ההודעה משותפת למשרד להגנת הסביבה ולמארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
מצב המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר כתוצאה מפעילות האדם. בראש הגורמים נמצאים הצמצום והקיטוע של השטחים הפתוחים בישראל, מה שמאיים על המשך אספקת שירותי המערכת לתושבי ישראל ולדורות הבאים.
עוד עולה מהדוח כי המערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בישראל מספקות שירותים חיוניים לקיום, לבריאות ולרווחה של תושבי ישראל שלרובם אין כל תחליף, וכי רוב שירותי הוויסות (שעליהם נאסף מידע מדעי) נמצאים במגמת הידרדרות, כגון שירותי האבקה וויסות איכות המים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "המערכות האקולוגיות מספקות שירותים חיוניים לקיום האדם. לצד משבר האקלים, יש משבר נוסף – והוא המשבר האקולוגי. שני משברים אלו כרוכים זה בזה ומסכנים את רווחת האדם על פני כדור הארץ. המחויבות שלנו היא להילחם במשברים אלו. נפעל להגברת ההגנה על המערכות האקולוגיות של ישראל, כולל צמצום התמרת השטחים הפתוחים והטבעיים, הקצאת שטחים מוגנים נוספים בים וביבשה, ולשמירה על מינים בסכנת הכחדה. השלמת הפרויקט כעת מעמידה אותנו בחזית אחת עם המדינות המובילות בתחום השמירה על המגוון הביולוגי, בהן האיחוד האירופי ובריטניה, שכבר השלימו פרויקט הערכת מערכות אקולוגיות לאומי".
פרויקט "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – הערכה לאומית״ הוא פרויקט לאומי ראשון מסוגו שמטרתו ניתוח והערכה של התועלות שהמערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בהן מספקים לתושבי ישראל. הפרויקט, שהשתתפו בו 200 מומחים, הסתיים לאחר 8 שנים. הפרויקט, ייחודי וראשון מסוגו בארץ, בוצע ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובהובלת המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. במארג שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.
בין השנים 2013 ו-2021 השתתפו בפרויקט זה יותר מ-200 מומחים, אנשי מקצוע ומדענים מדיסציפלינות שונות, אשר בחנו ותיעדו את כלל המידע הקיים על שירותי המערכת האקולוגית בישראל: תהליכים ורכיבים במערכות האקולוגיות המשפיעים באופן ישיר או עקיף על רווחת האדם ומופקות מהם תועלות לקיום האדם. גישת שירותי המערכת האקולוגית משמשת ככלי להטמעה של ערכים סביבתיים בתהליכי קבלת החלטות.
המטרות העיקריות של המחקר
- יצירת בסיס ידע למנהלים ולמעצבי מדיניות להטמעה של שירותי המערכת האקולוגית והמגוון הביולוגי בתהליכי קבלת החלטות בתחומי המדיניות, התכנון, הניהול והממשק של השטחים הפתוחים היבשתיים והימיים בישראל.
- הגברת המודעות בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות לתרומתם של המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל לרווחת תושבי המדינה.
תובנות עיקריות שעלו מן המחקר
- המגוון הביולוגי העשיר והייחודי בישראל הוא הבסיס לאספקת השירותים המגוונים של המערכת האקולוגית. המערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בישראל מספקות שירותי מערכת חיוניים לקיום, לבריאות ולרווחה של תושבי המדינה.
- לרוב שירותי המערכת האקולוגית המסופקים בישראל אין כל תחליף.
- מצב המגוון הביולוגי בישראל מתדרדר עקב גורמים מחוללי שינוי שליליים שונים, כתוצאה מפעילות האדם. בראשם, הצמצום והקיטוע של השטחים הפתוחים בישראל. דבר זה מאיים על המשך אספקת שירותי המערכת לתושבי ישראל ולדורות העתיד.
- את רוב שירותי הוויסות מספקות מערכות אקולוגיות מקומיות. בכל שירותי הוויסות שהיה לגביהם מידע, נצפתה ברוב המערכות האקולוגיות מגמת ירידה.
- כ-80% מתוך סך משקל תוצרי שירותי האספקה מיוצרים במערכות אקולוגיות מחוץ למדינה. כדי להפיק את מוצרי שירותי האספקה המיובאים כל שנה לישראל, דרוש שטח שגדול כמעט פי 1.5 משטחה היבשתי של המדינה.
- מאז קום המדינה עלו משמעותית שירותי האספקה במערכות החקלאיות, ואילו מרבית שירותי האספקה במערכות הטבעיות ירדו. עיקר העלייה נובעת משיפורים טכנולוגיים בתחומים שונים, בצד גידול בשטח המעובד, המתבצע על חשבון צמצום המערכות האקולוגיות הטבעיות.
- שינוי בשימושי קרקע הוא הגורם הישיר העיקרי שפוגע במערכות האקולוגיות, ובעקבות זאת משפיע על השירותים שהן מספקות לאדם. גורמים נוספים הם זיהום (מים, קרקע ואוויר), מינים פולשים, ניצול יתר של משאבים ושינוי האקלים.
- שמירה על המערכות האקולוגיות ועל השירותים שהן מספקות לקיום האדם ולרווחתו צריכה להוות שיקול משמעותי בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל, כולל בתכנון האסטרטגי והמרחבי ובחקיקה.
לדברי ד"ר איתי רנן, מנהל המארג: "ממצאי הפרויקט מציגים בצורה איכותית וכמותית את השירותים שתושבי ישראל מקבלים מהטבע, ולמעשה – את תלות האדם במערכות אקולוגיות בריאות. החוקרים מצאו שלטבע אין תחליף, וכי טכנולוגיות אינן יכולות למלא חלק גדול מהתפקידים שמערכות טבעיות ממלאות בחיי האדם וברווחתו. הפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות בישראל פוגעת באופן ישיר ועקיף בכלל התושבים בארץ. כמו כן, ממצאי הפרויקט העלו כי הלחצים המופעלים על המערכות האקולוגיות, בייחוד לנוכח העלייה המתמשכת בגודל האוכלוסייה, מובילים להתדרדרות באיכות החיים בישראל".
פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב: "הדוח מיועד להמחיש ולפרט לקובעי מדיניות ולאנשי מקצוע את ערכם הקריטי של תפקודי המערכות האקולוגיות בישראל ואת הצורך להטמיע את ההבנה הזו בכלל הפעילות השלטונית. מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות חיוניות היום יותר מתמיד גם להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על האוכלוסייה האנושית. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט יטמיע בקרוב את נושא שירותי המערכת בתצוגה חדשה שתציג ותמחיש את הנושא גם לציבור הרחב ובפעילויות החינוך שלו".
על המארג
המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. במארג שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל.
משימתו המרכזית של המארג היא ביצוע הערכה של מצב הטבע בישראל לצורך ניהול מבוסס ידע ומדע של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי.
פעילות המארג כוללת:
- ריכוז התוכנית הלאומית לניטור מגוון ביולוגי יבשתי;
- ניהול מערכי ניטור לאומיים בעקבות אסונות אקולוגיים;
- דו"ח מצב הטבע;
- פיתוח ועדכון של המדד הלאומי למגוון ביולוגי;
- פרויקט הערכה לאומית של מערכות אקולוגיות ורווחת האדם, המפורסם בימים אלו.
יושבי ראש הפרויקט:
פרופ' (אמריטוס) אוריאל ספריאל ופרופ' ערן פייטלסון, האוניברסיטה העברית בירושלים. העורכים הראשיים – ד"ר אלון לוטן, ד"ר עמנואל שחם ושירה גרוסברד – מטעם המארג.
קישורים שימושיים
מערכות אקולוגיות ורווחת האדם: הערכה לאומית – דו"ח ממצאי מפתח, המארג
דו"ח מבט העל
הפרקים המלאים
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
