השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "המחקר מחזק את הפעילות של המשרד לקידום תחבורה נקייה ולסגירת המתחם הפטרוכימי".
מפרץ חיפה
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "חיזוק מטרופולין חיפה, הפחתת זיהום האוויר מכלי-רכב ומתעשייה ויצירת סביבה איכותית ובריאה לתושבי המפרץ – הם נושאים שנמצאים אצלנו בסדר עדיפות גבוה. העברנו החלטת ממשלה להקמת ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד חיפה, ונתוני המחקר הנוכחי מראים את עלות הזיהום הגבוהה – מכלי-רכב ומתעשייה – ומחזקים את הפעילות שלנו לסגירת המתחם הפטרוכימי בחיפה ופינויו. למרות השיפור הניכר בשנים האחרונות באיכות האוויר בחיפה, המחקר מוכיח את העלות הבריאותית והכלכלית הגבוהה של זיהום האוויר במפרץ, ומחזק את הפעילות שלנו להפחתת זיהום האוויר במפרץ מסקטור התחבורה, האנרגיה והתעשייה. אנו פועלים באופן נחוש לגמול את ישראל מהדלקים הפוסיליים ולעבור לתחבורה חשמלית שתפחית את זיהום האוויר בעיר חיפה ובמרכזי הערים ברחבי הארץ".
המחקר, שבוצע על-ידי חוקרים ממכללת תל-חי, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה, העריך את הנזק הכלכלי של תוספת זיהום האוויר מהסקטורים השונים במפרץ חיפה נכון ל-2015. עוד נמצא כי התמותה כתוצאה מזיהום תחבורתי גבוהה משמעותית מהתמותה הנגרמת מהזיהום התעשייתי. במחקר נבדקו מזהמים נבחרים בלבד. המחקר לא בדק את הפליטות מכלי שיט ומשקף את הפליטות מתעשייה ומכלי-רכב בשנת 2015 בלבד, כפי שהיו ידועות בזמן ביצוע המחקר. מאז 2015 פחתו הפליטות מתעשייה ומכלי-רכב באחוזים ניכרים.
בהמשך להחלטת הממשלה הנוגעת לאזור מפרץ חיפה, וכחלק מהמחקרים והבדיקות המקיפות שהמשרד להגנת הסביבה עורך באזור, הושלמה באחרונה עבודת מחקר להערכת העלויות הבריאותיות והכלכליות כתוצאה מפליטת מזהמי אוויר שונים במפרץ חיפה.
העבודה בוצעה במסגרת קול קורא של המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד הבריאות, למחקרים בנושא אפידמיולוגיה סביבתית במפרץ חיפה. את המחקר ביצעו החוקרים פרופ' ניר בקר, ד"ר קרן אגאי-שי, ד"ר יוסי אראל, ד"ר גד שפר ועשהאל גרינפלד, בשיתוף פעולה של מכללת תל חי, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. העבודה לוותה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, עברה הערכה על ידי המשרדים ומומחה מארגון הבריאות העולמי (אזור אירופה) ותוצאות העבודה דווחו למנהלת תחום בכיר (מדע ומחקר) במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ארנה מצנר.
המטרה העיקרית של המחקר הייתה הערכת תוספת התחלואה, התמותה והעלויות הכלכליות הנגרמות מתוספת הפליטות המקומיות במפרץ חיפה לזיהום האוויר הסביבתי. מהמחקר עולה כי עלות תוספת הזיהום מהסקטורים השונים במפרץ חיפה נעה בין 561 מיליון שקל ל-1.3 מיליארד שקל, נכון לשנת 2015. עלות זו שקולה לעלות לנפש במפרץ בסך 1,835 שקל בממוצע לתושב ומשקפת את הנזק הכלכלי המושת על הציבור כתוצאה מתחלואה ותמותה שמקורן בזיהום אוויר. עוד נמצא כי תחמוצות חנקן גורמות לרוב התחלואה והתמותה ולעלות הגבוהה ביותר. בנוסף, נערכה השוואה בין הסקטורים השונים והשפעתם על התחלואה והתמותה, וממנה עולה כי התמותה כתוצאה מזיהום תחבורתי גבוהה משמעותית מהתמותה הנגרמת מהזיהום התעשייתי.
יש להדגיש שתוצאות המחקר משקפות את תמונת המצב בשנת 2015 בלבד. כמו-כן, לא נלקחו בחשבון פליטות מנמל חיפה ולא נעשתה הערכה כלכלית למזהמים אורגניים נדיפים, שלא נכללו במצאי הפליטות בשנת 2015. כדי לקבל תמונת מצב עדכנית, יהיה צורך לערוך ניתוח מחודש עם כלי העבודה שפותחו במחקר זה וליישם על הנתונים שהצטברו עד היום.
מאז 2015 חל שיפור בכל הפרמטרים במפרץ חיפה. כך למשל, בעקבות פעילות המשרד להגנת הסביבה בחיפה במסגרת התוכנית הלאומית לאזור, נרשמה בשנות התוכנית הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים – שכוללים חומרים מסרטנים – מעבר ליעד שהוצב. בנוסף, פליטות תחמוצות החנקן הופחתו בשנות התוכנית (2015-2018) ב-26%, החלקיקים ב-13% ותחמוצות הגופרית ב-10%.
השקת אזור מופחת פליטות בחיפה מתחבורה, שאליו אין כניסה לרכבי דיזל מזהמים, הובילה לירידה של 24% בשיעור הפיח השחור באוויר בשנה האחרונה ושל 34% מאז השקת אזור מופחת פליטות בעיר. בנוסף, מאז איסור כניסה לרכבי דיזל מזהם לאזור המגורים, נרשמה ירידה של 19% בריכוזי תחמוצות החנקן – מזהם אופייני לתחבורה.
הרחבה על שיטת המחקר וייחודיות המחקר:
מחקר זה הוא ראשוני בתחומו, ועד כה בוצעה בישראל הערכה של עלויות חיצוניות של זיהום אוויר במספר מצומצם של מחקרים ורובם התבססו על עלויות המחושבות מערכי פליטה לסביבה, בשונה מחישוב המבוסס על ריכוז מזהמים בסביבה, כפי שנעשה במחקר זה.
כמו-כן, בהערכות סיכון קודמות התייחסו בעיקר לתמותה ומספר מצומצם של סוגי תחלואה. זהו המחקר הראשון הבוחן את הערכת תוספת התחלואה והתמותה מזיהום אוויר (Burden of disease/Mortality) ברמה מקומית. ההערכה במחקר זה נעשתה בצורה פרטנית הן מבחינת הסימפטומים, הן מבחינת המזהמים והן מבחינת השכונות השונות במפרץ חיפה. השנה שבה נאמדו נתוני הפליטות היא 2015, ובנזן נאמד רק לפליטות תחבורתיות.
בשלב הראשון של המחקר העריכו החוקרים את ההשפעות הסביבתיות של פליטות מזהמי אוויר ממקורות תעשייתיים, תחבורתיים ואחרים (למשל, תחנות דלק). השפעות אלה באות לידי ביטוי כתוספת לריכוזי הרקע של המזהמים באוויר באזור מפרץ חיפה. ההשפעה נבחנה עבור ארבעה מזהמים: PM2.5, תחמוצות חנקן, בנזן ואוזון.
בהתבסס על השלב הראשון נעשתה הערכה של תוספת התחלואה והתמותה בגין חשיפת קבוצות אוכלוסייה בסיכון לתוספת זיהום האוויר. השפעות אלה תלויות במספר גורמים כמו רמות הריכוזים, הרכב האוכלוסייה (שיעור קבוצות בסיכון מתוך כלל האוכלוסייה) ועוד. בשלב האחרון של המחקר הוערכו ההשפעות הכלכליות של תוספת התחלואה והתמותה.
זוהי ידיעה המובאת מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
