מסקרים שנעשו ב-80 רשויות עולה כי 56% מהפריטים המלכלכים את המרחב הציבורי הם מוצרי פלסטיק חד פעמיים; בדלי סיגריות הם פריט הלכלוך הנפוץ ביותר, 36% מהפסולת במרחב הציבורי.
בדלי סיגריות. פריט הלכלוך הנפוץ ביותר
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנחנו מתכוונים לבצע שינוי משמעותי במרחב הציבורי העירוני ולהגשים את החזון של 'ישראל נקייה'. הלכלוך בשטחים הציבוריים הוא מכת מדינה, ונדרש שיתוף פעולה בין כלל הגופים ברמה הלאומית – כל זאת כדי שיתקבעו בישראל נורמות התנהגות חיוביות בנושא ניקיון המרחב הציבורי, כחלק מהתרבות בארץ. הנתונים שעולים מהמדד החדש שלנו יאפשרו לרשויות לבנות תוכניות שיביאו לשינוי התנהגות התושבים במרחב הציבורי העירוני. כל זאת, במסגרת אסטרטגיית המשרד לניקיון המרחב הציבורי מפסולת פלסטיק שאנו מובילים, הכוללת גם צעדים כמו הטלת מס על כלים חד פעמיים והרחבת הפיקדון על מכלי משקה גדולים".
ראש המועצה האזורית ברנר, יו״ר ועדת סביבה במרכז השלטון האזורי ויו״ר איגוד ערים אשדוד חבל יבנה, דורון שידלוב: ״נושא ניקיון השטחים הפתוחים מטריד אותנו כמועצות אזוריות שמחזיקות את רוב השטחים הפתוחים במדינה, עבור כלל תושבי ישראל. אנחנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה ביחד איתנו הרים את הכפפה בנושא וקידם את הקמת מנהלת הניקיון. נושא הניקיון מורכב, וכדי להצליח בו נדרש שיתוף פעולה של כלל הגורמים – משרדי ממשלה, הרשויות המקומיות, אקדמיה וחברה אזרחית. אנחנו תקווה כי השקת המנהלת היום היא יריית הפתיחה לפעילות בנושא, וכי בקרוב נזכה לראות את השטחים הפתוחים בישראל נקיים".
מה הכי מלכלך במרחב הציבורי, ואיך מונעים את זה? כיצד אפשר לגרום לאנשים לקבל אחריות על הלכלוך שהם מייצרים במרחב הציבורי? שיתוף פעולה ייחודי של המשרד להגנת הסביבה עם השלטון האזורי והמקומי מבקש לבצע שינוי משמעותי בכל הקשור לניקיון במרחב הציבורי.
במטרה לקדם מרחב ציבורי נקי בישראל מובילים המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי והאזורי מהלך מתמשך המבוסס על מדד ישראלי למדידת התנהגות הניקיון במרחב הציבורי העירוני. מדד זה מחלק את המרחב העירוני לשבעה אזורים:
- שכונות מגורים;
- אזור תעשייה;
- חוף ים;
- מרכז קניות;
- רחוב מסחרי;
- מבנה ציבור;
- מתקני פנאי ונופש.
בכל אחד מן האזורים הללו מודדים שלושה פרמטרים:
- מצב התשתיות (גדרות, מדרכות, צמחייה ופחים);
- תצפיות על התנהגות הציבור (סוקרים המוכשרים על ידי המשרד ונשלחים ל-1,500 נקודות מדידה בארץ);
- תיעוד וסיווג של פריטי לכלוך שנמצאו בשטח (בדלי סיגריות, אריזות מזון, פלסטיק וכו').
המשרד להגנת הסביבה קיים מפגש התנעה ראשון בהשתתפות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג להקמת מנהלת ניקיון ארצית. מפגש ההתנעה המקוון כלל את מרכז המועצות האזוריות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, משרדי ממשלה, מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15, גופים ירוקים, אקדמיה ועוד. במפגש דנו בנושא ניקיון המרחב הציבורי בישראל.
המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא בהיקף של 5 מיליון ₪ שבמסגרתו זכו לתמיכה כ-120 רשויות שביצעו מדידות והכינו תוכניות מיוחדות שעל בסיסן יוכנו תוכניות משמעותיות לשינוי התנהגות התושבים במרחב הציבורי. המשרד מפרסם בימים אלו חלק ב' של קול קורא זה בהיקף של 45 מיליון ₪ ליישום תוכניות ההתערבות שהוכנו במהלך שנת 2022. לקראת סוף השנה יבצעו הרשויות סדרת מדידות נוספת כדי לבחון את יעילות הפעולות שבוצעו בשטח. תמיכה זו היא במסגרת התוכנית האסטרטגית לניקיון המרחב הציבורי מפסולת פלסטיק שמוביל המשרד להגנת הסביבה.
הרחבה
במסגרת החלק הראשון של התמיכה, המשרד להגנת הסביבה העביר התחייבויות לרשויות הכוללות 4.4 מיליון תושבים. כמו כן נאספו ומוינו במסגרת הסקרים 500 אלף פריטי לכלוך ותועדו תצפיות על כ-10,000 התנהגויות עם פרטי לכלוך במרחב הציבורי. כך נוצר מאגר נתונים ראשון מסוגו בישראל. המאגר צפוי להתרחב עם רשויות נוספות בחודשים הקרובים.
מנתוני הביניים שנאספו מ-80 רשויות עולה כי 56% מהפריטים המלכלכים את המרחב הציבורי הם מוצרי פלסטיק חד פעמיים וכי הכלים החד פעמיים הם 16% מתוכם ואריזות – 15% מתוכם. בדלי סיגריות הם פריט הלכלוך הנפוץ ביותר – 36%. השפעת הקורונה ניכרת על המרחב הציבורי, ומסכות רפואיות הן 5% מפריטי הלכלוך.
ממצאי נתוני הביניים מחזקים את הצורך בצעדים רוחביים שהוביל המשרד להגנת הסביבה: הטלת המס על כלים חד פעמיים והרחבת הפיקדון על מכלי משקה גדולים. מצופה כי בעתיד הנראה לעין אלה יובילו לצמצום של הפלסטיק החד פעמי במרחב הציבורי. נתוני המדד מתווים דרך להובלת צעדים נוספים לקידום מרחב נקי בישראל. כך למשל, המשרד עם רשות הטבע והגנים החל בבחינת אפשרויות שונות למיגור הופעת בדלי הסיגריות במרחב הציבורי הפתוח.
ממוצע שיעור ההתנהגות השלילית הגבוה ביותר נצפה באזורי תעשייה, לאחר מכן ברחובות מסחריים, במבני ציבור, ברחובות מגורים, במקומות פנאי ונופש, במרכזים מסחריים. וממוצע ההתנהגות השלילית ביותר נצפה בחוף הים. כלומר, אזורי התעשייה הם המוזנחים ביותר בממוצע, והרחובות המסחריים הם המלוכלכים ביותר בממוצע.
בימים אלו מקדם המשרד עם מרכז המועצות האזוריות מדד לשטחים הפתוחים כדי שאפשר יהיה לקדם פתרונות גם לשמורות, למוקדי התיירות, היערות ומסלולי הטיול – כדי להביא לכך שהמטיילים יקבלו אחריות על הלכלוך שהם מייצרים. מטרת הפעילות בשטחים הפתוחים: לשנות את התנהגות ציבור המטיילים. כך תלך ותפחת כמות הלכלוך הנותר בשטח אחרי כל חג ובסוף כל סוף שבוע. תקטן הפגיעה בסביבה כמו גם תפחת המעמסה הכבדה של ניקוי שטחים על רשויות הקורסות תחת נטל כלכלי כבד, ובעיקר על מועצות אזוריות שבהן שטחים פתוחים רבים.
במפגש המקוון שהתקיים הציג המשרד את התובנות ואת תוצאות הביניים של המהלך עד כה (נכון לעכשיו קיים מאגר עם 20 אלף תצפיות על התנהגות עם פריטי לכלוך במרחב הציבורי העירוני, כ-1,500 נקודות מדידה בכ-80 רשויות בישראל ומיפוי של מצב התשתיות והרכב הלכלוך במרחב הציבורי העירוני). במפגש יועלה לדיון המדד לשטחים הפתוחים ויתקבלו הערות כלל הגופים למדד החדש.
המטרה בהקמת מנהלת לניקיון הארץ: ליצור בסיס לעבודה משותפת לגופים הרבים שניקיון הארץ חשוב להם. גופים רבים עוסקים בפעולות מגוונות לטובת השמירה על ניקיון הארץ, כל אחד בתחום אחריותו ובמסגרת המשאבים שלו. הפעולה המשותפת תאפשר ניתוח מקצועי והרחבה של בסיס הנתונים, איגום משאבים וריכוז מאמץ במקומות הנדרשים.
קבצים להורדה
התנעת מנהלת הניקיון הארצית
החדשה חוברה על ידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
