כמעט 50 מעלות בצל נמדדו בשבוע שעבר במדינה הצפונית. איך נוצרו תנאים קיצוניים כל כך דווקא בסביבה הקרה יחסית הזאת?
תושבי צפון-מערב אמריקה הצפונית, ובייחוד מחוז קולומביה הבריטית במערב קנדה, התמודדו בימים האחרונים עם גל החום החמור ביותר שחוו מאז ומעולם. בשיא החום נמדדה במחוז טמפרטורה של 49.6 מעלות צלזיוס – הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם במדינה. עומס החום גבה את חייהם של מאות בני אדם בקנדה ובצפון מערב ארצות הברית. בכמה ערים, כגון ונקובר, נפתחו בשעות היום "מרכזי קירור" לטובת תושבים שאין בביתם מזגן, שאינו נחוץ בדרך כלל באקלים הקנדי הצונן. החום העז גרם לפריצת שריפות ופגע בתשתיות כמו מסילות רכבת וכבישים, שבמקומות מסוימים נסדקו ואף הותכו.
גל החום יוצא הדופן התפתח בעקבות שילוב של כמה תנאים אטמוספריים נדירים שחברו יחד ליצירת תופעה המכונה "כיפת חום": שכבה של אוויר בלחץ גבוה (רמה ברומטרית) המצויה ברום האטמוספרה. הכיפה פועלת כמו מכסה של סיר, שלוכד תחתיו אוויר חם הנישא מזרחה מהאוקיינוס השקט. בתוך תחומי הכיפה, האוויר החם שוקע אל פני השטח ונדחס, בתהליך שמאיץ את התחממותו. הכיפה האטמוספרית מגינה על כיס החום שבתוכה גם מפני מערכות אקלים חיצוניות, שבמצבים אחרים היו מסיעות את האוויר החם ממקומו ומפזרות אותו באטמוספרה.
תנאים ייחודיים
אירועים של היווצרות כיפות חום בהיקף כזה הם נדירים יחסית, ומתרחשים פעם ב-10-30 שנים. עדיין איננו מבינים די הצורך את המנגנון המדויק האחראי להיווצרותם, אך מחקר שמימן מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארצות הברית (NOAA) מצא כי הוא קשור להתפתחות של הפרש טמפרטורות גדול במיוחד בין שני צידי האוקיינוס השקט במהלך החורף שקדם לו.
הטמפרטורה בצד המערבי של האוקיינוס השקט גבוהה כמעט תמיד מזו ששוררת בצידו המזרחי, פרט לאירועי אל-ניניו שחוזרים פעם בכמה שנים. בהתאם לכך לחץ האוויר מעל חלקו המערבי נמוך מזה שבמזרח. ההפרש בלחצי האוויר בין שני עברי האוקיינוס יוצר משב רוח קבוע הנע מערבה, סמוך לפני האוקיינוס, והאוויר הנישא בו מתחמם בהדרגה ומתרומם בסופו של דבר אל השכבות הגבוהות יותר של האטמוספרה.
כשהפרש הטמפרטורות בין שני עברי האוקיינוס גדל, כפי שקרה מוקדם יותר השנה בעקבות התרחשותו של אירוע לה-ניניה, משב הרוח ממזרח למערב מתחזק וכך גם תנועת האוויר החם כלפי מעלה. אם האוויר החם התרומם גבוה מספיק, הוא עשוי לחדור אל זרם הסילון – זרם אוויר גבוה המקיף את כדור הארץ ממערב למזרח – ולהגיע בסופו של דבר אל חופה המערבי של אמריקה הצפונית. שם הוא נתקל הפעם ברמה ברומטרית, נלכד מתחתיה, וכך נוצרה כיפת החום.
במשך כמה ימים עמדה כיפת החום במקום, בטרם החלה לנוע אט-אט מזרחה. בתוך כך היא שברה שיאי טמפרטורה במחוזות נוספים, ממזרח להרי הרוקי, ואפשרה לתושבי קולומביה הבריטית ומדינות וושינגטון ואורגון בארצות הברית לנגב את הזיעה ולהתחיל לשקם את הנזקים. בסוף השבוע התקדם גל החום עד מערב מחוז אונטריו במרכז קנדה, אך התמתן בדרך והביא לעלייה קצת יותר קלה בטמפרטורה.
גל החום הנוכחי מצטרף אל רשימה הולכת ומתארכת של אירועי אקלים שוברי שיאים שהתרחשו בעולם מאז ראשית שנת 2020, ביניהם עונת השריפות באוסטרליה וגל החום חסר התקדים בקוטב הצפוני. מוקדם עדיין לקבוע שהופעתו של גל החום באמריקה הצפונית קשורה לשינוי האקלים העולמי, או שמא מדובר רק בצירוף נסיבות נדיר במיוחד. אולם קשה להתעלם מכך שעשר השנים החמות ביותר שתועדו אי פעם התרחשו כולן משנת 2005 ואילך, והטמפרטורה העולמית הממוצעת רק מוסיפה לעלות. לדעת חוקרי אקלים רבים, אירועים מהסוג הזה צפויים להתרחש בתדירות גוברת והולכת במהלך העשורים הקרובים.
הכותב של ידיעה זו – אור אליאסון
המקור של כתבה זו – מכון דוידסון, davidson.weizmann.ac.il
