בשלב הראשון יתמוך המשרד להגנת הסביבה באיגודי ערים לאיכות הסביבה ובמועצות אזוריות בהיקף של 5 מיליון ₪ להכנת תוכניות לשדרוג ולהקמה של מערכי טיפול אזוריים.
קלחי תירס אחרי הקציר
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "ההשקעה בנושא הפסולת החקלאית היא חלק מפעולות שונות שמוביל המשרד להגנת הסביבה כדי להפוך את הפסולת החקלאית למשאב לרווחת המשק, לרשויות המקומיות, לחקלאים ולסביבה. לנגד עינינו עומדת בריאות תושבי היישובים הסמוכים לפעילות חקלאית והחקלאים. התמיכה הנוכחית תיתן מענה גם לנושא של שרפות פסולת בשטחים פתוחים. אנו מזמינים את הרשויות ואיגודי הערים להגיש בקשה לתמיכה ולהשתתף בעשייה משמעותית לנו ולדורות הבאים".
המשרד להגנת הסביבה הקצה 45 מיליון ₪ לטיפול בפסולת חקלאית. מתוך סכום זה יתמוך המשרד בשלב הראשון בהיקף של 5 מיליון ₪ בהכנת תוכניות עבודה יישומיות לשדרוגם ולהקמתם של מערכים אזוריים לאיסוף פסולת חקלאית ולטיפול בה.
התוכניות צפויות לתת מענה כולל להסדרת הטיפול בפסולת חקלאית. את התמיכה יוכלו לקבל איגודי ערים לאיכות סביבה או מועצות אזוריות שאינן נכללות באיגודים.
ענף החקלאות במדינת ישראל מייצר בכל שנה כ-7 מיליון טונות פסולת חקלאית. באמצעות ניהול מיטיבי אפשר להפוך את הפסולת החקלאית ממטרד למשאב ולשפר את איכות האוויר, הקרקעות ומקורות המים ואף להביא לשיפור בנוף הישראלי.
הפסולת החקלאית מגוונת ומתחלקת לפסולת אורגנית ואנאורגנית. נכון לשנת 2018 פרש בעלי חיים הוא מרכיב הפסולת החקלאית המשמעותי ביותר ומגיע לכמות שנתית של כ-5.6 מיליון טונות בישראל.
פסולת צמחית הכוללת גזם מטעים, פסולת אורגנית מבתי צמיחה ושאריות פרי במטעים ובבתי האריזה מסתכמות ב-1.3 מיליון טונות בשנה בישראל. פגרי בעלי חיים הם כ-45 אלף טונות בשנה בישראל. פסולת הפלסטיק מחקלאות עומדת על כ-40 אלף טונות בשנה בישראל. ואילו פסולת אריזות חומרי הדברה מענף החקלאות היא כ-500 טונות בשנה בישראל.
בתום השלב הראשון של הכנת התוכניות תקצה הקרן לשמירת הניקיון עוד כ-40 מיליון ₪ ליישום בפועל של התוכניות. התוכניות יעברו בדיקות קפדניות של המשרד להגנת הסביבה ויקבלו אישור לצאת לפעולה – הכול לפי תנאי השטח ובתיאום עם הרשויות המקומיות.
ראו קול קורא מס' 12939 בנושא פסולת חקלאית
הפריט פורסם במקור באתר האינטרנ ט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
