fbpx

דו"ח תמונת מצב בישראל: תרכובות PFAS

ממצאי צוות עבודה בין-משרדי.

לאחר שימוש בקצף כיבוי בשרֵפות ובאימונים, תרכובות PFAS עלולות להגיע למי תהום ולזהמםצילום: Shutterstock
לאחר שימוש בקצף כיבוי בשרֵפות ובאימונים, תרכובות PFAS עלולות להגיע למי תהום ולזהמם

מזהמים סביבתיים מקבוצת PFAS נמצאו בשנים האחרונות ברחבי העולם במערכות אספקת מי שתייה ובמקורות מים שמהם שותים מיליוני בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים הראו כי תרכובות PFAS מצטברות בגוף האדם ועלולות לגרום למגוון השפעות שליליות על הבריאות, לסיכון מוגבר לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול. 

תרכובות PFAS משמשות בחומרים מעכבי בעֵרה ובקצף לכיבוי אש. מעריכים ששימוש זה גורם לפגיעה העיקרית בבריאות ובסביבה. בקטגוריה זו גם אביזרים הבאים במגע עם מזון, כגון ציפויים למחבתות וסירים ותוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל. תרכובות אלו יציבות מאוד בסביבה, נודדות למרחקים גדולים ממוקדי הזיהום ומצטברות ברקמות ביולוגיות בסביבה ובגוף האדם. לכן פגיעתן נרחבת ומתמשכת. 

כדי לפעול לצמצום חשיפת הציבור למזהמים מסוג PFAS ולעודד שימוש בתחליפים מסוכנים פחות לאדם ולסביבה, הוקם צוות עבודה בין-משרדי. הצוות כולל את המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים. הצוות פועל לבניית תמונת מצב ולקידום צעדים לצמצום הסיכון. ממצאים ראשונים של עבודת הצוות מוצגים בדו"ח זה. 
 

קבצים להורדה

ממצאים ראשונים של צוות עבודה בין-משרדי
דו"ח תמונת מצב בישראל: תרכובות PFAS



חיבור תוכן זה נעשה בידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

כדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחיםכדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחים

תקציר כ-70% מכלל השטח החקלאי המעובד בישראל מצוי בסכנת הגרעה וסחיפה בינונית עד רבה. ממשקים משמרי קרקע, בהם אי-פליחה, ושימוש באמצעים הנדסיים שונים, הם בין הפתרונות המוצעים למיתון הבעיה. אחת