fbpx

בקבוקים, צמיגים, אריזות, אלקטרוניקה, שקיות: אחריות היצרן על פסולת

אחריות יצרן מורחבת (extended producer responsibility) מטילה על יצרנים ויבואנים אחריות לכל מחזור חיי המוצרים, לרבות טיפול במוצר כאשר הצרכן של המוצר כבר אינו רוצה בו. בישראל חמישה חוקי אחריות מורחבת העוסקים בסוגי פסולת: מכלי משקה, צמיגים, אריזות, ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות, שקיות נשיאה מפלסטיק.

1. פיקדון על מכלי משקה

איסוף בקבוקים לחוק הפיקדון
צילום: אילן מלסטר
איסוף בקבוקים לחוק הפיקדון

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 נכנס לתוקפו בשנת 2001, ותיקון מספר 4 לחוק נכנס לתוקף בפברואר 2010.

החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים, בנפח עד 5 ליטרים בתוקף מיום 1.12.2021. שאלות ותשובות: כיצד יש לטפל בכל מכלי המשקה שהחוק חל עליהם.

רקע

בשנת 1987 חויבו היצרנים והיבואנים של מכלי פלסטיק על נפח של יותר מליטר וחצי בעמלת ניקיון (0.25% מסך המכירות או היבוא של מכלי המשקה). אגרה זו שולמה לקרן לשמירת הניקיון של המשרד ונועדה לשימוש במיזמים הקשורים לסביבה. מכלי משקה הגדולים מליטר וחצי לא נכללו במנגנון הפיקדון, אך נאספו וולונטרית באמצעות מִחזוריות ("כלובים") שסיפקו הרשויות המקומיות וחברות האיסוף הפרטיות. בחודש ינואר 2011 בוטלה האגרה.

חוק הפיקדון שנחקק בשנת 1999 הביא להקמת מערכת איסוף ומחזור של מכלי משקה המאפשרת לציבור להחזיר מכלי משקה מזכוכית, מפלסטיק ופחיות משקה ממתכת בנפח 100 מיליליטר ועד לליטר וחצי. החוק נכנס לתוקף ב-2001. על פי החוק נדרשו הצרכנים לשלם פיקדון של 0.25 ₪ על מכל משקה של ליטר וחצי שקנו עד להחזרת המכל הריק לנקודת המכירה או לנקודת איסוף אחרת. בשנת 2010 עלה הפיקדון ל-0.30 ₪.

מטרות חוק הפיקדון

  • שיפור רמת הניקיון ברשות הרבים
  • הקטנת כמות הפסולת המוטמנת באתרי סילוק פסולת
  • עידוד השימוש במכלי משקה הניתנים למחזור ושימוש חוזר

תקנות חוק הפיקדון

תקנות שאושרו ב-2001 עוסקות בנושאים האלה:

  • הגדרת הסימונים השונים שיוטבעו או יודפסו על גבי מכלי המשקה
  • הטלת חובת מחזור של 90% מסך מכלי המשקה הריקים שנאספו
  • דרכים למסירת דיווח לממונה
  • דרכים להעברת הפרשים ותשלומים לקרן

תיקון מספר 4 לחוק

תיקון מס' 4 נכנס לתוקף בפברואר 2010 ועיקרו אחריות היצרן המורחבת, המטילה על היצרן או היבואן אחריות לטיפול בהשפעות הסביבתיות הנגרמות משימוש במוצר שמכר. הטלת אחריות ישירה על היצרנים למימון איסוף ומחזור של מכלי משקה מאפשרת עמידה ביעדי איסוף גבוהים יותר. 

עיקרי חוק הפיקדון

להלן עיקרי החוק לרבות השינויים מתיקון מספר 4:

מכלי משקה קטנים עד ליטר וחצי

  • גובה דמי הפיקדון עומד על 30 אגורות.
  • חובת סימון: מכלי המשקה יסומנו באופן ברור ובלתי ניתן להסרה בסימון: חייב בפיקדון ובציון סכום הפיקדון. חל איסור מכירה בבתי עסק של מכלי משקה שאינם מסומנים לפי הוראות החוק.
  • גביית דמי פיקדון והשבתם: יצרן או יבואן חייב לגבות בגין כל מכירה של מכל משקה מלא את דמי הפיקדון מבתי העסק ולהשיבם בגין כל מכל משקה ריק שהוא אוסף או מקבל. באופן דומה, כל בית עסק שמוכר מכלי משקה חייב לגבות מהלקוח את דמי הפיקדון בעת המכירה, לקבל מכל משקה ריק ולהשיב את דמי הפיקדון.
  • בית עסק חייב לקבל עד 50 מכלים ריקים מצרכן יחיד ביום, למעט במקרים האלה:
    • בית עסק שאינו משווק מכלי משקה מלאים של אותו יצרן או יבואן
    • בתי עסק לצריכה מקומית (מסעדה, מלון) אלא אם גבה את דמי הפיקדון בעבורם
    • בתי עסק קטנים מ-28 מ"ר למעט מכל משקה שנרכש במקום, כלומר, בית עסק קטן חייב לקבל מכלי משקה ולהחזיר פיקדון בעבור מכלים שמכר מלכתחילה.
  • נקבעו יעדי איסוף שנתיים ודו-שנתיים ליצרנים וליבואנים. יצרן או יבואן חייב באיסוף של 77% לפחות ממכלי המשקה ששווקו בכל תקופה של שנתיים. בכל שנה מאותן שנתיים חייב יצרן או יבואן באיסוף של 73% לפחות.
  • חובת מחזור: 90% ממכלי המשקה הנאספים בשנה
  • לקוח המבקש להחזיר בקבוק ומסורב יהיה זכאי לקבל פיצוי של עד 1,800 ₪ בגין כל סירוב מבעל עסק לקבל מכלי משקה ריקים או להחזיר את דמי הפיקדון בעבורם. תלונות אפשר להפנות למועצה הישראלית לצרכנות במוקד הפיקדון המשותף למשרד להגנת הסביבה ולמועצה הישראלית לצרכנות: 03-5100190. המוקד יפעל החל מ-1 בדצמבר 2021 מ-9:00 עד 15:00.

מכלי משקה גדולים – 1.5 עד 5 ליטר (כולל) המכילים כל משקה למעט חלב או מוצריו ולמעט מכלים העשויים נייר או קרטון, החל מחודש ינואר שנת 2016 בתיקון מספר 4.

  • יצרן או יבואן חייב באיסוף של 55% לפחות ממכלי המשקה הגדולים ששיווק באותה שנה. רשאי יצרן או יבואן לאסוף גם מכלי משקה גדולים ריקים שלא יוצרו או שווקו על ידו. יצרן או יבואן שלא עמד ביעד האיסוף' ישלם לקרן עד 1 במרס של השנה שלאחר מכן 60 אגורות בעד כל מכל משקה גדול שלא אסף לפי אותו היעד.
  • חובת מחזור: 90% ממכלי המשקה הנאספים בשנה עד 1 ביוני של השנה שלאחריה. 
  • בתיקון נקבע כי אי עמידה ביעד האיסוף בטווח שבין 47% ל-55% תביא להחלה של מנגנון הפיקדון גם על מכלי משקה גדולים כפוף לשיקול דעתו של השר להגנת הסביבה.

ההחלטה להטיל דמי פיקדון על מכלי משקה גדולים נתונה לשיקול דעתו של השר להגנת הסביבה, בהתבסס על עמידתם של היצרנים והיבואנים ביעדים האמורים. באוקטובר 2020 נחתם צו הפיקדון, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת הוחל מנגנון הפיקדון על מכלי משקה גדולים בהתבסס על אי עמידה ביעדי האיסוף לשנת 2016. הפיקדון יוחל וייכנס לתוקף ביום 1 בדצמבר 2021.

בתי עסק שימו לב!

לפי החוק עליכם למכור מכלי משקה מסומנים בסימן חייב בפיקדון בציון סכום הפיקדון. מכירת מכלי משקה שאינם מסומנים היא הפרה של החוק הן של בית העסק הן של היצרן או היבואן.

עליכם לקבל מכלי משקה ריקים עד 50 מכלים מכל לקוח בלא כל תנאי של ימים ושעות ולהחזיר את דמי הפיקדון במזומן. אפשר לתת שובר זיכוי רק אם הלקוח מסכים לכך.

הורחב מערך האכיפה והפיקוח על הוראות חוק הפיקדון. יותר פקחים יבדקו בפועל את מנגנוני קבלת המכלים והחזרת דמי הפיקדון בבתי העסק. אם יהיו הפרות של החוק, יפעל המשרד להגנת הסביבה לאכיפה על פי סמכויותיו. 

נוסף על כך הוקם בעבור הציבור קו פיקדון משותף למשרד להגנת הסביבה ולמועצה הישראלית לצרכנות להגשת תלונות על בתי עסק המפירים את חוק הפיקדון.

יצרנים ויבואנים של מכלי משקה שימו לב!

לפי החוק יצרן ויבואן יאספו מכלי משקה ריקים מסומנים (מסומנים בסימון חייב בפיקדון בלבד) בשיעור שנתי ממוצע מסך מכלי המשקה המלאים ששיווקו בכל תקופה של שנתיים או בשיעור שנתי כקבוע בחוק, כמפורט בנוהל הדיווח.

נפנה בין השאר לסעיפים בחוק לגבי הטלת פיקדון, חובת סימון, גביית פיקדון, תשלום פיקדון, החזר פיקדון, החזר פיקדון לבית עסק ועוד.

חובת הדיווח: לפי סעיף 10 בחוק הפיקדון, חובה על היצרן והיבואן לנהל רישום מלא ומפורט, לרבות מספר מכלי משקה שנמכרו, שנאספו ושמוחזרו. יצרן ויבואן ידווחו לממונה אחת לרבעון ובתום כל שנה. נוהל הדיווח נמצא באתר. את הדיווח יש למלא באמצעות הטפסים הייעודיים הנמצאים במערכת הטפסים. יש לפעול לפי הנוהל במדויק.

אכיפה

המשרד להגנת הסביבה באמצעות אגף אחריות יצרן מורחבת מבקר את דיווחי יצרני המשקאות ויבואני המשקאות. יצרנים ויבואנים שאינם מדווחים כחוק או אינם עומדים ביעדי האיסוף והמחזור חשופים לקנסות ולעיצומים כספיים לפי החוק.

קבצים להורדה

2. מחזור צמיגים

פסולת צמיגים
צילום: אביב שהרבני
פסולת צמיגים

​החוק לסילוק ולמחזור צמיגים, התשס"ז-2007 נועד לצמצם את המטרדים הסביבתיים הנגרמים על ידי אי טיפול בצמיגים שיוצאים משימוש, ובכלל זה שרפה בלתי מבוקרת וצמצום הטמנה של צמיגים באתרי פסולת. החוק נכתב בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והוא מתבסס על עיקרון של אחריות יצרן מורחבת. עיקרון זה מטיל את האחריות למחזור צמיגים על יבואנים ויצרנים של צמיגים ורכבים בישראל. החוק חל על יצרן ויבואן של צמיגים או של רכב מנועי.

מטרות החוק

  • להסדיר את נושא הטיפול בצמיגים משומשים
  • למנוע השלכת צמיגים משומשים באופן לא מוסדר בצידי הדרכים, בשטחים פתוחים ובכל מקום שבו השלכתם יוצרת מפגעים סביבתיים ותברואיים
  • למנוע הטמנת צמיגים באתרי הפסולת היכן שהם תופסים נפח רב ויוצרים בעיה תפעולית
  • לנצל חומר גלם בעל פוטנציאל למחזור

עיקרי החוק

מחזור: יצרנים ויבואנים של צמיגים חייבים לאסוף ולמחזר צמיגים משומשים בשיעורים מדורגים בכל שנה:

  • מחזור של 85% לפחות בכל שנה החל ב-1 ביולי 2012
  • מחזור של 50% לפחות וסילוק של עד 35% בכל שנה עד 30 ביוני 2012
  • סילוק או מחזור של 70% לפחות בכל שנה עד 30 ביוני 2011
  • סילוק או מחזור של 50% לפחות בכל שנה עד 30 ביוני 2009

איסור הטמנה: החל מ-1 ביולי 2013 חל איסור מוחלט על הטמנת צמיגים שלמים, חתוכים או גרוסים באתר לסילוק פסולת או בכל מקום אחר.

מפגעים: בעלי עסקים אחראים למכירה, לתיקון ולאחסון צמיגים בצורה שתמנע הצטברות מים ומפגעים סביבתיים. בעלי עסקים חייבים לפנות את הצמיגים באופן סדיר אל היבואנים והיצרנים של הצמיגים כך שלא ייווצרו מאגרים גדלים של צמיגים. פינוי צמיגים משומשים מבית עסק ייעשה בדרכים האלה:

  • העברה ליצרן או ליבואן או למי מטעמם
  • העברה למפעל למחזור או חידוש צמיגים בישראל
  • העברה ליצואן לצורך שימוש חוזר במדינה אחרת
  • העברה למחסן צמיגים המורשה על פי כל דין
  • מכירה ללקוחות פרטיים לצורך שימוש חוזר

דיווח שנתי של יצרנים ויבואנים של צמיגים

סעיף 6 בחוק קובע כי יצרנים ויבואנים של צמיגים חייבים להגיש דיווח שנתי. מועד הדיווח הוא החל מהיום הראשון בחודש יולי ולא יאוחר מ-60 יום ממועד זה. הדיווחים יתקבלו רק על גבי טופס הדוח השנתי. הדיווח יכלול בין השאר:

  • מספר הצמיגים ששווקו בישראל בשנה שקדמה לדיווח
  • מספר הצמיגים שנאספו, סולקו ומוחזרו בשנה שקדמה למועד הדיווח ומשקלם
  • הדרכים שבהן פעל היצרן או היבואן לסילוקם ולמחזורם של הצמיגים
  • פירוט הפעולות שנקט כדי להבטיח את עמידתו בדרישות וביעדים שנקבעו בחוק

דיווח השר להגנת הסביבה על יישום החוק

​לפי סעיף 19 של החוק, השר להגנת הסביבה נדרש לדווח לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת אחת לשנה על יעדי הסילוק והמחזור שהושגו במהלך השנה הקודמת. לרשותכם דוחות יישום חוק הצמיגים.

דוגמאות מהעולם לפתרונות סביבתיים לצמיגים משומשים

  • ייצור אבקת גומי לתעשיית הגומי
  • ייצור מרצפות גומי לגני משחקים
  • שימוש בצמיגים כתחליפי דלק
  • הוספת צמיגים גרוסים לאספלט לסלילת כבישים שקטים 

קישורים שימושיים

מרחיבים את חוק הפיקדון
שאלות נפוצות על הרחבת חוק הפיקדון

3. טיפול באריזות

החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011 מטיל אחריות לאיסוף ולמחזור של פסולת אריזות של מוצר ישירות על היצרנים והיבואנים של אותו מוצר. ההערכה היא שיישום חוק האריזות יביא לטיפול של בין 700 עד 800 אלף טונות פסולת אריזות בשנה.

מהי הגדרת אריזה?

  • האריזה שומרת ומגינה על המוצר ומאפשרת טיפול והובלה מהיוצר למשתמש.
  • האריזה מספקת מידע על המוצר ומסייעת בשיווק ובמכירות.
  • האריזה מאפשרת תצוגה של המוצר בחנות.
  • כל החלקים אשר מחזקים או משלימים את האריזה נחשבים לאריזה.
  • כל מוצר אשר ממלא את תפקיד האריזה, לדוגמה אריזה חד פעמית, נחשב אריזה.
  • אריזה יכולה להיות עשויה מכל חומר.
  • בהגדרת אריזה נכללות אריזת מכירה, אריזה קבוצתית, אריזת הובלה, אריזת שירות ואריזה רב-פעמית.

מטרת החוק

  • להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות
  • למנוע הטמנת פסולת
  • לעודד שימוש חוזר באריזות המועברות כיום להטמנה

עיקרי החוק

יצרנים ויבואנים:

  • חובה על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים ואריזות שירות למחזר מחזור מוכר של פסולת האריזות או לממן מחזור באמצעות חברה המקבלת הכרה לטפל בפסולת אריזות ("גוף מוכר" כהגדרתו בחוק).
  • על יצרן ויבואן לוודא כי הגוף המוכר מקיים את חובותיו, ובמידת הצורך עליו לנקוט את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי להבטיח קיומן של החובות.
  • על היצרן והיבואן לנהל רישום מלא של מספר מוצרים שמכרו ומשקלם, סוגי החומר, ועוד, כמפורט בחוק. כמו כן עליו להגיש דוחות שנתיים וחצי-שנתיים לגוף מוכר, המפרטים כמות ומשקל של המוצרים, חומרי אריזה, ועוד. אלו שאינם ממלאים את חובותיהם על פי החוק כפופים לקנסות אשר ישולמו לקרן לשמירת הניקיון.
  • במקרה שבו משקל האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות אינו עולה על 1,000 קילוגרמים בשנה, היצרן או היבואן ימסור למנהל האריזות הודעה לשם קבלת פטור מחובותיו בגין משקל אריזות מזערי. יש לפעול במקרה זה על פי נוהל פטור למשקל אריזות מזערי.
  • המנהל רשאי לפטור יצרן או יבואן מהחובות לפי סעיף זה אם שוכנע כי אותו יצרן או יבואן יכול לקיים את חובותיו לפי פרק זה שלא באמצעות גוף מוכר בתנאים שיקבע. יש לפעול במקרה זה על פי נוהל הגשת בקשה לפטור ליצרן או ליבואן מחובת התקשרות עם גוף מוכר.

אחראים לפינוי פסולת: על האחראים לפינוי פסולת (רשויות מקומיות וגופים אחרים) הוטלה חובה לקבוע הסדרי הפרדה לאיסוף ולפינוי של פסולת אריזות בתחומם ולחתום על הסכם התקשרות עם גוף מוכר לצורך יישום הסדרים אלו.

בית עסק / אזרחים: חובה על בתי עסק ואזרחים להשליך פסולת אריזות לפי ההסדר ברשות המקומית. כמו כן חל איסור על כל מי שאינו גוף מוכר לאסוף פסולת אריזות או לפנותה אלא לפי אותו הסדר. יש לפעול במקרה זה על פי הנוהל.

החוק מגדיר בית עסק – מקום שבמהלך העבודה או העסקים מצטברת בו פסולת אריזות. בעלי בתי עסק יכולים לבחור באחד משני מסלולים לפינוי פסולת האריזות:

  • התקשרות עם גוף מוכר והעברת טיפול פסולת האריזות לשליטתו של הגוף המוכר.
  • בתי עסק במרחב הציבורי רשאים להשליך/לפנות את פסולת האריזות שלהם כפוף להסדרים שקבעה הרשות המקומית שבתחומה נמצא בית העסק.

יעדי מחזור: ​בסעיף 6 בחוק נקבעו יעד מחזור כולל ויעדים לפי סוגי חומרי האריזות. על יצרן ויבואן למחזר מחזור מוכר של פסולת האריזות שייצר או שייבא בשיעורים המפורטים בטבלה שלהלן לפחות לפי סוג חומר האריזה מסך משקל האריזות החד פעמיות של המוצרים מאותו סוג חומר שמכר היצרן או היבואן באותה שנה: 

יעדי המחזור השנתיים*

שנהזכוכית, נייר או קרטון (%)מתכת (%)פלסטיק (%)עץ (%)יעד כולל (%)
20113020151530
2012403022.51540
2013504022.51550
2014554522.51555
2015 ואילך605022.51560

השבה או ייצוא של חלק מהאריזות יוכרו כחלק מיישום חובת המחזור בתנאים האלה:

  • השבה: עד לשיעור של 10% מסך משקל האריזות של כלל המוצרים שמכר באותה שנה.
  • ייצוא: עד לשיעור של 20% מיעדי המחזור לפי סוג חומר. (המנהל רשאי להכיר בייצוא פסולת אריזות מעבר לשיעור האמור במקרים שבהם אין חלופות מחזור או השבה סבירות בישראל וננקטו מאמצים סבירים ליצירת חלופות אלו.) 

גוף מוכר לשם קיום חובות בחוק האריזות

מנהל האריזות הוא מי שממונה לאחראי לתחום האריזות במשרד להגנת הסביבה מכוח החוק. מנהל האריזות רשאי להעניק הכרה של גוף מוכר לחברה שהוקמה למטרות רווח לקיום חובות יצרנים ויבואנים לפי חוק האריזות.

יצרנים ויבואנים חייבים להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף מוכר לשם קיום חובותיהם. ההתקשרות תיעשה על פי חוזה התקשרות לדוגמה שאישר מנהל האריזות. יצרנים ויבואנים אחראים למימון כל העלויות של הגוף המוכר בתנאים שוויוניים בהתחשב בין השאר בחלקם מתוך משקל החומר וסוג החומר ובאפשרות מחזור האריזות שיוצרו או יובאו על ידי כל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף מוכר. לאחר ביצוע ההתקשרות יהיה הגוף המוכר אחראי לקיום חובות היצרן או היבואן כל עוד ההתקשרות עומדת בתוקפה.

כמו כן על כל אחראי לפינוי פסולת להתקשר בחוזה התקשרות עם הגוף המוכר לצורך יישום הסדרי ההפרדה לפסולת האריזות בתחומו. ההתקשרות נעשית על פי חוזה לדוגמה שאישר מנהל האריזות. הגוף המוכר אחראי למימון כל העלויות הדרושות לטיפול בפסולת האריזות שהופרדה ונאספה בתחומם של האחראים לפינוי פסולת (רשויות מקומיות וגופים אחרים) שעימם התקשר.

תמי"ר

נכון לינואר 2019 ניתנה הכרה לחברה אחת: תמי"ר – תאגיד מחזור האריזות בישראל. ההכרה ניתנה בסוף 2016 ותקפה לחמש שנים עד 30.11.2021.

חוזי התקשרות לדוגמה

סעיף 13(א) לחוק קובע כי חברה המבקשת הכרה כגוף מוכר האחראי לקיום חובות יצרנים ויבואנים לפי החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011, תגיש למנהל בקשה שתכלול, בין היתר, חוזה לדוגמה להתקשרות בינה לבין יצרן ויבואן והסכם לדוגמה להתקשרות בינה לבין אחראי לפינוי פסולת. במסגרת ההכרה, יאשר המנהל את חוזי ההתקשרות לדוגמה. גוף מוכר נדרש לבצע את התקשרויותיו בהתאם לחוזים שאושרו. מצורפים בזאת חוזי ההתקשרות ונספחי השינויים שאושרו לתקופת ההכרה השנייה עבור הגוף המוכר תמיר שהחלה ביום 13.1.2016.

הסכמי התקשרות לדוגמא כפי שאושרו במסגרת ההכרה לתקופה שנייה בתאגיד תמי"ר:

מתכונת הדיווח

סעיף 7(ג) לחוק האריזות קובע כי דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל. מתכונות הדיווח, לפיהן רשאים היצרנים והיבואנים להעביר דיווחים לגוף המוכר (להלן שיטות הדיווח) והתנאים לדיווח בכל אחת מהשיטות, מעוגנות בנספח דיווחים להסכם לדוגמא של גוף מוכר עם יצרן ויבואן. נוסחי רו"ח לדוח השנתי המבוקר על ידו נקבע בשיתוף עם לשכת רו"ח.

שיטות הדיווח הן:

  1. שיטת הדיווח לפי השיטה המפורטת מבוססת קטלוג אריזות מפורט
  2. שיטת הדיווח על פי מחזור
  3. שיטת הדיווח המצומצמת (דיווח לפי מפרט אריזה ממוצע קבוע למשפחת מוצר)

אכיפת החוק

המשרד להגנת הסביבה מוסמך להפעיל הליכי אכיפה מנהלית ופלילית כנגד כל בעלי החובות בחוק שאינם עומדים בדרישותיו ואינם ממלאים חובותיהם כראוי.

פירוט העיצומים הכספיים על מי שלא קיימו את הוראות החוק מתפרסם במאגר העיצומים באתר

דיווח שנתי של השר להגנת הסביבה

לפי סעיף 55 בחוק האריזות, השר להגנת הסביבה חייב לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה על יישום הוראות החוק. לרשותכם דוחות יישום חוק האריזות.

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים

הכרה בגוף מוכר
הסכמי התקשרות לדוגמא כפי שאושרו במסגרת ההכרה לתקופה שנייה בתאגיד תמי"ר

4. טיפול בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות

פסולת אלקטרוניקה
צילום: יואב גואל
פסולת אלקטרוניקה

החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (התשע"ב-2012) קובע הסדרים לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ובמצברים, בין השאר באמצעות הטלת אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים למחזר פסולת ציוד וסוללות. החוק נכנס לתוקף במרץ 2014.

מטרות החוק

עיקרי החוק

יצרנים ויבואנים

  • יצרן או יבואן של ציוד אלקטרוני יחויב למחזר עד 50% מסך משקל הציוד האלקטרוני שמכר בשנה.
  • יצרן או יבואן של סוללות ומצברים יחויבו למחזר 25% עד 35% לפי סוג הסוללה או המצבר מסך משקל הסוללות או המצברים שמכר בשנה.
  • על היצרן והיבואן לנהל רישום מלא של מספר פריטי הציוד והסוללות שמכרו ומשקלם, כמפורט בחוק, ולהעביר לגוף יישום מוכר.
  • חובות יצרן ויבואן ייושמו באמצעות גוף יישום מוכר, אחד או יותר, שיפעל לקיום חובותיהם ויהיו חייבים לממן את כל עלויות הפינוי והטיפול בפסולת מציוד אלקטרוני.
  • המנהל רשאי לפטור יצרן או יבואן מחובת התקשרות עם גוף מוכר אם שוכנע כי אותו יצרן או יבואן יכול לקיים את חובותיו שלא באמצעות גוף מוכר. להלן בקשה לפטור
  • המנהל יפטור מחובותיהם גם יצרנים ויבואנים בהיקף מוגבל כהגדרתם בחוק ובתקנות, כמפורט במתכונת דיווח שנתי ליצרן וליבואן בהיקף מוגבל.

בתי עסק (משווקים)

  • בתי עסק חייבים להתקשר עם תאגיד מחזור מורשה לפינוי פסולת ציוד חשמלי אלקטרוני וסוללות שנאספת אצלם.
  • בתי עסק המוכרים מוצרים אלקטרוניים חייבים להעניק שירות החזרת מוצרים אלקטרוניים בלא תשלום בעת רכישת מוצרים חדשים מאותו סוג. סוללות אפשר להחזיר גם אם לא רוכשים מוצר חדש.
  • פינוי פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני מבית הלקוח: בנוהל שנכתב בשיתוף עם לשכות המסחר מעוגן השירות לאזרחים לפינוי מוצרים חשמליים ואלקטרוניים מבתי הלקוחות בעת אספקת מוצרים חדשים דומים, גם אם אינם מאותו מותג וגם אם לא נקנו מאותו בית עסק. חשוב לציין שישראל היא אחת המדינות הראשונות המקיימות נוהל כזה.
  • בתי עסק המוכרים סוללות ומצברים יחויבו להתקין מכלים ייעודיים לסוללות ולמצברים משומשים וליצור נקודות החזרה זמינות לציבור.
  • סוללות אפשר להחזיר לכל בית עסק, גם אם לא קונים סוללות באותו רגע.

רשויות מקומיות

  • רשויות מקומיות חייבות להתקשר עם תאגיד מחזור מורשה (בעל רישיון מהמשרד להגנת הסביבה) ולהקים מוקדי איסוף עירוניים. בכך ממלאת הרשות את חובתה לעשות הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד חשמלי, אלקטרוני וסוללות משאר הפסולת מהמגזר הביתי.
  • לרשות יש האפשרות לקיים מערך פינוי מבתי התושבים של פסולת אלקטרונית בעלות סמלית.

אזרחים

על כל אחד ואחת מאיתנו לבצע הפרדה של פסולת חשמלית אלקטרונית וסוללות משאר הפסולת ולהעבירה לפי ההסדר שקבעה הרשות המקומית אל מרכזי האיסוף העירוניים או לבתי העסק.

יעדי מחזור לציוד חשמלי ואלקטרוני

שנהשיעור יעד המחזור (בין משקל פסולת הציוד שמוחזר לבין משקל הציוד שנמכר על ידי היצרן והיבואן באותה שנה)
201415%
201520%
201625%
201730%
201835%
201940%
202045%
202150%

יעדי מחזור לסוללות

סוג הסוללה או מצבריעד מחזור הסוללות
לשנים 2014 עד 2018
יעד מחזור הסוללות 
משנת 2019 ואילך
סוללות או מצברים המכילים עופרת15%30%
סוללות או מצברים המכילים ניקל-קדמיום20%35%
סוללות או מצברים אחרים12.5%25%

מחזיקים בפסולת שאינה ביתית

על מי שמחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף מוכר לפינוי פסולת הציוד והסוללות שברשותו. ההעברה לא תהיה כרוכה בתשלום או בדרישת תמורה אחרת מעבר למימון הפינוי של הפסולת כפי שנקבע בחוזה ההתקשרות בין הצדדים.

ב-2018 פרסם המשרד להגנת הסביבה הנחיות לאיסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, אחרי שהתגלו מקרים שבהם פסולת ציוד וסוללות נמכרה לכאורה שלא על פי החוק. מטרת ההנחיות הייתה להבהיר את ההגדרות בחוק ואת המנגנון הראוי ליישומו. ההנחיות נכתבו לנוכח הנחיות דומות באירופה.

גוף מוכר לטיפול בפסולת אלקטרונית

חברות המעוניינות לקבל הכרה כגוף יישום מוכר ולפעול לקיום חובות היצרנים והיבואנים יגישו בקשות הכרה על פי נוהל הגשת בקשה להכרה כגוף מוכר. התנאים להכרה בגוף יישום מוכר כוללים, בין השאר, מגבלות כהונה, מגבלות החזקה, מגבלות פעילות, מתן שירותים בהיקף מספיק ועוד. להלן עקרונות ההכרה בגופי יישום מוכרים.

בינואר 2014 ניתנה הכרה כגוף יישום מוכר האחראי לקיום חובות יצרנים ויבואנים לשתי חברות לתקופה של חמש שנים. בינואר 2019 בשלב שני המסתיים ב-2024 ניתנה הכרה לאותן חברות:

תקופת ההכרה היא לחמש שנים עד ינואר 2019. בקשות הוגשו להכרה כגוף מוכר בשלב השני, המסתיים בינואר 2024.

חוזי התקשרות שאושרו במסגרת ההכרה בגופי היישום מ.א.י ואקומיוניטי לתקופת ההכרה השנייה:

דיווח שנתי של השר להגנת הסביבה

השר להגנת הסביבה חייב לדווח לכנסת אחת לשנה על יישום החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות. לרשותכם דוחות יישום החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות.

אכיפת החוק

המשרד להגנת הסביבה מוסמך להפעיל הליכי אכיפה מנהלית ופלילית כנגד כל בעלי החובות בחוק שאינם עומדים בדרישותיו ואינם ממלאים חובותיהם כראוי.

פירוט העיצומים הכספיים על מי שלא קיימו את הוראות החוק מתפרסם במאגר העיצומים באתר

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים

קבצים כלליים
הודעות בעניין החובות ליישום החוק
הכרה בגוף מוכר
הודעת מנהל בדבר החלת יישום תקן מחזור לציוד חשמלי ואלקטרוני
הסכמי התקשרות לדוגמא שאושרו במסגרת ההכרה לתקופה שנייה לכל אחד מגופי היישום המוכרים

5. הפחתת שימוש בשקיות פלסטיק

שקיות רב פעמיות
צילום: Thinkstock

החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות מיועד לעודד ישראלים להפחית את שימושם בשקיות פלסטיק כדי לצמצם את הנזק לסביבה שהשקיות גורמות. החוק אוסר על חלוקה חינם של שקיות פלסטיק ברשתות הקמעונאיות הגדולות. שקיות נמכרות לציבור בסכום מינימלי של 10 אגורות. לקראת יישום החוק בינואר 2017 סבסד המשרד חלוקה חינם של סלים רב-פעמיים חינם ברשתות רבות בארץ.

עיקרי החוק

  • חל איסור מוחלט על חלוקה חינם של שקיות פלסטיק שעוביין פחות מ-20 מיקרון ברשתות הקמעונאיות הגדולות, לרבות עסקאות מכר מרחוק (אינטרנט).
  • הרשתות הקמעונאיות יגבו היטל של 10 אגורות מינימום לשקיות שעוביין בין 20 ל-50 מיקרון. הקמעונאי רשאי לגבות מחיר גבוה יותר.
  • בחשבונית ללקוח יצוין בנפרד: מספר השקיות שקנה והמחיר ששילם בעדן.
  • הוחרגו מהחוק שקיות לנשיאת תרופות ושקיות הבאות במגע ישיר עם מזון (טרי, קפוא או מבושל) כל עוד השקיות בלא ידיות.
  • הקמעונאים הגדולים ידווחו למשרד להגנת הסביבה אחת לרבעון, בין השאר, על מספר השקיות שמכרו וישלמו היטל בעבור כל שקית נשיאה חד-פעמית שמכרו.
  • כספי ההיטל שיתקבל ממכירת השקיות יועבר לקרן לשמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה. הכסף ישמש לכמה מטרות:
    • מתן תמיכה ליצרני שקיות פלסטיק להתאמת פעילותם להוראות החוק.
    • מימון מיזמים לצמצום זיהום האוויר ברחבי הארץ.
    • העלאת המודעות הציבורית לחוק החדש.

דיווח שנתי של השר להגנת הסביבה

​במסגרת יישום החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, הקמעונאים הגדולים נדרשים לדווח למשרד להגנת הסביבה:

  • אחת לרבעון – על מספר השקיות שמכרו ללקוחות ולשלם היטל בעדן.
  • אחת לשנה – דיווח שנתי מבוקר על ידי רואה חשבון.

השר להגנת הסביבה חייב לדווח לכנסת אחת לשנה על יישום הוראות החוק. לרשותכם דוחות יישום חוק השקיות.

על אילו רשתות חל האיסור לחלק שקיות חינם?

רשימת הקמעונאים הגדולים שעליהם חל האיסור לחלק שקיות חד-פעמיות בחינם מתפרסמת באתר של הרשות לתחרות.

קישורים שימושיים

מרחיבים את חוק הפיקדון
שאלות נפוצות על הרחבת חוק הפיקדון



ידיעה זו מובאת במקור מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

חומרים מסוכנים בזירה הבין-לאומיתחומרים מסוכנים בזירה הבין-לאומית

האמנות הבין-לאומיות העוסקות בחומרים מסוכנים נועדו להסדיר את הטיפול והפיקוח על פסולות מסוכנות, חומרי הדברה, מזהמים אורגניים לא פריקים, להסדיר את השימוש בכספית. ישראל חברה באמנות: באזל, רוטרדם ובנזן ומתקדמת

מה עצים אוכלים?מה עצים אוכלים?

בשונה מאיתנו, בעלי החיים וצמחים בונים את עצמם בעיקר מהאוויר שהם קולטים דרך העלים ומהמים שהם שותים דרך השורשים. גם הצמח הכי גדול מתחיל את דרכו מזרע בודד. הגבעולים והעלים

השלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאיםהשלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאים

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות [4], על השירותים שהן מספקות לאדם, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות [1]. השפעות שינוי האקלים על