מחקר בארצות הברית מצא שבנסיעה יומיומית לעבודה אנו עלולים להיחשף לכמויות גבוהות מהתֶקֶן של חומרים מסרטנים. עם זאת, מוקדם מאוד להסיק מזה מסקנות מרחיקות לכת.
אורח החיים המודרני דורש מיותר ויותר אנשים לנסוע באופן יומיומי לעבודה במכונית הפרטית שלהם. השעות הארוכות שבהן עומדים בפקקים בדרך לעבודה ובחזרה ממנה עלולות לא רק לתסכל את הנהג, אלא גם לסכן את בריאותו. מחקר חדש מזהיר ששהייה יומיומית ממושכת במכונית עלולה להעלות את הסיכוי לחלות בסרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים הנחשבים מסרטנים (קַרְצִינוֹגֵנִים) כמו בנזן ופורמלין (פורמאלדהיד), שבעבר נמצא קשר בינם לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן.
חומרים אורגניים נדיפים כמו בנזן ופורמלין נמצאים בדבקים, צבעים, גומי ובחומרים נוספים שמשתמשים בהם בתהליך הייצור וההרכבה של מכוניות. כבר זמן רב ידוע שהחומרים הללו נמצאים לא פעם בחלל המכונית, ולמעשה הניחוח שאנחנו מזהים כ"ריח של מכונית" הוא קוקטייל של אותם חומרים אורגניים נדיפים ושל חומרים נוספים. ידוע גם שחלקם מסרטנים, אך בבדיקות איכות אוויר שנעשו בכלי רכב, נמצא שהכמות שלהם לא חצתה את הרף שנחשב מסוכן על פי התקנים הרשמיים.
כל חומר שנמצא קשר בינו לבין עלייה אפשרית בסיכון לחלות בסרטן נחשב קַרְצִינוֹגֵן. יש חומרים שיכולים להגדיל את הסיכון לחלות כבר בחשיפה לכמויות זעירות, ולעומתם יש חומרים שרק חשיפה משמעותית ומתמשכת להם עלולה להיות מסוכנת. לפיכך, נהוג להגדיר סף חשיפה לחומרים מסרטנים מוכרים. מומלץ לצמצם עד כמה שאפשר את השהות בסביבה שבה החשיפה חוצה את הסף המותר, ואם חייבים לשהות בה, מוטב להשתמש באמצעי מיגון מתאימים.
חשיפה מצטברת
במחקר החדש ניסו החוקרים לאמוד את ההשפעה המצטברת של הימצאות ממושכת ויומיומית בחלל שיש בו כמויות קטנות של חומרים נדיפים, חלקם מסרטנים. החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו במחקרים קודמים, שמדדו ריכוזים של חמישה חומרים שונים באוויר שבחלל המכונית, והעריכו את החשיפה המצטברת לגזים הללו בנסיעות יומיומיות באורכים שונים. לפי האומדן שלהם, החשיפה המצטברת לשניים מחמשת החומרים עלתה על סף החשיפה היומי המומלץ בקליפורניה. החומרים האלו היו בנזן ופורמלין.
החוקרים מצאו כי במקומות שבהם אנשים שוהים בממוצע יותר מעשרים דקות במכונית ביממה, הנוסעים נחשפו לרמות גבוהות מהסף שנחשב מסוכן על פי התקן המקובל בקליפורניה. ככל שהשהות במכונית התארכה, כך עלתה גם רמת החשיפה, ובהתאם לה העריכו החוקרים עד כמה סביר שהיא תעלה את הסיכון של הנוסעים לחלות בסרטן בעשרה אחוז או יותר. מהניתוח שלהם עולה ש-78 אחוז מתושבי קליפורניה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן עקב חשיפת יתר לבנזן בזמן הנסיעה. חשיפה מוגברת לפורמלין בנסיעה העלתה באופן דומה את הסיכון לחלות עבור 63 אחוז מתושבי קליפורניה.
כדי לקשר את האומדנים האלה לעולם האמיתי הצביעו החוקרים על שורה של מחקרים אפידמיולוגיים קודמים שמצאו כי נהגי מוניות נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן עקב חשיפה מוגברת לבנזן ולפורמלין. מחקר נוסף מצא קשר בין נסיעה במכונית פרטית לעלייה בסיכון לחלות בסרטן בהשוואה להליכה, רכיבה על אופניים או נסיעה ברכבת בדרך לעבודה באנגליה ובוויילס.
מסקנות מרחיקות לכת
עם זאת חשוב לזכור שמחקרים אפידמיולוגיים אינם יכולים להוכיח סיבתיות, ועלולים לסבול מהטיות עקב השלכות נוספות של ישיבה יומיומית ממושכת במכונית. השמנת יתר והיעדר פעילות גופנית בשל ישיבה ממושכת עלולים, למשל, להעלות את הסיכון ללקות במגוון רב של מחלות. אותו דבר נכון גם למחסור בשינה, שמאפיין לפעמים אנשים שצריכים לקום מוקדם כדי להגיע למקום עבודה הרחוק מביתם.
כמו כן, ריכוזי הגזים ברכב, שהחוקרים השתמשו בהם במחקר הזה, הם נתונים ממוצעים שנאספו ממחקרים רבים בלי להתייחס לכל מחקר לגופו. אם לוקחים בחשבון שבמחקר אחד נמצא שריכוז הגזים הרעילים במכונית חדשה גבוהה כמעט פי 10 מהריכוז במכונית ישנה, די ברור שהבדלים סביבתיים, גיל הרכב והחומרים המסויימים ששימשו בייצורו יכולים להשפיע במידה ניכרת על רמות הגזים המסרטנים ברכב מסויים. גם ההתנהגות האישית של כל בעל רכב יכולה להשפיע מאוד על רמות החשיפה האישית שלו לגזים המסוכנים. אפילו אוורור הרכב בתחילת או תוך כדי נסיעה עשוי להוריד את ריכוז הגזים בצורה משמעותית.
עם זאת, הממצאים האלו דורשים לכל הפחות להקדיש יותר תשומת לב לאיכות האוויר בחלל המכונית שלנו, ואולי גם לדרוש מתעשיית הרכב לפעול לשיפור איכותו. בכל מקרה, לכל הפחות כדאי לכולנו לפתוח מדי פעם את חלונות המכונית.
האייטם מחובר על ידי – ד"ר איתן אוקסנברג
המקור של אייטם זה – אתר האינטרנט של מכון דוידסון, davidson.weizmann.ac.il
