fbpx

האם יש מוקדי זיהום קרקע באזורכם? היכנסו ובדקו!

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מפה ארצית לקרקעות מזוהמות בכל רחבי ישראל הכוללת יותר מ-2,200 אתרים.

קרקע מזוהמת
צילום: Shutterstock
קרקע מזוהמת

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדובר במאגר מידע חיוני ואפילו קרדינלי בעבור הציבור הרחב וכל מי שעוסק בנושא. זו ללא ספק יוזמה מבורכת. המודעות לזיהום אוויר וקרקעות עולה, והצורך להפחית שימוש בדלקים פוסיליים מתחדד, בעיקר על רקע משבר האקלים. במדינה צפופה כמו שלנו, שבה הקונפליקטים על שימושי הקרקע נרחבים, חשוב מאוד שעל כל קרקע לבנייה, לתכנון וגם לטיול תהיה שקיפות על הנתונים, בטח בתקופה הנוכחית שבה המודעות לסביבה גדולה יותר".

מנהל אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים במשרד להגנת הסביבה, אבי חיים: "מאגר הנתונים החדש של המשרד מתפרסם במסגרת המיקוד שלנו בהגברת שקיפות המידע הסביבתי בישראל. המאגר הוא כלי עזר לגורמים שונים כגון רוכשי נדל"ן ויזמי נדל"ן, ארגוני סביבה ומוסדות התכנון על קרקעות מזוהמות או חשודות כמזוהמות, ובכוונת המשרד להגדיל כל הזמן את היקף האתרים הנמצאים במאגר".

מעוניינות לדעת אם קיים זיהום קרקע בסביבה שלכן? רוצים לדעת אילו אתרים שוקמו מזיהום באזור הקרוב אליכם? המשרד להגנת הסביבה מפרסם בימים אלה כשירות לציבור גרסת פיילוט (הרצה) של שכבת מידע חדשה – קרקעות מזוהמות.

המפה הארצית לזיהומי קרקע מציגה מידע לגבי אתרים החשודים או הידועים בהיותם מזוהמים המצויים במאגר המידע של המשרד להגנת הסביבה, כמקובל במדינות אחרות בעולם.

אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים של המשרד להגנת הסביבה ריכז מידע על אודות אלפי אתרים החשודים בזיהום קרקע, ממקורות מידע שונים, ופעל להנגשת המידע עם אגף מדיניות ובשיתוף אנשי מקצוע מתחומים שונים במשרד לרבות חופש מידע, מערכות מידע ו-GIS, פרסומים, הלשכה המשפטית וחברת DHV. 

כעת יש במערכת יותר מ-2,200 אתרים, ואתרים נוספים ממשיכים להיקלט. יותר מ-300 אתרים נמצאים בהליך שיקום, יותר מ-700 אתרים סיימו הליך חקירה ושיקום ושאר האתרים נמצאים בהליכי חקירה. 

כמה נתונים בולטים

ב-1,100 אתרים התרחשה או קיימת פעילות מענף התחבורה ובכלל זה מוסכים ותחנות דלק; בכ-600 אתרים הייתה או ישנה פעילות תעשייתית; ובשאר האתרים הייתה פעילות חקלאית, בטחונית או שנגעה לאתרי הפסולת השונים. 

יותר מ-1,900 אתרים נמצאים באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה, וכ-2,000 נמצאים בשטחי יישובים. ביותר מ-1,400 אתרים אותרו גזי קרקע. מאגר המידע אינו כולל את כל הנתונים על אודות זיהומי קרקע בישראל, אלא משקף לציבור את מצב הנתונים הקיים במשרד נכון למועד הפרסום ונכון למועד שבו נעשו הבדיקות בקרקע.
 
מאגר הנתונים מיועד לקהל משתמשים רחב לרבות רוכשים ומתעניינים בנדל"ן, חוקרים, ארגוני סביבה, גורמים מהמגזר העסקי והפיננסי וגורמים שונים מהמגזר הציבורי לרבות משרדי ממשלה, שלטון מקומי ומוסדות תכנון. המידע צפוי לסייע בתהליכי קבלת החלטות ציבוריות ועסקיות מתוך הטמעה של סיכונים סביבתיים-פיננסיים ולסייע במעקב אחר תהליכי טיפול בקרקעות מזוהמות ובאתרים חשודים.

סיווג האתרים במפת המידע נעשה על פי חלוקה לשלושה שלבים מנהליים: 

  1. אתרים שיש חשד לזיהום קרקע בהם;
  2. אתרים עם זיהום קרקע ידוע;
  3. אתרים ששוקמו או שנעשתה בהם בדיקה ולא נמצאו מזוהמים.

המערכת מכילה מידע גם לגבי גזי קרקע ומידע אחר לגבי ענפי הפעילות באותם אתרים.

המידע מונגש על גבי מערכת GovMap בשכבת מידע ושמהּ "קרקעות מזוהמות" ומופיע במערכת המידע הממשלתית DataGov כמידע גולמי פתוח. מידע זה מתעדכן ועובר טיוב נתונים מעת לעת. את מאגר הנתונים אפשר להוריד גם בגיליון נתונים ולעשות בו שימושים נוספים כגון ניתוח נתונים ופיתוח ממשקי משתמש.

לקבלת מידע פרטני על אודות אתרים סביבתיים במפת זיהום הקרקע הארצית או למתן הצעת ייעול לגרסת ההרצה של המערכת, פנו בדואר אלקטרוני לכתובת: SoilInfo@sviva.gov.il.

קישורים שימושיים

המפה הארצית לזיהומי קרקע
פרסום מפת זיהומי הקרקע הארצית, מארס 2022
מדריך מסד נתונים קרקעות מזוהמות
מידע נוסף על אודות קרקעות מזוהמות



האייטם מחובר על ידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

התפרסמו נתוני מדד המגוון הביולוגי של ישראלהתפרסמו נתוני מדד המגוון הביולוגי של ישראל

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על נתוני מדד המגוון הביולוגי של ישראל: "אנו עדים להרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל, לגריעה של שטחים טבעיים, קיטועם ופגיעה בתפקודם. אנו פועלים בשיתוף פעולה

המשרד להגנת הסביבה – בעקבות פרסום דוח הפאנל הבין-ממשלתי בנושא אקלים (IPCC)המשרד להגנת הסביבה – בעקבות פרסום דוח הפאנל הבין-ממשלתי בנושא אקלים (IPCC)

השרה תמר זנדברג: "עיקרי הדוח מוכיחים מעל לכל ספק שאי אפשר להכחיש יותר את עוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים, וחשוב מכך, אי אפשר להכחיש או להטיל ספק בקשר שבין הפעולות