fbpx

המשרד דורש דיון דחוף בנושא עבודות פיתוח בחופי אילת הפוגעות בסביבה החופית

חשש לפגיעה בחופי אילת: המשרד להגנת הסביבה דורש ממנהל התכנון ומהוועדה לשמירת הסביבה החופית לקיים דיון דחוף בנושא עבודות פיתוח לאורך חופי אילת הפוגעות בסביבה החופית ומבוצעות שלא כעמדת המשרד. עבודות הפיתוח על קו המים מצמצמות את שטח החוף הפתוח לציבור ועלולות להוביל לפגיעה באלמוגים ובסביבה.

חוף קיסוסקי באילת. רחבת בטון מגיעה עד לקו המים

צילום: אלי ורבורג
חוף קיסוסקי באילת. רחבת בטון מגיעה עד לקו המים

אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה, ויהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד: "עבודות הפיתוח נעשות תוך התעלמות מדרישות המשרד להגנת הסביבה ומובילות לפגיעה בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים של ים סוף וחופי אילת. היתרי הבנייה מתעלמים מההיבטים והשיקולים הסביבתיים, והעבודות אינן לוקחות בחשבון את הפגיעה החמורה ואת לקחי הסערה שאירעה באילת ב-2020. אנחנו קוראות למוסדות התכנון והעירייה לקיים דיון דחוף בנושא, במטרה למנוע פגיעה בלתי הפיכה בחופים המיוחדים של אילת השייכים לציבור".

מתן לוינסון, מתכנן מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה: "השימוש הנרחב שנעשה בבטון מזוין שנוצק על קרקע חופית אינו צריך להיות פרקטיקה מקובלת בשנת 2022. יש דרכים ידידותיות לסביבה להנגיש לציבור את החופים היפים של אילת".

המשרד להגנת הסביבה פנה למנכ"לית מנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) בדרישה לקיים דיון דחוף בנושא עבודות פיתוח בחופי אילת המובילות לפגיעה בסביבה החופית, מתוכננות בלא התייחסות להיבטים ולשיקולים סביבתיים ונוגדות את עמדת המשרד.

בימים אלו מבוצעות עבודות פיתוח בכמה חופים באילת. היתרי הבניה לא תואמו עם המשרד להגנת הסביבה, אף שכבר בשנת 2020 פנה מחוז הדרום של המשרד לגורמים הרלוונטיים לקבלת הבקשות להיתרי הבנייה בהקדם כדי לבחון את נושא העבודות בקרבה לקו המים ולהגן על ערכי הטבע. המשרד הביע הסתייגות מכמה רכיבים שתוכננו בסביבה החופית שבאילת, בהם הקמת שבילי בטון סמוך לקו המים, שימוש נרחב בבנייה קשיחה מבטון והקמת מזח בחוף אלמוג. המשרד הביע חשש מפגיעה חמורה בסביבה החופית וסבר כי מדובר בפיתוח עודף ומיותר שאינו מותאם לסביבה זו. בהתאם הודגש למהנדס העיר דאז של עיריית אילת כי יש ללוות את היתרי הבנייה בפרשה טכנית (מסמך מקדמי) שתכלול הנחיות למניעת פגיעה בסביבה החופית.

משלא תואמו היתרי הבנייה עם המשרד, לא ידוע למשרד מהן ההנחיות שנקבעו למניעת פגיעה בסביבה החופית, אם בכלל. נציין כי ההערות שהעביר המשרד במהלך 2020 בנוגע לקרבה המתוכננת של פיתוח לקו המים ולחומרי הבנייה והביסוס במסגרת תוכניות הבינוי – לא התקבלו.

לנוכח התחלת העבודות, ביצעו גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה סיורים בחופים. מהסיורים עלה כי עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. עוד עלה כי יש מקטעים שמלכתחילה התקיימה בהם רצועת חוף צרה בשל בינוי קיים וכעת נשארה רצועת חוף צרה עוד יותר של מטרים בודדים שנותרו לשימוש הציבור.

נוסף על כך עולה כי הפיתוח כולל שימוש נרחב בבטון מזוין המעוגן אל תוך הקרקע החופית. גריעת שטח הקרקע החופית בצורה זו היא כמעט בלתי הפיכה. זאת ועוד, בניית אלמנטים קשיחים מבטון בקו המים או סמוך לו עלולה לגרום בעת סערה חזקה לא רק לגריעת הקרקע אלא גם להגברת ההרס של האלמוגים עקב הגברת אנרגיית הגלים החוזרים לים. הניסיון מלמד כי הפתרון הנכון הוא להרחיק את הפיתוח ואת הבינוי מקו המים. ואילו את המתקנים שיש הכרח להצמיד לקו המים יש להקים כמתקנים פריקים, לקח שהיה אמור להילמד לאחר הסערה שאירעה באילת בחודש מרץ 2020. עוד עולה כי בחופים ציון, קיסוסקי ואלמוג מתוכננות ומבוצעות עבודות בטון והקמת טיילות שלא לצורך ובאופן הפוגע בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים במקום.

על כן ועל רקע קידומו באותה עת של מסמך מדיניות לחופי אילת, פנה המשרד למנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) במכתב שעליו חתומות אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה, ויהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד, ובו דרישה לקיים דיון דחוף, עוד טרם תכנון עבודות הפיתוח של שאר חופי אילת וטרם דיון ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) במסמך המדיניות לחופי אילת, כדי שאפשר יהיה לחדד את הסוגיות הנוגעות לפיתוח ולשימור של הסביבה החופית-ימית במוסד התכנון, אשר על פי חוק אמון על שמירת הסביבה החופית. 

בדיון זה דורש המשרד להבין כיצד הבינוי המקודם כיום בפועל תואם את מסמך המדיניות לחופי אילת ומה המשמעויות כלפי עתידם של חופי אילת. נוסף על כך, המשרד קורא לקיים דיון באשר לאיזונים ולבלמים הנדרשים בכדי להבטיח את המשך קיום המערכות הטבעיות במפרץ אילת כגון מתן הגנה באמצעות שמורות טבע ימיות. 

המשרד רואה חשיבות רבה בכך שלקראת התכנון והביצוע של העבודות בשאר החופים יתקיימו דיונים ויופקו לקחים בעיריית אילת מהעבודות המבוצעות כעת, הן בעבור שלב התכנון והן בעבור שלב הביצוע, למניעת פגיעה בסביבה החופית הרגישה של הים האדום.

המשרד להגנת הסביבה ימשיך לעקוב אחר עבודות הבנייה באזור החופים, ואם יבוצעו חריגות שיגרמו לפגיעה בסביבה החופית, ישקול גם את כלי האכיפה העומדים לרשותו. המשרד ימשיך לפעול למניעה ולצמצום של הפגיעה בסביבה החופית הן בים התיכון והן בים סוף המכילים ערכי טבע ייחודיים וישמור על החופים פתוחים ונגישים לכלל הציבור כחוק.



הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

שיא היסטורי בניקיון החופים! שנת 2021 הייתה השנה הנקייה ביותר בחופי ישראל מאז תחילת תוכנית "חוף נקי"שיא היסטורי בניקיון החופים! שנת 2021 הייתה השנה הנקייה ביותר בחופי ישראל מאז תחילת תוכנית "חוף נקי"

מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי שנת 2021 הייתה השנה הנקייה ביותר בחופי ישראל מאז 2005, אז החלה תוכנית חוף נקי. הרשויות החופיות הנקיות ביותר ב -2021: תל-אביב יפו, רשות

עדכון בנוגע לחקירת הדליפה בקו קצא"א שמבצעת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבהעדכון בנוגע לחקירת הדליפה בקו קצא"א שמבצעת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה

צוות החקירה הייעודי ביצע חיפוש במשרדי קצא"א אשקלון; נתפסו מסמכים וחומרי חקירה נוספים שנבדקים על-ידי צוות החקירה. יוסי בר, מנהל המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה: "בעקבות הדליפה שאירעה בתחילת

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, סיכמו על פרישתו של יהלומי מתפקידוהשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, סיכמו על פרישתו של יהלומי מתפקידו

דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אני מסיים את תפקידי בתחושת סיפוק גדולה. בשנה אחת הובלנו פרויקטים ותהליכים משמעותיים וחשובים, בהם אסטרטגיית הפסולת החדשה, שתביא לחיסכון של מיליארדי שקלים למשק