ההודעה משותפת לקהילת דזרטק, למשרד להגנת הסביבה ולקרן מיראז' ישראל.
צילום: דבורין תקשורת, דוברות קרן מיראז' ישראל
דורון מלר, ניקול הוד סטרו, גלית כהן, סיוון כהן שחרי
מדו"ח הדזרטק הראשון עולה כי סך כל ההשקעות בחברות בתחום הגיע ל-347 מיליון דולרים, גידול של 437% בגיוסים של חברות בתחום הדזרטק בישראל בחמש השנים האחרונות – 76% מהן בתחום החקלאות והתשתיות, 60% מהחברות נמצאות בשלבים מוקדמים.
קהילת דזרטק פועלת מייסודם של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
הערב (18/07) פורסם דו"ח הדזרטק הראשון בישראל הכולל את מפת הסטארט-אפים בתחום. הדו"ח בדק את פעילות התחום בישראל בעשור האחרון. את הדו"ח הכינו קהילת דזרטק ו-Start-Up Nation Central, והוא מבוסס על מידע מ-Finder, מאגר המידע של Start-Up Nation Central. הדו"ח סוקר טכנולוגיות פורצות דרך להתמודדות עם אתגרי המדבר והמדבור הגלובליים ומנתח את המגזר המתפתח בישראל בתחומי המים, התשתיות, האנרגיה המתחדשת והחקלאות. הדו"ח מציע לשחקנים השונים באקוסיסטם הצומח להכיר את המגמות הבולטות בו ולזהות את הצירים שבהם אפשר לשלב טכנולוגיות קיימות או לפתח פתרונות חדשניים. הדו"ח הוא כלי שפותח בידי קהילת דזרטק, מייסודם של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בחמש השנים האחרונות 22 סטארט-אפים מתוך 66 חברות שבליבת התחום גייסו סכום של 347 מיליון דולר, כאשר במהלך השנים 2017 עד 2021 גדל המימון שגויס ב-437%. 76% מהחברות שגייסו עוסקות בתחומי החקלאות והתשתיות, ומרביתן נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים. עוד מצא הדו"ח כי 50% מהחברות בתחומי המים והאנרגיה נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים. מרבית הסטארט-אפים עוסקים במציאת פתרונות להשקיה חכמה ולבנייה חכמה בסביבה מדברית ובאזורי אקלים צחיח.
נוסף על כך, הדו"ח מבקש להדגיש את חשיבותו של הנגב לפיתוח התחום ומצא שביחס למספר הסטארט-אפים הכללי היושבים בנגב ששיעורם 2% עד 3%, כ-17% מהסטארט-אפים בתחום הדזרטק פועלים מהנגב. זאת, בין השאר מכיוון שהנגב הוא כר פורה לפיתוח, לניסוי, להתאמה ולהטמעה של טכנולוגיות מהתחום.
הדו"ח מציע גם פתרונות למדינות שבהן תופעת המדבור עלולה להפוך על פיהן כלכלות שלמות המתבססות על חקלאות. מנגד, הדו"ח מציע הזדמנויות להתבונן על המדבר הישראלי כמשאב ייחודי שאפשר לייצר בו אנרגיה מתחדשת.
מהדו"ח אפשר ללמוד כי קצב הצמיחה המהיר של המגזר צפוי ליצור עלייה משמעותית בפיתוח תחומים חדשים הנקשרים ל-דזרטק. כמו כן, נראה שהתחומים שבהם נדרשת גדילה בפיתוח פתרונות – לנוכח תופעת המדבור הגלובלית ההולכת ומתרחבת גם למדינות נוספות בעולם – הם התאמת גידולים לאקלים צחיח, ייצור וטיהור של מים ראויים לשתייה ולחקלאות וניהול מערכות הולכת מים לאזורים צחיחים ומרוחקים מתשתיות.
סיוון כהן שחרי, מנהלת הפעילות של קהילת דזרטק: "המגמות הבולטות בסקטור המתפתח מעידות על הפוטנציאל הטמון בהתאמת טכנולוגיות קיימות בעולמות החקלאות, מים, תשתיות ואנרגיה מתחדשת לצורכי העולם ההולך ומתחמם. קהילת דזרטק פועלת לעודד יזמים להשתלב בשוק הגלובלי ולהרחיב את שיתופי הפעולה שלהם גם למדינות ואזורים בעולם, בהם נדרשת התערבות שתביא לצמצום השפעת המדבור ויצירת מרחב חיים מאפשר ובר קיימה. אנו שמחות להוביל את המהלך האסטרטגי בו ישראל בכלל והנגב בפרט ימוצבו כמרכז בין-לאומי להתאמת טכנולוגיות ומכאן תצא הבשורה של חיבור בין יזמים, משקיעים, תעשייה, חוקרים וקובעי מדיניות במטרה להתגבר על אתגרי המדבור".
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "ההתמודדות עם משבר האקלים יכולה להוות הזדמנות כלכלית עצומה לישראל. זהו פוטנציאל שעדיין לא מומש, ואנו מאמינים שזהו אחד מהמקרים שבהם להתערבות הממשלה יכולה להיות השפעה חיובית משמעותית. דזרטק נועד להפגיש בין בעלי עניין באופן חוצה מגזרים, תחומים וגבולות, וליצור אקוסיסטם של חדשנות, שיקדם פתרונות יעילים חיוניים וישימים ברמה המקומית והגלובלית. קהילת החדשנות דזרטק צפויה למלא תפקיד מפתח בהפיכת האקוסיסטם בתחום צומח זה למרכז עולמי של פתרונות בני-קיימה ותתרום לעתיד מלא בהזדמנויות לכולנו".
ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל: "קרן מיראז' רואה בנגב מנוע צמיחה כלכלי וחברתי משמעותי בישראל. כחלק מפעילותה לקידום האזור ברמה הלאומית והבין-לאומית, הקרן החליטה להוביל ולפתח את תחום הדזרטק בנגב. המדבר הישראלי הוא אחד הנכסים העולמיים המרכזיים להתמודדות עם תופעת המדבור ושינויי האקלים ומהווה מקור ליזמות וחדשנות טכנולוגית להתמודדות ומציאת פתרונות גלובליים. באמצעות שיתופי הפעולה שהקהילה יצרה עם המגזר האקדמי, העסקי והציבורי, חברות דזרטק מכל העולם שמות פעמיהן לנגב ומבקשות להגיע וללמוד מהפיתוחים החדשים בתחום, שנולדו במדבר הישראלי. הצמיחה הגדולה שמוצגת בדו"ח הינה תוצר של השקעות של כל הגופים הללו ותביא בסופו של דבר להקמת עוד חברות סטארט-אפ בנגב, פתיחת נציגויות של חברות בין-לאומיות באזור וליצירת מקומות עבודה נוספים בנגב".
דורון מלר, סמנכ"ל, המכון הישראלי לחדשנות: "המדבר מציב בפנינו אתגרים, ולטובת ההתמודדות איתם אנחנו מסייעים בקידום של שפה חדשה ופעילות של יזמים וטכנולוגיה שישנו בעתיד את החיים במדבר. אין לנו ברירה. העולם הולך והופך למדברי יותר ויותר. גם בחלקים נרחבים באירופה, שאיננה החשודה המיידית בהקשר זה. הפוטנציאל של תחומים טכנולוגיים שונים להתאמת הפעילות שלהם עבור אתגרי המדבר אדיר, וזה פותח שוק בלתי נגמר של פעילות עבור היזמים הישראלים והבין-לאומיים".
עדו יוסובזון, מוביל תחום טכנולוגיות, חקלאות ומזון ב-Start-Up Nation Central: "אקוסיסטם החדשנות הישראלי מתאפיין בוורסטיליות ובמציאת פתרונות לאתגרים גלובליים. השינויים האקלימיים להם אנו עדים פותחים הזדמנויות לניצול היתרונות היחסיים של ישראל בשילוב טכנולוגיה ומאפיינים אקלימיים לפיתוח פתרונות לאתגרי המדבר. בבחינת המצב הקיים בישראל במקביל לאתגרים שזוהו על ידי קהילת דזרטק, ניתן לזהות הזדמנויות צמיחה מיידיות, בעיקר בתחום החקלאות, עם דגש על התאמת זנים לגידול באקלים מדברי תוך ייעול תהליכי הגידול ושיפור איכות התוצרת. הפוזיציה של ישראל כמקום המושך השקעות בין-לאומיות ושוק יעד עבור חברות בין-לאומיות למציאת פתרונות מתקדמים ושיתופי פעולה מהווה הזדמנות שהאקוסיסטם המקומי צריך לנצל".
קישורים שימושיים
הדו"ח המלא: Adapting to a desertifying world through Innovation
המקור של ידיעה זו – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה,
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
