השרה זנדברג קוראת לשר התיירות ולראש עיריית אילת לעצור לאלתר את הבנייה בקו המים בחופי אילת מחשש לפגיעה בלתי הפיכה בשונית האלמוגים ובסביבת החי והצומח

לנוכח חווֹת דעת מקצועיות חדשות שהכין המשרד להגנת הסביבה בנוגע לבנייה לאורך חופי אילת, השרה להגנת הסביבה קוראת לשר התיירות ולראש עיריית אילת לעצור לאלתר את העבודות ולפרק לאלתר את התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון מקו המים ומהחופים. השרה זנדברג: "יש חשיבות עליונה לעצירת העבודות ופירוק הפיתוח שכבר נעשה כדי לשמור על הים והחופים".

צילום: פרופ' דב צביאלי
התשתיות בחוף ציון באילת

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "החשיבות והרגישות של שונית האלמוגים באילת ועליונות השמירה על הסביבה הימית והחופית הם בראש סדר העדיפויות עבור כולנו. המערכת האקולוגית במפרץ אילת היא מהרגישות והחשובות בעולם בכלל ובישראל בפרט. חווֹת הדעת החדשות של מומחי המשרד להגנת הסביבה מצביעות על נזקים סביבתיים חמורים ובלתי הפיכים לסביבת החי והצומח, לרצועת החוף ועל הפוטנציאל הרב לפגיעה של העבודות בשונית האלמוגים. יש מקום לעצור את העבודות ולפרק את הפיתוח שנעשה, למניעת הנזק הקיצוני והבלתי הפיך הצפוי לשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, למערכת האקולוגית של מפרץ אילת ולחופי העיר".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראת לשר התיירות, יואל רזבוזוב, ולראש עיריית אילת, אלי לנקרי, לעצור לאלתר את עבודות הפיתוח ולשבת בדחיפות עם צוות מקצועי כדי להכין תוכנית מפורטת לפירוק הבנייה ולשיקום סביבתי של החופים, להסיר את הבנייה שבוצעה על בסיס תכנון שנעדר את הידע הסביבתי המתאים ולבחון מחדש את תוכניות הבינוי והיתרי הבניה שטרם החל ביצועם.

פנייתה של השרה זנדברג נעשית לנוכח שתי חוות דעת אקולוגיות ומקצועיות שיזם וביצע המשרד להגנת הסביבה הנוגעות לבנייה האגרסיבית ברצועת החופים באילת ועל קו המים. חווֹת הדעת מצביעות על הנזקים הסביבתיים החמורים לסביבת החי והצומח ולרצועת החוף ועל הפוטנציאל הרב לפגיעה של העבודות בשונית האלמוגים, ובראשם שבירת אלמוגים, כיסויים על ידי סחף, סחיפת הקרקע החופית ותמותה של החי במים ובחוף. לפיכך השרה זנדברג קוראת לעצור לאלתר את העבודות ההרסניות ולהסיר את הבנייה שהתבצעה, במטרה למנוע את ההרס והפגיעה האנושה בסביבת הים ובחוף ובשונית האלמוגים הייחודית.

את חוות הדעת בנושא המצב המורפולוגי והסדימנטולוגי של חופי אילת הכין פרופ' דב צביאלי, יועץ המשרד להגנת הסביבה לתהליכים חופיים וימיים. את חוות הדעת האקולוגית הכין ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה.

המערכת האקולוגית באילת היא מהרגישות והחשובות בעולם בכלל ובישראל בפרט. תכנון בקו המים שנעשה ללא ליווי של אקולוג ימי המכיר את מורכבות המערכת הביא לתכנון ולעבודות בעלי פוטנציאל לגרום נזק רב ובלתי הפיך לשונית האלמוגים באילת. המשרד להגנת הסביבה קורא לפרק את משטחי הבטון שנבנו בסמיכות לקו המים ולהרחיק את הבנייה הקשיחה במסגרת הפיתוח של החופים כמה שניתן מקו המים. בד בבד, קורא המשרד לבחון מחדש את התכנון שכבר בוצע בחופים הצפוניים של אילת, ובעיקר זה שעדיין לא בוצע בחופים הדרומיים של העיר, מתוך בחירה בחומרים ובפתרונות הנדסיים שימנעו את הפגיעה הצפויה בשונית האלמוגים, בסביבה החופית ובים.

פרופ' דב צביאלי, דקן הפקולטה למדעי הים שבמרכז האקדמי רופין, מציין בחוות דעתו כי המבנה הפיזי של חופי אילת וקרקעית הים הסמוכה להם הם תוצר משולב של אקלים הגלים, משטר הרוחות ומאפייני הזרמים ששלטו במפרץ באלפי השנים האחרונות, וכי סביבת החי והצומח באזור המים הרדודים וברצועת החוף באילת הותאמו לתנאים אלו. הסביבה הטבעית של חופי אילת ידעה להתמודד עם אירועי גלים ומזג אוויר קיצוניים ומצאה את הדרך הטבעית להתאושש.

הפיתוח והבנייה לאורך רצועת החוף באילת הובילו לשינויים מורפולוגיים וסדימנטולוגיים, וכתוצאה מכך לשינויים ביולוגיים. כתוצאה מבנייה של מלונות, מבנים, טיילות ותשתיות לאורך חופי אילת, נחלשה מהותית היכולת של רצועת החוף לפזר את האנרגיה של סערות גלים ולרסן ריסון טבעי ויעיל את האנרגיה האצורה בהם. החזרת הגלים החזקה מהמבנים לים הובילה לסחף ולגריפה של חולות ומשקעים גסים מהיבשה אשר גרמו לשינויים דרמטיים בסביבת החי והצומח לאורך החוף.

הסערה שהתרחשה בחודש מארס 2020 הראתה באופן נוקב את ההשלכות השליליות על הסביבה הפיזית והביולוגית של חופי אילת שנבעו כתוצאה מהבנייה והפיתוח על קו המים. על כן קובע פרופ' דב צביאלי כי החלטתה של עיריית אילת לקדם פיתוח ובנייה על קו המים לא התחשבה באופן המתבקש בהשלכות המורפולוגיות הסביבתיות מבנייה זו, במיוחד כאשר בעקבות נזקי הסערה במארס 2020 ניתנה לעירייה הזדמנות ייחודית להשיב את המצב לקדמותו ולפרק את המבנים שפוגעים בסביבת הים ובשונית האלמוגים הייחודית. החזרת החופים למצבם הקודם והרחקת הבנייה מקו המים היו מאפשרים לים ולרצועת החוף להתאים עצמם לסערות גלים קיצוניות ולהעניק לתושבי העיר ולמבקרים בה מרחב חופי טבעי ורחב יותר.

לבסוף ממליץ פרופ' צביאלי בחוות דעתו לפרק לאלתר את מרבית התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון שנוכחותם אינה הכרחית ומובילה לפגיעה חמורה בשונית האלמוגים, בחוף, בים ובסביבת החי והצומח.

בחוות דעתו של ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה בנושא ההשפעה האקולוגית של הבנייה בחופי אילת על הסביבה הימית, הוא פורס את ההשפעות השליליות הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך של הבנייה האגרסיבית שמבוצעת בימים אלו על קו המים ובחופי הים באילת.

על פי חוות הדעת, בניית משטחים, טיילות ושבילים מבטון בסמיכות לקו המים תפגע בסבירות גבוהה מאוד בשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, שלא תעמוד באנרגית הגלים שתוחזר ממשטחי הבטון בעצמה רבה, ובבית הגידול החולי בים. משטחי הבטון צפויים לגרום לנזק מוגבר לחופים ולסחף שיכסה את שונית האלמוגים ויוביל לתמותה של אלמוגים ושל החי בקרקעית הים. העבודה של כלים כבדים על החופים, ובמיוחד על סלעי החוף, מייצרת שברי סלעים שבסערה הבאה יישטפו לים ויגרמו לנזק נוסף לשונית. כמו כן היא מעלה את החשש כי בשל הסחיפה שתיגרם בחופים בשל מבני הבטון, יידרשו עבודות תחזוקה, דוגמת הזנת חופים בחול, שישפיעו גם הן על הסביבה הימית הרגישה. ד"ר צוראל מדגיש כי עבודות העפר הלא מבוקרות ויצירת תשתית לתאורה בקו המים יוצרות בעיות נוספות של עבודות הפיתוח שצפויות לפגוע בסביבה החופית.

גם ד"ר צוראל, כמו פרופ' צביאלי, ממליץ לפרק את התשתיות שנבנו, להרחיק את הבינוי מקו המים ולבחון מחדש את התכנון של רצועת החוף.

לפני כחודש פרסם המשרד להגנת הסביבה את ממצאי הניטור הלאומי לשנת 2021 המצביעים על המשך ירידה בשיעור כיסוי האלמוגים ועל שתוצאותיה ההרסניות של הסופה ניכרות במפרץ עד היום. ממצאי הניטור מעלים תמונה מדאיגה על אודות התדרדרותה של המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. הבנייה לאורך חופי אילת מובילה לפגיעה אנושה נוספת בערכי הטבע, ועם אופן ביצוע העבודות מקשה עוד יותר על שיקומה של שונית האלמוגים.