fbpx

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק להגנת הסביבה מפני קרינה מייננת

סטליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה: "החוק מייצר הסדר עדכני, מפחית את הנטל הרגולטורי ותורם רבות בפיקוח על הקרינה המייננת בישראל. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לקדם תרבות של בטיחות קרינה בקרב כל המשתמשים בחומרים רדיואקטיביים, במתקני רנטגן ובמאיצים במטרה לשמור על בריאות הציבור".

צילום אילוסטרציה: Shutterstock
צילום: Shutterstock
צילום אילוסטרציה

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה היום (03/04) הצעת חוק – של המשרד להגנת הסביבה – להגנת הסביבה מפני קרינה מייננת. מטרת החוק – להבטיח הגנה נאותה על הסביבה ועל הציבור מפני קרינה מייננת. כדי למנוע ולצמצם נזקים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים מתוספת חשיפה לקרינה מייננת, החוק קובע חובות רישוי, הגבלות ותנאים על פעולות ושירותים הניתנים בתחום הקרינה המייננת.

קרינה מייננת עלולה לפגוע בתאים חיים בגוף האדם ולגרום לתחלואה ולמוות, והיא גורם מסרטן ודאי. עם זאת, למקורות הקרינה שימושים מועילים ואף חיוניים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות. כדי לאפשר שימושים מוצדקים אלה, מתוך מזעור הסיכונים מהם, נקבעו על ידי גופים בין-לאומיים כללים לבטיחות בקרינה, ועל בסיסם נכתב החוק.

בישראל, כבשאר העולם, קיימים מקורות קרינה מלאכותיים מסוגים רבים ושונים, כגון מתקני שיקוף המבוססים על קרינת רנטגן, מכשירי מדידה המשמשים לבדיקות צפיפות ולחות קרקע המכילים חומר רדיואקטיבי מסוג צסיום ועוד. מקורות הקרינה המייננת הם מקור סיכון גבוה לציבור ולסביבה. לפיכך, יש הכרח לקבוע תנאים להסדרה ולפיקוח על כלל הפעולות המבוצעות בהם לפי תקנים מקובלים של בטיחות שיבטיחו יכולת לשלוט בסיכונים, למנוע תאונות ולהגיב במהירות וביעילות במצבי חירום.

כיום ניתנים היתרים שונים לגבי פעולות ושירותים בקרינה מייננת מכוח תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980. תקנות אלו הותקנו מכוח חקיקה לשעת חירום, כך שתוקפן מותנה בהכרזה על מצב חירום בישראל. חוק הגנת הסביבה מפני קרינה מייננת שאושר היום על ידי ועדת השרים לחקיקה יביא לניתוק של ההוראות העוסקות בהסדרת העיסוק בקרינה מייננת ממצב החירום ויגשים את מדיניות הממשלה בנושא.

המשרד להגנת הסביבה מפקח כיום מכוח תקנות הרוקחים על כ-260 היתרים הכוללים כ-2,400 מתקנים המכילים חומרים רדיואקטיביים וכ-470 היתרים נוספים הכוללים כ-2,100 מתקני רנטגן ומאיצי חלקיקים. נוסף על כך, ניתנו מכוח תקנות הרוקחים כ-40 היתרים למתן שירותים של הובלת חומרים רדיואקטיביים ומדידת ריכוזי גז ראדון.

החוק מציע הסדר חדש ועדכני הממשיך את ההסדרים הקיימים לפי תקנות הרוקחים. השינוי העיקרי הוא בהפחתה משמעותית של הנטל הרגולטורי הקיים. מעתה רישיונות יינתנו לתקופה של חמש שנים, לעומת היתרים לשנה אחת על פי תקנות הרוקחים. בכך עולה החוק המוצע בקנה אחד עם החלטת הממשלה 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 בעניין טיוב הנטל הרגולטורי.

הרחבה על עיקרי החוק

תנאי רישוי וכשירות

החוק יקבע חובת רישוי לסוגי פעולות הכרוכות בקרינה ולסוגי שירותים הכרוכים בקרינה. דרישת הרישוי מחויבת לצורך הסדרת הפעילות בקרינה מייננת ולשם קיום פיקוח ראוי על מי שפועל או נותן שירות בתחום זה. מדובר בפעולות ובשירותים ייחודיים שיש בהם רמת סיכון גבוהה במיוחד לסביבה, ולכן כל פעולה בקרינה מייננת נדרשת ברישוי ובפיקוח, ואי אפשר לתת לאדם שאינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק בקרינה.

הליך הרישוי

על מבצע פעולות הכרוכות בקרינה לתת הגנה מיטבית מקרינה (אופטימיזציה) באמצעות נקיטת אמצעים מקובלים בהתחשב בעלויות ובתועלות. לצורך מתן הרישיון, הממונה בודק כי האמצעים המוצעים על ידי המבקש תואמים את התקנים המקובלים בדבר הפחתת מנות הקרינה שאליהם עלולים להיות חשופים אנשים שאינם עובדים או מטופלים בקרינה, לערך המזערי האפשרי בהתחשב בעלויות ובתועלות. תוקף הרשיונות כאמור יעמוד על חמש שנים.

חובות העוסקים בקרינה מייננת

בעלי הרישיונות והאחראים לבטיחות קרינה נדרשים להשתתף בהשתלמויות ייעודיות לצורך שמירה על כשירותם המקצועית. גם כיום נדרשים בעלי היתרים מכוח תקנות הרוקחים ואחראי בטיחות קרינה המועסקים על ידם להשתתף בהשתלמויות מעין אלה, כדי להבטיח שיהיו בעלי ידע מקצועי מעודכן למניעת סיכוני הקרינה המייננת בפעילותם.

אמצעי פיקוח, אכיפה ועונשין

כמקובל בחקיקה הסביבתית, ייקבעו אמצעי אכיפה מִנהליים ופליליים המותאמים לנושאים המוסדרים בחוק. על פי החוק, בסמכות הממונה במשרד להגנת הסביבה להוציא צו מִנהלי במקרים אלו:

  1. ישנו חשש לחשיפה של הציבור או הסביבה לקרינה בנסיבות שבהן למבצע הפעולה אין רישיון לכך או שהפעולה או השירות אינם כתנאי הרישיון.
  2. ישנו חשש לפגיעה של ממש בבריאות הציבור בשל ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או במתן שירות הכרוך בקרינה.

כמו כן יקבע החוק כי במדרג ענישה גבוה יעמוד העונש המרבי על שנתיים מאסר או על קנס בסך 452,000 ₪.



עודכן על ידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page