מהפך שלטוני מול חופי שוודיה בים הבלטי: דגים קטנים החליפו את הדגים הטורפים הגדולים וגרמו לשינויים אקולוגיים נרחבים.
בשנות ה-80, זאב הנהרות הצפוני (Esox lucius) והפרקה האירופאית (Perca fluviatilis) היו שליטיה הבלתי מעורערים של רצועת החוף השוודית לאורך הים הבלטי. אלו דגים טורפים, שיכולים להגיע לגדלים מרשימים למדי – זאב הנהרות הגדול ביותר שנתפס היה באורך מטר וחצי – ומיקומם בראש שרשרת המזון המקומית נראה מובטח. יוהאן אקלוף (Eklöf) גדל באזורים אלו וזוכר כיצד היה דג את הפרקות בצעירותו.
אך בשנים האחרונות הבחין אקלוף, שהיום לומד אקולוגיה באוניברסיטת סטוקהולם, כי הדגים הגדולים כבר אינם כה נפוצים לאורך החוף. את מקומם תפסו להקות של דגים קטנים הרבה יותר, מהמין עוקצן תלת-קוצי (Gasterosteus aculeatus), שאורכם כארבעה סנטימטר בלבד, והם ניזונים מטרף קטן: סרטנים, חלזונות וגם דגיגים קטנים וביצי דגים. במחקר שהתפרסם לאחרונה, אקלוף ועמיתיו השתמשו בנתונים שנאספו בארבעים השנים האחרונות כדי לעקוב אחרי השינויים לאורך רצועת החוף ומצאו שבאזור התרחש היפוך תפקידים בין טורף לנטרף והדגים הקטנים מיצבו את עצמם כטורף העיקרי בראש שרשרת המזון. להיפוך הזה יש השלכות על המערכת האקולוגית כולה.
איור: Mårten Erlandsson, Swedish University of Agricultural Sciences
מהים הפתוח אל החוף
העוקצן התלת-קוצי אינו דייר חדש בים הבלטי. הדגים האלו חיו בסביבות האיים הפזורים לאורך רצועת החוף השוודית, ובעיקר בחופים הפונים אל הים הפתוח. זאב הנהרות והפרקה, לעומת זאת, העדיפו את המפרצים השקטים הסמוכים יותר לחוף. שניהם מינים החיים בעיקר במים מתוקים, ובים הבלטי הם נשארים סמוך לשפכי הנהרות במים מליחים (brackish) – שילוב של מים מתוקים מהנהר ומי ים מלוחים.
החלוקה הזו בין מיני הדגים – הדגים הטורפים הגדולים סמוך לחוף, הדגים הקטנים באיים הרחוקים יותר – לא החזיקה מעמד. החוקרים השתמשו בסקרים שנערכו ב-486 מפרצים לאורך 1,200 קילומטר של רצועת החוף מ-1979 ועד 2017 ונתונים אלו איפשרו להם לעקוב מקרוב אחר השינויים. משנות ה-90 מספרם של זאבי הנהרות והפרקות החל לרדת ובמקביל העוקצנים התקרבו עוד ועוד אל החוף ואוכלוסיותיהם גדלו במהירות.
סיבות שונות תרמו, ככל הנראה, למגמה הזו. פרקות וזאבי נהרות הם דגים טובים למאכל והצמצום של אוכלוסייתם נובע בין השאר מדיג. בנוסף, האוכלוסיות של כלבי הים ושל הקורמורנים, שניזונים מדגים אלו, גדלו באותן שנים וחלק משטחי הרבייה של הדגים נהרסו בשל בנייה לאורך החוף. באותו זמן התגבר גם הדיג של דגי בקלה (קוד) בים הפתוח, שטורפים את העוקצנים. שינוי האקלים ועליית טמפרטורות המים, יחד עם זיהום המים בדשנים, שמביאים עודף נוטריינטים אל הים (אֵיטְרוֹפִיקַצְיָה, Eutrophication), גרמו לגדילה של אצות וצמחים. את אלו אכלו סרטנים וחלזונות, שסיפקו בתורם שפע של מזון לאוכלוסייה הגדלה של העוקצנים.
העוקצנים אולי קטנים, אך כשהם מגיעים במספרים גדולים, לא כדאי לזלזל בהם. מחקרים הראו שהם אוכלים ביצים ודגיגים צעירים של זאבי נהרות ופרקות, וכך תורמים עוד לירידה במספרם, ומספקים משוב חיובי שמגביר עוד את המגמה של היעלמות הדגים הגדולים והחלפתם בעוקצנים הקטנים. "זהו היפוך תפקידים של טורף ונטרף", אמר בריטאס אריקסון (Eriksson), אחד ממחברי המאמר.
צילום: Joakim Hansen, Stockholm University
להסתכל על כל שרשרת המזון
השינויים ברצועת החוף השוודית נמשכים כבר שנים, אך זכו רק לתשומת לב מעטה – גם משום שהם איטיים יחסית וגם משום שהחוקרים נטו להתעלם מהעוקצנים הקטנים, שלא נראו להם שחקנים חשובים במיוחד במערכת האקולוגית. הם טעו. "לדג קטן שכולם התעלמו ממנו הייתה השפעה אקולוגית דרמטית", סיכם זאת חוקר האוקיינוסים בראד דה-יאנג (deYoung), שלא היה מעורב במחקר, בראיון לכתב העת Nature.
ואמנם, לשינויים האלו יש השלכות על כל המערכת האקולוגית, ולא רק על שלושת מיני הדגים המעורבים בהם ישירות. האוכלוסייה הגדלה של העוקצנים הובילה לירידה במספר הסרטנים והחלזונות, וכך לא היה מי שיגביל את צמיחת האצות הירוקות, שהחלו להתפשט עוד ועוד וגורמות לנזקים רבים. "המחקר מראה בבירור כי היעלמות הטורפים הגדולים עשוי ליצור שרשרת של תגובות עד לרמת האצה", אמר הביולוג הימי בוריס וורם (Worm). "השינוים האלו עשויים להתרחש לאורך שטחים נרחבים, כמו נפילה של אבני דומינו". וורם, שעבד בים הבלטי בעבר, הגדיר את השינויים "אסון בהילוך איטי".
כדי למנוע את האסון ולעצור את פריחת האצות לא מספיק להפחית את הזרמת הדשנים לים, אלא צריך גם להחזיר את הדגים הטורפים הגדולים לאזור, שירחיקו מהחוף את העוקצנים. "אנחנו צריכים להסתכל לא ברמת הפרט הבודד אלא על כל שרשרת המזון", אמר אריקסון.
הפריט פורסם במקור על ידי – ד"ר יונת אשחר
הפריט ראה אור במקור באתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
