fbpx

האיחוד האירופי

בשנים האחרונות התרחב היקף שיתופי הפעולה של המשרד להגנת הסביבה עם מוסדות האיחוד האירופי העוסקים בסביבה, במטרה לשפר את אמות המידה של ניהול הסביבה בישראל ולעמוד בהתחייבויות הבין-לאומיות שישראל לקחה על עצמה בתחום הסביבה.

1. קשרי ישראל והאיחוד האירופי בתחום הסביבה

היקף שיתופי הפעולה בין המשרד להגנת הסביבה והגופים המקבילים באיחוד האירופי התרחב מאוד בשנים האחרונות. הוא כולל פרויקטים רבים בנושאי סביבה ושינויי אקלים בהיקף של מיליוני יורו. פעילות המשרד מול האיחוד האירופי מתקיימת בכמה ערוצים במקביל, בהם השתתפות בתכניות אירופיות ותכניות לאזור הים התיכון במימון אירופי, וקשרי עבודה עם מספר סוכנויות אירופיות, כגון: סוכנות הסביבה האירופית והסוכנות לבטיחות ימית. בנוסף על כך, עובד המשרד מול נציבות הסביבה ונציבות האקלים האירופיות.

בשנת 2020 נערך לראשונה דיאלוג מנכ"לים עם האיחוד האירופי. מדובר במפגש ראשון של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה עם עמיתו בנציבות הסביבה באיחוד האירופי. הדיאלוג מבקש לכונן שיח שיתמקד בלמידה הדדית וקידום שיתוף פעולה אפשרי בנושאי סביבה שעל סדר היום בשני הצדדים.

שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי כולל, בין היתר: בניית בסיס הידע של המשרד להגנת הסביבה, הכשרה באמצעות סמינרים וסדנאות, ביקורי מומחים בארץ וסיורים לימודיים במדינות אירופה, וכן הכנת דו"חות מדיניות, הנחיות והמלצות עבור המשרד בידי מומחים מטעם האיחוד האירופי. שיתופי הידע והמומחיות, כאמור, מסייעים לקדם מדיניות, חקיקה, ניטור ואכיפה בתחום הסביבה בישראל.

למרות משבר הקורונה, המשרד להגנת הסביבה עושה מאמצים רבים להמשיך את שיתוף הפעולה. הפעילות המתוכננת לשנת 2021 מול האיחוד האירופי כוללת המשך פרויקט התאומוּת – Twinning – המשותף בתחום הפסולת בתקציב של 1.5 מיליון יורו, השתתפות בתכניות אירופיות בנושאי מניעת זיהום ים, כלכלה מעגלית, שינוי אקלים ועוד. 

2. מדיניות השכנות האירופית (ENP)

מפת האיחוד האירופי

צילום: האיחוד האירופי
מפת האיחוד האירופי

מדיניות השכנוּת האירופית (European Neighbourhood Policy)

מדיניות השכנוּת האירופית כחלק ממדיניות החוץ של האיחוד האירופי, היא ערוץ לפעולה עם המדינות השכנות מדרום וממזרח, כדי לחזק את השגשוג, היציבות והביטחון במדינות האלה וכדי לחזק את שיתוף הפעולה הפוליטי והכלכלי שלהן עם האיחוד האירופי.

תחום הסביבה הוא מרכזי מאוד במסגרת "מדיניות השכנות האירופית" (European Neighborhood Policy). האיחוד האירופי מנהל ומממן תכניות רבות בתחום הסביבה עבור המדינות השכנות בים התיכון, ובכללן ישראל. התכניות מתמקדות בנושאי זיהום הים התיכון, ניהול מים, הפחתה של שינויי האקלים והתמודדות עם התופעות הנגרמות בעקבות השינויים, ייצור וצריכה בני קיימא בתעשייה וכיוצא בזה.

נציגי המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים העוסקים ביישום מדיניות סביבתית בישראל משתתפים באופן פעיל בקורסים, סדנאות וסיורים לימודיים במסגרת הזאת עם נציגי מדינות הים התיכון, בהן גם מדינות שאין לישראל קשרים דיפלומטיים איתן. התכניות האלה הן פלטפורמה יחידה כמעט עבור אנשי המקצוע ליצור קשר מקצועי עם עמיתים מהמדינות השכנות.

תכנית הפעולה של ישראל והאיחוד האירופי

בחודש דצמבר 2004 חתמה ישראל על תכנית פעולה עם האיחוד האירופי במסגרת מדיניות השכנות האירופית. מטרת התכנית היא לכונן שותפות שתוביל ליחסים פוליטיים קרובים, סחר והשקעות. התכנית נועדה להועיל לשני הצדדים מבחינה כלכלית, חברתית, אזרחית, טכנולוגית ותרבותית.

סעיף אחד בין סעיפי תכנית הפעולה מוקדש לאיכות הסביבה. הוא מתייחס לממשל סביבתי ראוי, לפעולות למניעת הידרדרות סביבתית, להגנה על בריאות האדם ולקידום שימוש מושכל במשאבים טבעיים. הסעיף מתייחס, בין היתר, לנושאים האלה: העברת מידע לציבור, פסולת, איכות אוויר, שימוש במים, מגוון ביולוגי, יישום פרוטוקול קיוטו ואמנת ברצלונה, יחסים עם מדינות הים התיכון ויחסים עם ארגונים לא ממשלתיים.

3. תוכניות ויוזמות משותפות לישראל ולאיחוד האירופי

צוות הטווינינג ועובד אגף פסולת בסיור

צילום: המשרד להגנת הסביבה
צוות הטווינינג הצטרף לסיור של אגף פסולת במסגרת פרויקט הטווינינג, 2020

ישראל משתתפת ביוזמות הבאות:

TAIEX – התוכנית לסיוע טכני וחילופי מידע

התוכנית לסיוע טכני ולחילופי מידע (TAIEX – Technical Assistance and Information Exchange) שואפת לעודד הטמעת חקיקת האיחוד בחקיקה הלאומית של המדינות השכנות ואת היישום והאכיפה של החקיקה הזאת. התוכנית מספקת מידע למדינה הזוכה לסיוע לצד הדרכה טכנית וסיוע של מומחים, באמצעות ביקורים של מומחים, סדנאות במדינה הזוכה לסיוע, וכן סיורים לימודיים של נציגי המדינה הזוכה לסיוע במדינות האיחוד האירופי.

בשנים האחרונות עשה המשרד להגנת הסביבה שימוש נרחב בתוכנית הסיוע הטכני, במטרה לשפר את מדיניות הסביבה בישראל ולעמוד בהתחייבויות הבין-לאומיות שישראל לקחה על עצמה בתחום הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה אִרגן, בסיוע האיחוד האירופי, עשרות מפגשים במסגרת מסלולים שונים של TAIEX, שכללו סדנאות, סמינרים וביקורי מומחים בישראל, לצד ביקורים לימודיים של מומחים מישראל במדינות האיחוד האירופי.

כל אלה סייעו למשרד לבנות את בסיס הידע שלו ולקבוע מדיניות סביבה מתקדמת בנושאים רבים. ביניהם: טיפול בקרקעות מזוהמות, שיקום נחלים, בריאות וסביבה, מצבי חירום סביבתיים, ניהול פסולת, רישום כימיקלים, רישוי ירוק (IPPC), מפל"ס (PRTR), זיהום אוויר מתחבורה, טיפול בשפכי תעשייה, רישום תכשירי הדברה נגד מזיקים ועוד.

מידע באתר האיחוד האירופי (באנגלית)

תאומות (Twinning)

פרויקט השותפות-תאומות "טווינינג" הוא יוזמה של האיחוד האירופי, שנועדה לסייע למדינות השכנות לרכוש את הכישורים הדרושים שיאפשרו להן לאמץ, ליישם ולאכוף חקיקה המבוססת על חוקי האיחוד האירופי. "טווינינג" שואף לספק תמיכה למדינות המוטבות באמצעות:

  • הדרכה, ארגון מחדש וחקיקה במדינות הנהנות מן הסיוע ברוח החוקים של האיחוד האירופי.
  • שיתוף שיטות עבודה מומלצות שפותחו באיחוד האירופי עם ממשלי המדינות המוטבות.
  • טיפוח מערכות יחסים ארוכות טווח בין האיחוד האירופי לבין המדינות המוטבות.

בפרויקט "טווינינג" נשלח יועץ מטעם מדינה החברה באיחוד האירופי לארץ המוטבת לתקופה בת שנה אחת לפחות. במהלך השנה היועץ מציע הכשרה והדרכה, ומארגן משימות לטווח הבינוני והקצר בהשתתפות נציגים מהמדינה המוטבת וממדינת האיחוד האירופי. 

פרויקטים של המשרד להגנת הסביבה:

פרויקט "טווינינג" ראשון של המשרד להגנת הסביבה הושק ביוני 2013 בתחום של אסדרה סביבתית משולבת
(IPPC – Integrated Pollution Prevention and Control). תקציבו היה כמיליון אירו. מטעם האיחוד האירופי גרמניה נבחרה להיות השותפה בפרויקט.

פרויקט שני, שהושק בספטמבר 2015 בתקציב של יותר מ-2 מיליון אירו, התמקד בטיוב הרגולציה עבור עסקים קטנים, ניהול סביבתי ויעילות השימוש במשאבים. גרמניה, אוסטריה ובריטניה (צפון אירלנד) נבחרו להיות השותפות בפרויקט.

בספטמבר 2019 הושק הפרויקט השלישי בתחום ניהול פסולת. הפרויקט המתקיים בימים אלה במשרד הוא בתקציב של 1.5 מיליון אירו. 

עוד על הפרויקט בתחום ניהול פסולת

Cross-Border Cooperation

שיתוף פעולה-חוצה גבולות עומד בראש סדר העדיפויות של יוזמת מדיניות השכנות האירופית. מטרת התוכנית היא לחזק את שיתוף הפעולה בין מדינות החברות באיחוד האירופי לבין המדינות השכנות. התוכנית מפרסמת קולות קוראים, כשכל תוכנית חייבת לכלול לפחות חברה אחת באיחוד האירופי לצד מדינה שכנה.

עוד על שיתוף פעולה חוצה גבולות באתר האיחוד האירופי (אנגלית) 

תוכנית LIFE

LIFE היא תוכנית של האיחוד האירופי התומכת בפרויקטים לשימור הטבע ברחבי האיחוד האירופי, במדינות המועמדות ובכמה אזורים סמוכים. למרות שישראל אינה חברה מן המניין בתוכנית LIFE, ניתנה לה האפשרות החל משנת 2014 להגיש מועמדות לקבלת מימון לפרויקטים בשיתוף פעולה עם מדינה החברה בגוף.

עמוד הבית של LIFE באתר האיחוד האירופי (אנגלית)

תוכנית SWITCH-Med

SWITCH-Med היא תוכנית השואפת לקדם צריכה וייצור בני קיימה בכלכלות הים התיכון ולעודד כלכלה ירוקה. השאיפה העיקרית של התוכנית היא למזער את ההשפעות הסביבתיות הקשורות למחזור החיים של מוצרים ולקדם אנרגיה מתחדשת.

לתוכנית שלושה מרכיבים:

  • מרכיב המדיניות, הפועל כדי לשלב ייצור וצריכה בני קיימה במדיניות של ממשלות מדינות הים התיכון.
  • מרכיב ההדגמה, שמשתמש בפרויקטים לאומיים או אזוריים כדי לקדם שיטות ייצור וצריכה בני קיימה. פרויקטים אלה מקדמים טכנולוגיות סביבתיות, זאת במקביל להעצמת החברה האזרחית וקידום יוזמות ירוקות.
  • מרכיב הרשת החברתית המאפשר חילופי מידע, למידת לקחים ושחזור של יוזמות מוצלחות.

SWITCH-Med אתר מדיניות השכנות האירופית (אנגלית)

תוכניות שהסתיימו:

תוכנית Clima South

תוכנית Clima South נועדה לסייע בתהליך המעבר של המדינות השכנות מדרום לאירופה, לקראת פיתוח דל פחמן ועמידות אקלים. כדי להשיג את השינויים במדינות המשתתפות בתוכנית, מקדם האיחוד האירופי שיתוף של המידע ושדרוג של היכולת להחיל אמות מידה חדשות בתחום שינוי האקלים, כל זאת תוך שיפור הקשר בין האיחוד האירופי לשכניו באזור הים התיכון. התוכנית התקיימה בשנים 2013-2016.

מטרות התוכנית

  • לחזק את יכולת קובעי המדיניות ליישם את המסגרת המשפטית העולמית בנושא שינוי האקלים שלאחר 2012, כמו גם את פרוטוקול קיוטו ו/או יורשו הפוטנציאלי.
  • לחזק את היכולת המוסדית לתכנון אסטרטגי בנושא האטת שינוי האקלים, כולל ניטור דיווח ואימות (MRV), אסטרטגיות לצמצום פליטות (LED's), ופעולות לאומיות מותאמות להאטת שינוי האקלים (NAMA).
  • לחזק את היכולת המוסדית לתכנון אסטרטגי כדי לאפשר הסתגלות לשינויי האקלים, לשפר את שיתוף הנתונים על מדעי האקלים ועל מגמות של התפתחות כלכלית על מנת לייעל את יכולת ההסתגלות האסטרטגית של המדינות, להגביר את חוסן האקלים בקרבן ולהטמיע את עקרונות השמירה על הסביבה בתחומים אחרים.
  • לשפר את יכולתן של המדינות השותפות ליהנות ממנגנוני מימון חדשים.
  • לקדם דיאלוג צמוד יותר עם האיחוד האירופי על שינויי האקלים ולפתח גישה טובה יותר למידע ולמומחיות שבמדיניות האיחוד האירופי בנושא האקלים.
  • לקדם שיתוף פעולה בין מדינות הצפון למדינות הדרום, ובין מדינות הדרום לבין עצמן בנושאי שינוי האקלים, ולתמוך בתיאום הפעולות הקשורות לשינוי האקלים שמתקיימות באזור.

בימים אלה מתקיימת תוכנית המשך, Clima-Med, שאף היא נועדה לסייע למדינות המשתתפות בתוכנית בקידום מדיניות של הפחתת פליטות והסתגלות לשינויי האקלים.

עוד על תוכנית Clima South באתר התוכנית (אנגלית)

תוכנית SWIM

התוכנית לניהול משולב ובר קיימה של מים (SWIM – Sustainable Water Integrated Management) היא תכנית אזורית לסיוע טכני אשר השיקה הנציבות האירופית כחלק ממדיניות השכנות האירופית. SWIM תורמת להפצה של מדיניות בת קיימה לניהול מים באזור הים התיכון הדרומי. ישראל היתה חברה ב-SWIM, ונציגים של המשרד להגנת הסביבה לקחו חלק פעיל במפגשים ובסדנאות שנערכו במסגרת התוכנית.

עוד על SWIM באתר האיחוד האירופי (אנגלית)

יוזמת "הורייזון" 2020

"הורייזון 2020" הייתה תוכנית מרכזית של האיחוד האירופי בתחום הסביבה בשנים 2006-2020. מטרת התוכנית הייתה לפעול לכך שהים התיכון יהיה נקי יותר באמצעות טיפול במקורות הזיהום העיקריים עד שנת 2020. היוזמה אושרה על ידי איחוד הים התיכון (UfM).

במסגרת היוזמה קמו שלוש קבוצות עבודה, שהמשרד להגנת הסביבה השתתף בהן: קבוצה לבניית יכולת (CB), קבוצה לסקירה, ניטור ומחקר (RMR), וקבוצה העוסקת בזיהוי פרויקטים להשקעה כדי להקטין את מקורות הזיהום העיקריים. הקבוצה האחרונה התמקדה במדינות מתפתחות והמשרד לא לקח בה חלק פעיל.

"הורייזון 2020" תמכה ביישום ההתחייבויות שנקבעו במסגרת אמנת ברצלונה. 

לאתר התכנית (אנגלית)

לדו"ח המסכם את פעילות התכנית

לדו"ח "הורייזון 2020" על המזרח התיכון באתר היוזמה (אנגלית)

תוכנית SEIS

פרויקט "SEIS – Shared Environmental Information System" הוא מיזם ביוזמת האיחוד האירופי העוסק במדדים סביבתיים. מטרתו היא להרחיב באופן הרמוני את איסוף הנתונים הסביבתיים הנדרשים ליישום מדיניות סביבתית על פי עקרונות של בניית מערכת שיתוף מידע סביבתי, העולים בקנה אחד עם גישת האיחוד האירופי. הפרויקט הושק בשנת 2009 והסתיים בשנת 2020.

עוד על פרויקט SEIS

4. תוכנית ה"גרין דיל" של האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הינו גורם מוביל בקביעת סדר היום הסביבתי בקרב המדינות החברות באיחוד, ומפגין מנהיגות סביבתית ברמה העולמית. הדבר קיבל חיזוק עם כניסתה לתפקיד של נשיאת הנציבות האירופית החדשה, הגב' אורסולה פון־דר־לאיין, שהצהירה על מהפכה ירוקה באירופה, בתמיכת הפרלמנט האירופי, שבו המפלגות הירוקות הכפילו את כוחן בבחירות שהתקיימו ב-2019.

תכנית ה"גרין דיל", שעליה הכריזה נשיאת הנציבות האירופית, נועדה להפוך את אירופה ליבשת ניטרלית מבחינת פליטת פחמן דו־חמצני עד שנת 2050. התוכנית צפויה להעביר את אחד מגושי הכלכלה הגדולים בעולם (האיחוד האירופי) למסלול בר-קיימא, ירוק, ידידותי לסביבה – וגם משתלם כלכלית וחברתית. לתכנית תהיינה השפעות מרחיקות לכת הן על אירופה עצמה והן ועל שותפות הסחר שלה ושכנותיה.

אסטרטגיית ה"גרין דיל" כוללת: שיפוץ מאסיבי של הבניינים והתשתיות וכלכלה מעגלית יותר, המביאה מקומות עבודה מקומיים; הפעלת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, במיוחד רוח, סולארית וקידום כלכלת מימן נקייה באירופה; תחבורה נקייה יותר, כולל התקנת מיליון נקודות טעינה לרכבים חשמליים, גידול בנסועה ברכבת וניידות נקייה בערים; עזרה לעסקים ליצור הזדמנויות כלכליות חדשות.

ה"גרין דיל" צפוי להיות אחד המנועים בתכנית הכלכלית של האיחוד האירופי ליציאה ממשבר הקורונה, כאשר ההשקעה בתחום סביבה ואקלים היא רחבה, ולפחות 30% מהתקציב שלו יופנה להשגת מטרות האיחוד האירופי באקלים.



האייטם הוכן על ידי המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

סקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראלסקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראל

תקציר במאמר זה נציג את הייחודיות והרגישות של אקלים הים התיכון וישראל, ובהמשך את התחזיות האקלימיות המוקדמות שהתקבלו למאה ה-21. ראוי לציין שמחקר המודלים הראשון בסקלה מזו-מטאורולוגית שהצביע על הפחתה

יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל – תועלת, אתגרים והיום שאחרי מגפת הקורונה (COVID-19)יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל – תועלת, אתגרים והיום שאחרי מגפת הקורונה (COVID-19)

תקציר בשל הצפי לגידול האוכלוסייה ולהתרחבות הגודש בכבישים, צפויות להחמיר גם ההשפעות הסביבתיות של ענף התחבורה בישראל. לשם התמודדות עם שינויים אלה יש לצמצם משמעותית את הנסועה הפרטית. אחד מכלי