fbpx

הנחיות להדברת יתושים בבתי גידול מימיים (לחים)

אגף מזיקים והדברה מפרסם פרוטוקול עבודה מיטבי למדבירים לטיפול במפגעי יתושים, תוך שמירה על בריאות הציבור לצד צמצום הפגיעה הסביבתית בבתי גידול מימיים.

1. הדברת יתושים בבתי גידול מימיים – שלבי הביצוע

ניטור זחלי יתושים בבית גידול מימי

האחריות למניעת מפגעי יתושים היא של המחזיק בשטח, ובשטחים ציבוריים – של הרשות המקומית (בין היתר לפי הוראות פרק ה' לפקודת בריאות העם, 1940).
על המדבירים לפעול על פי ההנחיות המפורטות להלן הן במרחב הרשות הציבורי והן במרחב הפרטי. ההנחיות תקפות גם כאשר המדביר עובד ברשות מקומית במסגרת מכרז, וגם אם נתקל בבתי גידול מימיים במסגרת עבודתו הפרטית. ההנחיות הועברו גם לרשויות המקומיות.
הנחיות אלה מתאימות לזמן שגרה. באזור שלגביו התקבלה הודעה מהמשרד להגנת הסביבה על תחלואה במחלות המועברות על-ידי יתושים, או על הימצאות יתושים או כל בעל חיים אחר, הנגועים בנגיפים מחוללי מחלה לאדם, ניתן לחרוג מהמדרג שנקבע בהנחיות אלה, בתיאום ובאישור של מרכז לחימה במזיקים במחוז.

בתי גידול מימיים (לחים)

בתי גידול מימיים בהם מתקיימת מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת מאפשרים ויסות טבעי של כמויות היתושים באמצעות טורפים טבעיים כדוגמת חרקי מים, דגים ודו-חיים. עם זאת, עלולות להתקיים דגירות של זחלים וגלמים של יתושים המחייבות ביצוע הדברה כדי למנוע מפגע של יתושים בוגרים. בנוסף, בחלק ממקווי המים, בייחוד בכאלו שנפגעו מזיהום או מהרס של בתי גידול, עלולים להיווצר תנאים התומכים בהתפתחות מפגעי יתושים ובהם עולה הצורך בביצוע הדברה. שמירה על מערכת אקולוגית תקינה ומגוון ביולוגי במקווי המים תקטין את הסיכון למפגע יתושים.

השלבים המרכזיים לביצוע הדברת יתושים

  1. מיפוי וקביעת ערכיות אקולוגית של מקווי המים: "ערכיות אקולוגית גבוהה", "ערכיות אקולוגית בינונית", "ערכיות אקולוגית נמוכה" או "ללא ערכיות אקולוגית".
  2. ניטור זחלי יתושים לאיתור מוקדי התפתחות אחת לשבוע (בעונה).
  3. ביצוע פעולות מניעה בהתאם לערכיות בית הגידול ובמידת האפשר.
  4. ביצוע פעולות הדברה בהתאם לערכיות בית הגידול.
  5. ניטור חוזר לבדיקת הצלחת ההדברה.
  6. הדברה חוזרת במקרה של כישלון ההדברה הראשונה וניטור לבדיקת ההדברה המתקנת בהתאם למדרג.

פעולה בהתאם להנחיות אלה בכל השלבים תביא לטיפול אפקטיבי במפגעי היתושים תוך שמירה על המערכת האקולוגית במקווה המים ומניעת פגיעה בסביבה, באופן מקצועי ובהתאם להוראות הדין המחייבות את הרשות ואת המדבירים. 

2. מיפוי של בתי גידול ומקווי המים בשטח הרשות

מפת ערכיות בתי גידול מימיים

אגף מזיקים והדברה ביצע מיפוי של כלל בתי הגידול המימיים בישראל והגדיר וקבע את הערכיות האקולוגיות של כל אחד מבתי הגידול. הרשות המקומית היא האחראית לבדיקת המיפוי שבוצע בתחומה ולעדכון המשרד מעת לעת, כאשר חל שינוי באופי בית הגידול או כאשר נגרע או נוסף בית גידול. המדביר יפעל בהתאם למפת ערכיות בתי גידול מימיים באתר המפות הממשלתי.

מיפוי הערכיות של בתי גידול מימיים

לנוחיותכם, להלן שכבות המיפוי לערכיות בתי גידול מימיים כפי שפורסמו באתר המפות הממשלתי (מצפון לדרום):

  1. מיפוי כלל ארצי
  2. גליל עליון וגולן
  3. גליל תחתון ועמקים
  4. בקעת הירדן
  5. חיפה רבתי
  6. שרון כרמל 
  7. שומרון
  8. גוש דן
  9. מישור החוף הדרומי
  10. שפלה פנימית
  11. ירושלים רבתי
  12. יהודה
  13. באר שבע רבתי
  14. נגב מרכזי
  15. ערבה דרומית ואילת
     

מיפוי אתרים פוטנציאליים למפגעי יתושים (גופי מים עומדים, נחלים עם זרימה קלה, או עשירה בצומח טבול)

א. מקווה מים בעל ערכיות אקולוגית 
  1. בית גידול מימי בעל ערכיות אקולוגית גבוהה
    • מקווי מים בשמורת טבע (נחלים, מעיינות, בריכות חורף, ביצות וגבים).
      *כל פעולה בשמורת טבע, לרבות הדברה, תבוצע רק לאחר קבלת היתר לכך מאת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998.
    • מקווי מים טבעיים שאינם בשמורות טבע (שלוליות חורף בשטחים הפתוחים, נחלים נקיים ומעיינות), תעלות ניקוז והשקייה בהם יש נוכחות דו-חיים. 
    • מאגרי שיטפונות (ללא כיסוי).
       
  2. בית גידול מימי בעל ערכיות אקולוגית בינונית (דינו כדין ערכיות גבוהה)
    • בתי גידול טבעיים למחצה בהן זרימה מעורבת של מים טבעיים עם מים מזוהמים קלות והמושפעים מפעילות אדם ו/או נחלי אכזב בשטחים הפתוחים.
       
  3. בית גידול מימי בעל ערכיות אקולוגית נמוכה
    • תעלות ניקוז והשקייה שאין בהן נוכחות דו-חיים, יובלים המשמשים להזרמת מי קולחים ושפכים.
    • מאגרי קולחים.
    • בריכות דגים ובריכות נוי. תעלות ניקוז לאורך תשתיות עירוניות.
    • תעלות ניקוז לנגר חקלאי לאורך שדות ומטעים.
ב. מקווה מים ללא ערכיות אקולוגית
  • מערכות ניקוז עירוניות.
  • בריכות אגירה ושאיבה של שפכים.
  • אתרי בניה ומגרשים נטושים.
  • בריכות שיקוע וחמצון.
  • מכוני טיהור שפכים.

3. ניטור

ניטור יתושים במאגר שקמה
צילום: גל זגרון
ניטור יתושים במאגר שקמה

בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016, אסור למדביר לבצע הדברה אלא אם כן בחן ומצא כי קיים חשש למפגע או למטרד המצדיק את ביצוע ההדברה (סעיף 14(א) לחוק).
לפיכך, טרם ביצוע הדברה חובה לבצע ניטור וזיהוי המפגע. ביצוע ניטור קבוע ומקצועי מאפשר לאתר בעיות בתחילתן ומאפשר פעמים רבות למנוע את המפגע ולעשות זאת בדרכים שפוגעות פחות באדם ובסביבה. 

הניטור יבוצע בהתאם לעקרונות הבאים:

  • הניטור יתבצע לאורך כל "עונת המזיקים" (מסוף מרץ ועד סוף נובמבר בכל שנה).
  • הניטור יחזור על עצמו מדי שבוע.
  • תוצאות הניטור יקבעו את אופן הטיפול באתר: ביצוע פעולת מניעה, ביצוע הדברה או שניהם.
  • המנטר ימלא דו"חות ניטור של האתרים שבדק.
  • המנטר לא מחויב להיות מדביר בעל רישיון, אך חשוב שיהיה בעל ניסיון והבנה בניטור זחלי יתושים במקווי מים.
  • בשטחים ציבוריים מבצע הניטור לא יהיה המדביר שצפוי לבצע את פעולת ההדברה.

4. פעולות מניעה

על פי חוק, על המדביר חלה חובה, בטרם ביצוע הדברה, לבחון אם ניתן בנסיבות העניין לבצע פעולות מניעה או לעשות שימוש באמצעי טיפול לשם מניעת המפגע או המטרד או סילוקו, ונאסר עליו לבצע את ההדברה, אלא אם כן מצא כי לא ניתן בנסיבות העניין לנקוט את אותן פעולות או את אותם אמצעים (סעיף 14(ב) לחוק המדבירים).

באופן שגרתי ושוטף יש לבצע פעולות מכניות או טכניות לגבי בית הגידול, לשם מניעת התפתחות של מפגעי יתושים. עם זאת, פעולות מניעה כגון כיסוח או עיקור צומח גדות וצומח מים עלולות במקרים מסוימים להחמיר את בעיית היתושים. לדוגמה, הסרה מוחלטת של צמחיית הגדות עלולה להחליש את יציבות הגדה, ולהביא לשחיקה ולהתמוטטות של גדות הנחל. כיסוח מכני בו חלק מהצומח נותר בגוף המים יכול לתרום חומר אורגני, לשמש כמחסה לזחלי יתושים ולהחריף את הבעיה. לכן יש לבצע  פעולות מניעה מכניות או טכניות באופן מבוקר ומושכל ככל האפשר.

המלצות לפעולות המניעה שיש להפעיל בכל בית גידול:

  • מניעת הזרמות מים עם עומס אורגני גבוה.
  • מניעת השלכת פסולת לגוף מים.
  • פינוי פסולת מגוף המים.
  • הסרת צמחייה בגדות הנחל ב"חלונות" באופן שיאפשר גישה לגוף המים לצורך יישום תכשירי הדברה. בבתי גידול בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה יש לצמצם למינימום את הדברת הצמחייה ולא להסיר באופן רציף את כל צומח הגדה של מקור המים.

פעולות המניעה שיש לנקוט בכל בית גידול, למעט בתי גידול בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה:

  • ייבוש או ניקוז מים עומדים.
  • הסרת צמחייה בגוף המים שמפריעה לזרימת המים ותומכת בהתפתחות זחלי יתושים.

5. הדברה

פעולות הדברה יבוצעו רק על פי תוצאות הניטור בשטח, ועל פי מדרג הפעולות שנקבעו במסמך זה בהתאם לערכיות בית הגידול כמפורט להלן, ולא באופן קלנדרי:

  • ההדברה תבוצע רק על-ידי מדביר בעל רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח או רישיון מדביר באיוד.
  • ההדברה תבוצע בהתאם להנחיות המופיעות בתווית התכשיר.
  • המדביר ינהל יומן ביצוע פעולות הדברה – בו יתעד את כל הפרטים אותם חייב לתעד, לרבות אתרי ההדברה, זמני ההדברה והתכשירים בהם השתמש. הרשות תקבל ותשמור את העתק התיעוד שנמסר לה (המדביר מחויב בתיעוד ובמסירת העתק ממנו למזמין, לפי סעיף 14(ד)(8) לחוק המדבירים). 
  • יש לחזור ולבדוק את תוצאות ההדברה למחרת יום ביצוע ההדברה. לפי סעיף 14(ד)(7) לחוק המדבירים, לאחר ביצוע ההדברה מדביר חייב לבדוק נוכחות מזיקים ואת הצלחת פעולת ההדברה, בין השאר באמצעות ניטור אם נדרש, ולבצע ככל הנדרש פעולות נוספות להשלמת ההדברה.
  • אין להדביר צמחייה בגוף המים בבתי גידול בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה.
  • אין להשתמש בדגים שאינם מקומיים כאמצעי טיפול בזחלי יתושים בבתי גידול טבעיים (נחלים, מעיינות או בריכות חורף), אלא רק בבתי גידול מלאכותיים מעשה ידי אדם שמנותקים באופן קבוע מבתי גידול אחרים. אין להשתמש בדגי גמבוזיה (דג גמבוזיה מצויה, G. affinis) להדברת זחלי יתושים במערכות מים למיניהן משום שמדובר במין פולש בישראל שיש לו פוטנציאל ויכולת לפגיעה חמורה בבתי גידול אקווטיים.
  • אם הרשות המקומית קיבלה מהמנהל הוראה לנקיטת צעדים למניעת מפגעי יתושים לפי פקודת בריאות העם, יש לבצע את ההוראה, לרבות לעניין אופן ביצוע ההדברה (סעיפים 45(2) ו-47 לפקודת בריאות העם).
  • תכשיר ההדברה בו ייעשה שימוש ייבחר בהתאם למדרג התכשירים ובהתאם לערכיות בית הגידול כמפורט בתרשים המופיע למטה.
  • אם פעולת ההדברה בתכשיר הספציפי יותר לא הצליחה, ניתן להשתמש בסוג התכשיר הבא במדרג. 
  • בכל מקרה, אין להשתמש בפירתרואידים (סיפרמתרין) באתרים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה, פרט למקרים בהם יינתן אישור פרטני בכתב מהמשרד להגנת הסביבה.
  • ניתן להדביר זחלי יתושים שלא על פי המדרג במקרים חריגים (יתושים נגועים בנגיף, מקבץ של חולים). במקרים כאלו חובה לקבל אישור ממרכז מזיקים והדברה במחוז.

הדברה במקווה מים ללא ערכיות אקולוגית תבוצע בהתאם להוראות תווית התכשיר. 
בכל מקרה של סתירה בין הוראות אלה לבין הוראות תווית התכשיר – יש לפעול לפי הוראות התווית.
בכל שאלה או צורך בהבהרה ניתן לפנות לאגף מזיקים והדברה בדואר אלקטרוני:  pestcontrol@sviva.gov.il או למרכזי לחימה במזיקים במחוזות המשרד.

קישורים שימושיים

הנחיות מקצועיות למדבירים


ההנחיות נלקחו מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection

זמן להעמיק: פרויקט הניטור הימי לאורך חופי תל-אביב–יפו המאפשר ניהול מושכל ופיתוח מקיים של רצועות החוף והיםזמן להעמיק: פרויקט הניטור הימי לאורך חופי תל-אביב–יפו המאפשר ניהול מושכל ופיתוח מקיים של רצועות החוף והים

בכל העולם יש התייחסות גוברת למוקדי טבע עירוני – המערכת האקולוגית הנמצאת בתוך ערים – ולחשיבותם לבריאותם הגופנית והנפשית של התושבים. למרות זאת, בעוד שטבע עירוני יבשתי מקבל הכרה ברמה

מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגםמינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

הספר האדום ובו מידע על המינים הנמצאים באיום הכחדה בעולם ראה אור לראשונה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת [12]. הספר הוא כלי עזר המועיל לשימור המגוון הביולוגי [8], והוא משמש ברחבי

זיהוי חסמים וגורמים מקדמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראלזיהוי חסמים וגורמים מקדמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל

הצורך במחקר המתואר להלן עלה בשנת הניסיון ליישום התוכנית לסימביוזה תעשייתית, שמקדמים משרד הכלכלה (מִנהל תעשיות) והמשרד לשוויון חברתי (מטה ישראל דיגיטלית). עוד על שנת הניסיון של מיזם הסימביוזה התעשייתית