במשתתפי המפגש: המפקח על הבנקים, יאיר אבידן; יו"רית הרשות לניירות ערך, ענת גואטה; יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון' ד"ר משה ברקת; פרופ' קרנית פלוג וגורמי מקצוע מהמשרדים השונים.
ד"ר מארק קרני: "נהיה עדים להפחתה של כ-50% עד שנת 2030 במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ההיבטים הפיננסיים הם חלק אינטגרלי ומהותי מהפעולות כנגד משבר האקלים".
ביום שלישי 19/01 התקיימה פגישה של ד"ר מארק קרני, השליח המיוחד לאו"ם לנושאי אקלים ופיננסים, בהובלת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ומנכ"לית המשרד, גלית כהן. בפגישה נכחו המפקח על הבנקים, יאיר אבידן; יושבת ראש הרשות לניירות ערך, ענת גואטה; הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת; נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג וגורמי מקצוע נוספים מהמשרדים.
במהלך השיחה נידונו כמה נושאים, ובהם תפקידם של הרגולטורים הפיננסיים וקובעי המדיניות והמלצות לרגולציה פיננסית סביבתית וכיצד היא מוצגת לשוק.
ד"ר קרני שימש בעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה ופועל כיום בתפקיד השליח המיוחד לאו"ם לנושאי אקלים ופיננסים. נוסף על כך, ד"ר קרני מוביל יוזמות בין-לאומיות מרכזיות בתחום משבר האקלים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בפגישה: "משבר האקלים הוא משבר סביבתי, כלכלי, חברתי, בריאותי, ביטחוני ופיננסי, אך גם הזדמנות פיננסית. ההיבטים הפיננסיים הם חלק אינטגרלי ומהותי מהפעולות כנגד משבר האקלים, ולכן המשרד להגנת הסביבה שואף ללמוד מכלכלות אחרות מובילות ברחבי העולם, ובפרט מהאיחוד האירופי, כיצד לכוון את המגזר הפיננסי לקראת התאמה ליעדי האקלים. נוסף על כך, המשרד להגנת הסביבה רואה את תפקידו כספק ידע ומידע בתחום סיכוני הסביבה והאקלים וכן בתחומי הרגולציה הסביבתית ופיתוחי מדיניות. בשיתוף הפעולה עם הרגולטורים הפיננסיים נרחיב את מגוון אמצעי המדיניות המיושמים לטובת עמידה במטרות אקלים וסביבה ונתאים אותן לתנאים ולנסיבות בישראל".
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, אמרה: "הפגישה עם ד"ר קרני מהווה אבן דרך חשובה בתהליכי גיבוש המדיניות שאנו בממשלה מבצעים, שנועדו לסייע לציבור המשקיעים לצמצם את החשיפה לסיכוני אקלים וסביבה וכן לתמרץ את המשקיעים לפעול כסוכני שינוי במעבר הגלובלי לכלכלה דלת פחמן ומקיימת. לצד השיח שאנו מקיימים עם גורמי מקצוע בתחום מה-OECD ומכלכלות מובילות, כולל האיחוד האירופי ואנגליה, השיחה עם ד"ר קרני העניקה לנו נקודת מבט גלובלית על השפעות משבר האקלים על הסקטור הפיננסי, הן בהיבט של סיכונים והן בהיבט של ניצול ההזדמנויות".
בפגישה הציג ד"ר קרני את תפקידה של המערכת הפיננסית במאבק במשבר האקלים וכן המעבר לכלכלה דלת פחמן. לדבריו: "המימון שיידרש נוגע לנזקים הפיזיים בעקבות שינויי האקלים – היערכות לשינויים וכן טיפול ושיקום הנזקים – כמו גם למעבר לכלכלה דלת פחמן של תעשיות רבות וענף ייצור האנרגיה. אנו מעריכים כי כ-20% עד 25% מהמימון יכול להגיע מהמגזר הציבורי, וזה אומר שכ-75% מהמימון יצטרך להגיע מהמגזר הפרטי, בדגש על הסקטור הפיננסי".
ד"ר קרני נשאל על רצף הפעולות הרגולטוריות ועל המדיניות המומלצים להטמעת שיקולי סביבה ואקלים במגזר הפיננסי ועל התמריצים שעל הממשלה לתת לגופים הפנסיוניים כדי שישקיעו בפרויקטים המקדמים יוזמות סביבתיות. לדברי ד"ר קרני: "במסגרת פסגת האקלים בגלזגו הושגו התחייבויות של יותר מ-400 גופים פיננסיים ברחבי העולם, המנהלים כ-40% מתיק הנכסים הפיננסיים הגלובליים, למעבר לאפס פליטות על ידי הפעילויות הכלכליות שאותן הם מממנים. המשמעות היא שכמעט כל הבנקים הגדולים בעולם התחייבו להפנות את ההלוואות שלהם לחברות ולפעילויות כלכליות אשר נמצאות במסלול להפחתת פליטות גזי חממה עד לכדי אפס פליטות בשנת 2050. בדומה לכך, גם משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה, למשל, נוקטים גישה זו מבחינת מימון פרויקטים הנמצאים בתיקי ההשקעות שלהם. כך שתהיה הפחתה של כמעט 50% עד שנת 2030 במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה".
ד"ר קרני הוסיף כי "על מנת לתמוך בצעדים אלו יש כיום מהלך לאיחוד הסטנדרטים של גילוי היקפי המימון הניתנים לפעילויות מזהמות שפורסמו עד כה על ידי יוזמות שונות כגון ה-TCFD ו-SASB לכדי סטנדרטים אחידים שצפויים להיות מפורסמים במהלך שנת 2022".
בשנת 2015 ייסד קרני את צוות המשימה הבין-לאומי לגילוי סיכוני אקלים (וסביבה) בסקטור הפיננסי (TCFD). היוזמה פרסמה בפעם הראשונה בשנת 2017 את הסטנדרטים המומלצים לגילוי סיכוני אקלים, כולל מדיניות הניהול, המדידה והבקרה שלהם בגופים פיננסיים. סטנדרטים אלו משמשים גופים פיננסיים רבים ומרכזיים ברחבי העולם, וכמה רגולטורים הודיעו על הכוונה לאמץ אותם כסטנדרטים מחייבים, כגון הבנק המרכזי של אנגליה. לקראת COP26, ד"ר קרני פעל לייסוד ברית "גלזגו לנט-זירו", בד בבד עם גיוס של יותר מ-450 גופים פיננסיים בסך הכול, המנהלים יותר מ-130 טריליון דולר, להתחייבויות לאיפוס פליטות בתיקי ההשקעות עד 2050.
ד"ר קרני הוסיף: "תפקידם של קובעי המדיניות הפיננסית הוא לדאוג שהמערכת הפיננסית ערוכה לביצוע המערכת, לצד בחינת יציבותה לסיכונים הפיזיים הנשקפים משינויי האקלים. במבט גלובלי ההשקעה הנוספת הנדרשת למעבר של סקטור האנרגיה בלבד – בלי לכלול השקעות נוספות נדרשות בתחום האקלים, כגון בנושאי אדפטציה – עומדת על 2% מהתוצר העולמי. מדובר בתזוזה אדירה מבחינת היקף ההשקעות הנדרשות, בפרט בנוגע לכמות ההון שהסקטור הפיננסי יצטרך להקצות כדי לתמוך במעבר.
"לתפיסתי, כשאנו מסתכלים על המדיניות והתפתחות הרגולציה בתחום בכלכלות השונות, אנו רואים שהאיחוד האירופי לצד מדינות מובילות ובהן אנגליה, תופסים עמדות הובלה. כחלק מכך, האיחוד האירופי מטמיע ברגולציה את גישת 'המהותיות הכפולה', שלפיה הגופים הפיננסיים צריכים לבחון סיכוני סביבה ואקלים גם במצבים שלא ברור אם עלולה להיות השפעה על הרווחיות שלהם".
עוד לדברי קרני: "מבחני קיצון הם אחד מהכלים המרכזיים שהשימוש בהם נהיה נפוץ יותר ויותר בהקשר של בחינת העמידות והמוכנות של המערכת הפיננסית לסיכונים הנשקפים ממשבר האקלים. המטרה של ביצוע בשלב זה היא לא לבחון כמה הון יש להקצות כנגד סיכוני האקלים, אלא לבנות את הידע המקצועי והקיבולת הנדרשת בקרב הגופים הפיננסיים על מנת לנתח את סיכוני האקלים.
"מצד הממשלות, המהלך המרכזי שיכול לסייע בהיערכות הסקטור הפיננסי, ובכלל המגזר העסקי, הוא קביעת יעדי הפחתות פליטת גזי החממה בעבור הענפים השונים, לצד החדירה של אנרגיות מתחדשות. קביעות אלו חשובות ביצירת הוודאות הנדרשת, בפרט בהקשר של ביצוע השקעות".
קישורים שימושיים
Mark Carney: Investing in net-zero climate solutions creates value and rewards
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
