה ויישום לתוכנית.
מסמך הרקע שעליו התבססו הדיונים במהלך היום מסכם בתוכו את עיקרי הנתונים שעלו במהלך מאות ראיונות ומפגשים שהתקיימו עם העוסקים בתחום, כמו גם שאלון שהפיץ המשרד לרשויות הערביות. מהנתונים שנאספו מהרשויות עלה כי שיעור הפסולת המטופלת ברשויות הערביות עדיין נמוך בכ-16%-11% ביחס לממוצע הארצי.
עוד עלה כי רק כמחצית מהרשויות דיווחו שנתנו דוחות על עבירות סביבתיות (ממוצע של כשלושה דוחות בחודש). 17 רשויות דיווחו שאין להן פקחים כלל. בכל הקשור להיערכות למשבר האקלים, ברשות מקומית ערבית יש בממוצע 26 מקרי הצפה בשנה. 85% מהרשויות דיווחו שאינן מייצרות כלל אנרגייה מתחדשת בשטחן. בממוצע, רשות ביצעה פעולות הצללה ב-17 אתרים בשנה האחרונה.
את התהליך מובילות מטעם המשרד להגנת הסביבה מנהלת מחוז הצפון, דורית זיס, ומנהלת תחום אסטרטגיה וחדשנות במשרד, רותם שמאי, בסיוע "תובנות".
קישורים שימושיים
התוכנית לשיפור הסביבה בחברה הערבית, התקאדום הסביבתי, יוצאת לדרך
תוכן זה מחובר בידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
