בגזר הדין נקבע כי החברה תשלם קנס בסך 1.6 מיליון ₪. על מנכ"ל קצא"א דאז, יאיר וידה, נגזר קנס בסך 75 אלף ₪; על סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א והאחראי לעבודות השיפוץ בעת האירועים, שלומי לוי, נגזר קנס כספי בסך 150 אלף ₪; על מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א, ניר סביון, נגזר קנס בסך 100 אלף ₪.
פריצת דלק סילוני מצינור קצא"א בנחל צין
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "בית המשפט הטיל עונשים על חברת קצא"א ומנהליה, שהביאו לפגיעה החמורה שאירעה בנחל צין. הכרעת הדין – בתיק שמקורו בחקירה שביצעה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה וכתב האישום שהגיש המשרד – הובילה לענישה לפי עקרון 'המזהם משלם'. האירוע החמור, שאינו הראשון שבו קצא"א מעורבת, מדגיש את הסכנה בתשתיות דלקים מזהמים, הפרוסות בכל רחבי המדינה ואת החשיבות בגמילת ישראל מדלקים פוסיליים במהירות האפשרית והתקדמות לאנרגיות מתחדשות ונקיות".
מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט הותיר על כנה את הרשעת הנאשמים ודחה את בקשתם לביטול ההרשעה. כמו כן גזר בית המשפט קנסות כספיים בהיקפים משמעותיים על חברת קצא"א ומנהליה, אשר מבטאים את היקף וחומרת האירועים. הפרקליטות טענה כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה מבלי לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים במהלך פעילותן – יישאו בדין על הזיהום שנגרם ועל הנזק הסביבתי שנוצר. כמו כן על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי".
בית המשפט קבע כי חברת קצא"א ומנהליה נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לזיהום שטח נרחב בנחל ובסביבותיו. דליפת מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני גרמה פגיעה סביבתית בהיקף עצום. בית המשפט הותיר את הרשעת הנאשמים על כנה וקבע כי "בחינת חומרת העבירות בנסיבותיה מובילה למסקנה כי אין לבטל את הרשעת הנאשמים בדין לאור הנזק החמור שנגרם לאיכות הסביבה, העובדה כי מדובר בשני אירועים סמוכים יחסית ולאור העובדה כי מדובר בהתנהלות היורדת לשורש עיסוקם של הנאשמים כמנהלים בחברה שכלל עיסוקה הוא חומרים מסוכנים".
שמונה נאשמים נוספים בפרשה, ובהם שני תאגידים, כבר נידונו והוטלו עליהם קנסות משמעותיים בסך כולל של מאות אלפי שקלים.
החקירה נוהלה על ידי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה והתיק מטופל בליווי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
כזכור, המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה הגישה לבית המשפט כתב אישום נגד חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), חברת רולידר בע"מ, חברת מובילי הר הנגב בע"מ ושנים-עשר עובדים ומנהלים בחברות אלה בתקופה הרלוונטית – בגין שני אירועים שבהם נפגע צינור הובלת דלק סילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. כתוצאה מפגיעות אלה, נגרם זיהום כבד של נחל צין וסביבותיו. כתב האישום שהוגש ייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות סביבתיות ובהן בין השאר עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת חומר מסוכן, לכלוך רשות הרבים, גרימת מפגע ריח ואי מניעת עבירות אלה על ידי נושאי המשרה.
הרחבה
על פי כתב האישום, שהגיש נגד הנאשמים עו"ד עדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה, בהחזקתה ובניהולה של חברת קצא"א צינור אשר מחבר בין אילת ואשקלון. חלקו של הצינור, כ-153 ק"מ המשתרעים בין אשל הנשיא ובין שיזפון, משמש להובלת דלק סילוני. בבדיקה שנעשתה לצינור מטעם קצא"א בסוף 2007 נמצא כי בעטיפת הצינור קיימים ליקויים רבים שמשמעותם היא כי לאורך חלקים נרחבים של הצינור אין הוא מוגן מפני דליפות. עוד נמצא כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה. בעקבות כך ב-2008 הפסיקה קצא"א הזרמה של דלק סילוני בצינור. בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ עובר בגן לאומי "גן הפסלים" סמוך לנחל צין, מהגדולים ומהחשובים בנחלי הנגב, ואורכו 120 ק"מ.
כעולה מהכרעת הדין, במסגרת עבודות שבוצעו במקום להעתקת עץ שעמד בתוואי חפירה לחשיפת הצינור שבוצעה על ידי חברת מובילי הר הנגב, נפגע הצינור מכלי צמ"ה באגר. כתוצאה מכך פרצו מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני בעוצמה גבוהה אל נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו. במהלך ביצוע עבודות השיקום פונו מהנחל ומסביבותיו כ-26,500 טונות קרקע מזוהמת. אף שנעשה פינוי קרקע מסיבי, חלק נכבד של דלק סילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים הנמצאים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום. נוסף על כך שרר באפיק נחל צין וסמוך לו ריח חריף של דלק כמה חודשים לפחות לאחר האירוע.
לפי חווֹת דעת מומחים שהוגשו על ידי המדינה, נגרם אובדן בית גידול של ערוץ הנחל ונשקפה סכנה לבעלי חיים וביצי בעלי חיים שבאו עימו במגע ולבעלי חיים שניזונים מצמחייה שנפגעה מהדלק. כתוצאה מביצוע עבודות השיקום נחסמה הדרך למעלה צין למטיילים מאזור מדרשת שדה בוקר לשלושה חודשים.
בשל התרחשות האירועים, הורה המשרד להגנת הסביבה על הפסקת עבודות השיפוץ ובהמשך אישר המשרד את המשך העבודות בתנאים שונים שמטרתם הייתה הבטחת היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ. בהמשך, במסגרת עבודות שבוצעו במהלך הפרויקט עם כלי צמ"ה שופל שוב נפגע הצינור ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני וגרמו לנזק לסביבה. במהלך עבודות השיקום הוצאו מהאזור כ-7,200 טונות אדמה מזוהמת בדלק סילוני.
בית משפט השלום בב"ש (כב' השופטת שרה חביב) קבע בהכרעת הדין כי על מנהלי קצא"א חובה לפקח ביעילות על עבודות שמתבצעות ושיש בהן סיכון כדי למנוע את הסיכון, וכי קצא"א לא קיימה חובה זו. "אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ, על איכות הצבע והעטיפה של הצינור, ובוודאי אין זה מספיק לשלוח לשטח שני מפקחים, שאינם מיומנים בחירום או בתגובה לחירום… שני מפקחים באתר עבודה דוגמת זה דנן, עלול להצביע על זניחת הפיקוח האפקטיבי באתר במובנים של תהליכי העבודה והבטיחות", ציין בית המשפט בהכרעת הדין.
עוד צוין כי הנהלת הפרויקט זנחה את נושאי הטיפול באירוע חירום לחלוטין ולוּ היו נוקטים פעולות מסוימות, אפשר היה לצמצם את הנזק הסביבתי. נוסף על כך קבע בית המשפט כי הנאשמים כשלו ולא פעלו להנחות או לתרגל התנהלות באירוע חירום דומה לזה שאירע בפועל.
קבצים להורדה
גזר הדין המלא בפרשת זיהום נחל צין
עודכן במקור על ידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
