ראשנים של קרפדת הקנים באוסטרליה אוכלים באופן ספציפי ביצים וראשנים צעירים יותר של אותו מין, ומחקר חדש מראה את המנגנון שמאחורי התנהגות זו. החוקרים משערים שההתרבות המהירה של המין בביתו החדש הובילה לכך.
מעבר לשיקולים המוסריים הברורים, קניבליזם לא נשמע כמו אסטרטגיה מוצלחת מבחינה אבולוציונית: אם נתחיל לאכול את בני מיננו שנמצאים סביבנו, יש סבירות גבוהה למדי שנאכל גם את בני משפחתנו, שחולקים איתנו גנים. הברירה הטבעית מתגמלת את מי שמעמיד צאצאים רבים שמגיעים לבגרות, ובעלי חיים רבים שחיים בקבוצות משפחתיות מטפלים בפרטים הצעירים ואף חולקים מזון זה עם זה. אכילת הצאצאים שלך, או אפילו האחים או האחיינים, נראית כמנוגדת לכל היגיון אבולוציוני.
בכל זאת, קניבליזם נראה אצל לא מעט בעלי חיים, גם חסרי חוליות כמו חרקים ועכבישים, וגם חולייתנים, כמו דגים, צפרדעים ועוד. לרוב מדובר בבעלי חיים טורפים, שצדים כל דבר בגודל המתאים שעובר לידם, כולל פרטים צעירים מבני מינם. הקניבליזם במקרים כאלו הוא על דרך מקרה, סוג של טעות.
אבל לא זה המצב אצל קרפדת הקנים (Rhinella marina), מין דרום אמריקאי שנמצא באוסטרליה כמין פולש, והתפשט בחלקים נרחבים של המדינה. הראשנים של קרפדות אלו הם קניבלים מבחירה: לא רק שהם זוללים בחדווה ראשנים צעירים יותר וביצים מאותו מין, הם גם מעדיפים אותם על פני ראשנים וביצים של מינים אחרים שנמצאים איתם בבריכה. במחקר חדש, הראו חוקרים שהראשנים הטורפים נמשכים למולקולות מסוימות שמשחררים בני מינם הצעירים, ונוכחות המולקולות האלו גורמת להם להתחיל באכילה. אותן מולקולות הן רעילות למינים רבים אחרים, ולכן משמשות להרתעה של טורפים – כל עוד אלו אינן קרפדות הקנים עצמן.
הקניבליות הספציפית של הקרפדות לא נראית באוכלוסיות בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה, בתי הגידול המקוריים של המין, אלא רק באוסטרליה. החוקרים סבורים שמדובר בשינוי אבולוציוני מהיר, שהתרחש בעקבות הגידול המהיר של אוכלוסיית הקרפדות בביתן החדש.
צילום: Louise Murray, Science Photo Library
הרעלן שמושך את הטורפים
קרפדות הקנים הובאו לאוסטרליה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בתקווה שיעזרו לחסל את חיפושית הקנים, מין פולש בעצמה, שעשתה שמות במטעי הסוכר במדינה. התקווה הזו נכזבה – הקרפדות העדיפו לצוד את החרקים המקומיים שהסתובבו על האדמה, במקום את חיפושיות הקנים שהסתתרו גבוה במרומי קני הסוכר. במהרה עזבו הקרפדות את המטעים והחלו להתפשט בצפון מזרח אוסטרליה. הטורפים האוסטרלים, כמו נחשים ותנינים, לא הצליחו לעצור אותן: קרפדות הקנים הן רעילות, ובעלי החיים המקומיים, שמעולם לא פגשו בקרפדות אלו או ברעל שלהן קודם לכן, לא פיתחו שום מנגנון הגנה נגדו. הם גם לא ידעו להיזהר ולהימנע מלאכול אותן, וכך גרמו הקרפדות נזק ממשי לעולם החי האוסטרלי.
קרפדות הקנים, כמו קרפדות רבות אחרות, מטילות את ביציהן בשרשרת ארוכה עטופה במעין ג'לי. כדי להגן עליהן, האימהות מכניסות מהרעל אל תוך הביצה. כשהראשן בוקע, חלק מהמולקולות הרעילות הללו משתחרר למים. ראשני קרפדות הקנים בוקעים בשלב מוקדם מאוד, שבו הראשנים של מיני קרפדות אחרים נמצאים עדיין בבֵּיצה. בשלב זה הם עדיין לא מסוגלים לנוע בחופשיות, ועובר זמן עד שהם מפתחים את הזנב האופייני של הראשנים, המאפשר להם לשחות בכוחות עצמם. הראשנים בשלב המוקדם הזה כמובן פגיעים מאוד, וזה השלב שבו בני מינם הגדולים יותר צדים ואוכלים אותם.
במחקר החדש, החוקרים גידלו ראשנים של קרפדות קנים במעבדה ונתנו להם לאכול ביצים של אותו מין, וגם של צפרדע אוסטרלית מהמין Litoria tornieri. הראשנים לא הראו התלהבות מיוחדת לאף אחד מסוגי הביצים, אלא אם כן החוקרים הכניסו לאקווריום שלהם את הרעלן שאותן קרפדות מייצרות, שנקרא בופדיאנוליד (bufadienolide). כשנחשפו לרעלן הזה, הראשנים החלו מייד לזלול את הביצים, גם של המין שלהם עצמם וגם של הצפרדעים המקומיות.
כשהחוקרים נתנו לראשנים לאכול ראשנים צעירים של קרפדת הקנים, שזה עתה בקעו מהביצה, הם אכלו אותם בהתלהבות, גם אם לא הוסיפו לאקווריום שלהם את הרעלן. נראה שהרעלן שהשתחרר מהביצים בעקבות הבקיעה הספיק לשם כך. החוקרים משערים שבתנאים טבעיים, מדי פעם הראשנים, או טורפים אחרים, אוכלים מביצי קרפדות הקנים, וכך משחררים את הרעלן למים וגורמים לראשנים להתקבץ ולהתחיל בזלילה.
התחרות מובילה לקניבליזם
"אנחנו יודעים כבר זמן מה שהראשנים האלו הם מאוד קניבליים", אמר מת'יו גרינליס (Greenlees), מומחה לקרפדות קנים שלא היה מעורב במחקר, בריאיון לניו-יורק טיימס. "אבל המחקר החדש מסביר את המנגנון שככל הנראה מוביל לקניבליזם הזה".
השאלה שעדיין פתוחה, עם זאת, היא למה הראשנים אוכלים בתאווה כזו דווקא את בני מינם. רמז לפתרון ניתן למצוא בעובדה שהרמה הגבוהה של הקניבליזם נצפתה רק באוסטרליה, ולא באוכלוסיות של קרפדת הקנים במרכז ודרום אמריקה, שם המין התפתח. היות שבאמריקה יש טורפים שמסוגלים להתמודד עם הרעל של הקרפדות, וטרף שהתפתח יחד איתן ולמד להתחמק מהן, האוכלוסיות שם הן קטנות יותר ושומרות על גודל קבוע פחות או יותר. באוסטרליה, לעומת זאת, מספר הקרפדות באוכלוסייה מסוימת עשוי לגדול במהירות, דבר שמוביל לתחרות בין הפרטים על מזון ומקום מחיה. החוקרים משערים שזה מה שגרם לראשנים להתחיל לטרוף דווקא את הביצים והראשנים מהמין שלהם – הם פשוט אוכלים את המתחרים.
"זה ידוע שהראשנים באוסטרליה נמצאים בתחרות קשה זה עם זה", אמר מייקל קרוסלנד (Crossland), שהוביל את המחקר. "הצפיפות של הקרפדות באוסטרליה היא כל כך יותר גבוהה מהצפיפות באזורי המחיה הטבעיים שלהן, ובתנאים של צפיפות גבוהה, סביר שיתפתח קניבליזם. הם מצאו דרך לחסל את המתחרים העתידיים שלהם".
ההשערה היא שלראשנים שאכלו את בני מינם הצעירים מהם היה סיכוי גבוה יותר לשרוד ולהעמיד צאצאים, שכן הם היו צריכים להתמודד עם פחות תחרות. כך, במהלך כמה דורות, התפשטו באוכלוסייה הגנים שגורמים לראשנים להימשך לרעלנים שבני מינם מפרישים ולהתחיל לאכול את מי שמפריש אותם. "זה מקרה ייחודי שבו האבולוציה היא מהירה באופן קיצוני, ואנחנו יכולים לראות אותה מתרחשת בזמן אמיתי", אמרה ג'יינה דה-וור (DeVore), החוקרת הבכירה החתומה על המאמר.
ייתכן גם שזהו לא השלב האחרון בהתפתחות האבולוציונית המואצת הזו. הראשנים טורפים ביצים וראשנים צעירים רבים מאוד, וכך מפעילים עליהם לחץ אבולוציוני. היות שהם נמשכים לרעלנים, ביצים שבהם יהיו פחות רעלנים כנראה ישרדו טוב יותר. אמנם הרעלנים שומרים עליהם מטריפה של בעלי חיים אחרים, אך נראה שהסכנה הזו פחותה בהשוואה לזו הנשקפת להם מבני מינם. לכן בהחלט ייתכן שנראה בדורות הבאים ביצים עם רמות נמוכות יותר של הרעלן, בניסיון להתחמק מהקניבליזם של קרוביהם. "זה ממש מרוץ חימוש בין הראשנים הבוגרים, שנהיים יותר קניבליים, ובין הראשנים שרק בקעו מהביצה", אמרה דה-וור.
הכותבת של פריט זה – ד"ר יונת אשחר
הפריט ראה אור במקור באתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
