fbpx

הרפורמה בחוק רישוי עסקים: המשרד פעל לקידום תיקון החקיקה, כך שיישמר הקשר בין אחריות המשרד לטיפול במפגעים סביבתיים ובריאותיים, לבין סמכותו לפעול בתחומים אלו במסגרת רישוי עסקים

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "נלחמנו בעוצמה כדי למנוע את הפגיעה באינטרס הציבורי, והצלחנו לשנות את ליבת הפגיעה – ההפרדה בין סמכות לאחריות. ברירת המחדל לקביעת הסטנדרט הסביבתי תישאר בידי המשרד להגנת הסביבה. בכל העולם הרגולציה הסביבתית מתחזקת ולא יעלה על הדעת שדווקא בתקופה של משבר אקלים, דווקא בישראל, הרגולציה הסביבתית תקוצץ".

אילוסטרציה. iStock

המשרד להגנת הסביבה הוביל שינויים חשובים במסגרת תיקוני החקיקה לחוק רישוי עסקים, על מנת להבטיח את האינטרס הציבורי בהגנה על בריאות הציבור והסביבה. 
כעת הובהר כי המדיניות הסביבתית המקצועית של המשרד היא שתוביל ותהווה ברירת מחדל ברגולציה הסביבתית. זאת בניגוד לסמכות אובר-רולינג גורפת ואפילו דורסנית שהוצעה קודם לכן. בכך, חוזק החיבור ההכרחי בין הסמכות לאחריות של משרדי הממשלה המקצועיים האחראים לפי החוק, וניתן מעמד משמעותי לשיקול דעתם.  

בדיון המשך שהתקיים היום (19.8.2021)  בוועדת השרים לתיקוני חקיקה בחוק ההסדרים, עקב הסתייגויות שהעלה המשרד להגנת הסביבה, הוצגו תיקונים להצעת החוק כדי לצמצם למינימום את הפגיעה במטרות הציבוריות שהמשרד אמון עליהן.

אלו השינויים המרכזיים שנעשו:

  1.  במקרים של מחלוקת השר להגנת הסביבה יהיה רשאי לפנות לממשלה, ובמקרה שלא תתקבל החלטה בתוך 90 יום לכל היותר, עמדתו תהיה מחייבת.  
  2. נקבע כי סיווג העסקים בין אלה שיוסדרו במפרטים אחידים ואלה שיוסדרו ברישוי פרטני ייעשה בהסכמת השרים המקצועיים. זאת בניגוד להצעה שהסיווג ייקבע על ידי השר הממונה על הרגולציה לפי הצעת ועדת אסדרה שמורכבת ברובה מנציגים מהתחומים הכלכליים שאין להם מומחיות מקצועית בתחום.
  3. הסמכות לקביעת מסמכי הבקשה לרישיון תישאר בסמכות השר הממונה על מתן הרישיון, ולא יופקד רק בידי השר הממונה על הרגולציה. סמכות זו חשובה במיוחד לגבי העסקים הגדולים והמורכבים שעלולים לסכן את הציבור והסביבה.
  4. הצעת החוק קבעה כי במקרה שיעודכן מפרט אחיד, ייכנס העדכון לתוקף רק לאחר שלוש שנים או בחידוש הרישיון – לפי המאוחר. לפי דרישת המשרד, לגבי העסקים המורכבים שעלולים לסכן את הסביבה, שונתה ברירת המחדל ונקבע כי העדכון ייעשה לפי המועד המוקדם.
  5. המשרד להגנת הסביבה הסתייג ממנגנון ההשגה שהוצע, לפיו הוועדה לאסדרה רשאית לדון בהשגה על תנאי פרטני שניתן לעסק על-ידי גורם מקצועי בכיר במשרד ("גורם ארצי מוסמך"). מדובר במנגנון דורסני שאינו תואם את הכוונה המוצהרת לקדם את האסדרה הרוחבית לעסקים קטנים. מנגנון ההשגה עלול להוביל לפגיעה בעצמאות שיקול הדעת של גורמי מקצוע בכירים, דווקא במקרים חריגים ובעייתיים שמחייבים התערבות משמעותית. על פי הסיכום שהושג לפי דרישת המשרד, ועדת האסדרה לא תהיה מוסמכת לדון בהשגות במקרים פרטניים כאלה. 
  6. דרישה נוספת של המשרד להגנת הסביבה שהוטמעה בנוסח, היא כי המשרדים נותני האישורים יהיו שותפים אמתייים בקביעת תוכנית העבודה של הועדה לאסדרה. זאת במטרה לטייב את הרגולציה בפועל, לאחר תהליך מקצועי יסודי וסדור שהתוצאה שלו היא מפרטים המשרתים הן את הציבור והן את העסקים. הכנת מפרטים אחידים כרוכה בעבודה מקצועית מורכבת הכוללת, בין היתר, בחינה של השפעות הרגולציה על המשק, לימוד והטמעה של סטנדרטים בין-לאומיים והליך פרסום להערות הציבור. המפרטים תלויים במומחיות המשרדים המקצועיים והמשאבים המוקצים לכתיבתם. לכן, הכרחי כי תוכנית העבודה של הוועדה תתחשב במשאבי המשרדים, שיוכלו לתת מענה מקצועי מלא ובזמן סביר. 



הפריט ראה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

ועדת הכלכלה קיימה היום דיון בנושא החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים, שייכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2021ועדת הכלכלה קיימה היום דיון בנושא החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים, שייכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2021

מדברי השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בדיון: "מדינת ישראל תתחיל בקרוב עידן חדש מבחינת פסולת הפלסטיק שלנו ובקבוקים גדולים יפסיקו לזהם את הארץ. משמעות חוק הפיקדון היא ש'המזהם משלם', ולא

המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל וגופים נוספים פעלו מול משליכי עפר שזיהמו את נחל איילון; נפתחה חקירה פליליתהמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל וגופים נוספים פעלו מול משליכי עפר שזיהמו את נחל איילון; נפתחה חקירה פלילית

העמיסו, שינעו והשליכו עפר לנחל איילון סמוך לצומת גנות: המשטרה הירוקה, משטרת ישראל וגופים נוספים פעלו מול משליכי עפר שזיהמו את נחל איילון. שבעה חשודים עוכבו ונחקרו ושישה כלים נתפסו.