בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" של האו"ם. האג'נדה כוללת תוכנית פעולה המורכבת מ-17 יעדים שאותם נדרש להטמיע במדינות החברות, במטרה להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד 2030, והם מכונים Sustainable Development Goals – SDGs.

1. שיתוף פעולה לעולם טוב יותר

"אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" של האו"ם כוללת תוכנית פעולה של 17 יעדים שיש להטמיע במדינות החברות כדי להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד 2030, והם מכונים Sustainable Development Goals – SDGs. מדינות העולם, ובתוכן מדינת ישראל, אימצו את התוכנית בספטמבר 2015.

17 היעדים נועדו לקדם פיתוח אינטגרטיבי במטרה למגר עוני מתוך הגנה על כדור הארץ. כל זאת במסגרת צמיחה כלכלית בעולם ובישראל, תחת העיקרון Leave No One Behind – לא משאירים אף אחד מאחור.

לכל יעד מפורטים מטרות ומדדים מסוימים: סה"כ 169 מטרות וכ-230 מדדים למעקב התקדמות. מתחילת 2016 מדינות מדווחות על יישום היעדים האלה כדי לקבוע מדיניות משופרת ביחסי הגומלין המורכבים בין כלכלה, חברה וסביבה וכדי להעלות את המוּדעות לתוכנית.

ביוני 2018 מינה ראש הממשלה צוות עבודה בראשות משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה לקדם את הטמעת ה-SDGs בישראל. ביולי 2019 אישרה הממשלה החלטה להטמיע את מדדי פיתוח בר-קיימא העולמיים בתוכניותיה. לאחר העברת החלטת הממשלה הציג השר להגנת הסביבה באו"ם את דוח הטמעת היעדים (Voluntary National Review-VNR).

2. יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם

17 יעדי פיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals – SDG's) של האו"ם נקבעו בתהליך התייעצות בין ממשלות, גופים בין-לאומיים, הבנק העולמי, ה-OECD, האקדמיה, המגזר העסקי וארגוני חברה אזרחית לשם זיקוק היעדים המרכזיים להשגה בעשורים הקרובים. מדינת ישראל פועלת ליישום היעדים.

יעדי פיתוח בר קיימא נועדו להבטיח פיתוח לכלל האוכלוסייה הגדלה. הקו המנחה הוא שיפור בכל היעדים גם בעבור האוכלוסיות החלשות ביותר. היעדים מתייחסים למגוון נושאים כגון מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ לצד יעדים כלכליים-חברתיים כגון שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית. לכל יעד נקבעו מטרות מפורטות ומדדים למעקב אחר ההתקדמות של כל מדינה ביחס לעצמה ואחר ההתקדמות ברמה העולמית. בסך הכול הוצבו 169 מטרות וכ-230 מדדים.

אלו יעדי האו"ם:

1. מיגור העוני ברחבי העולם;
2. מיגור הרעב ושיפור הביטחון התזונתי;
3. קידום בריאות ואיכות חיים;
4. הבטחת חינוך איכותי ושוויון הזדמנויות בלימודים;
5. קידום שוויון מגדרי;
6. הבטחת משאבי מים ותשתיות תברואתיות;
7. אספקת אנרגייה לכל האוכלוסייה במחיר סביר;
8. קידום צמיחה כלכלית והבטחת תעסוקה;
9. פיתוח תשתיות ועידוד חדשנות;
10. צמצום אי-השוויון בין מדינות ובתוכן;
11. קידום הסביבה העירונית בדגש על הכלה של כל קבוצות האוכלוסייה;
12. קידום צריכה וייצור בני קיימא;
13. מעורבות פעילה במאבק בשינוי האקלים ובהשפעותיו;
14. שימור המשאבים הימיים – ימים ואוקיינוסים;
15. שמירה על המגוון הביולוגי – הגנה על בתי גידול ושיקומם;
16. קידום חברות שוחרות שלום;
17. חיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי לקידום פיתוח בר-קיימא.

3. יישום יעדי פיתוח בר קיימא בישראל

פיתוח בר קיימא נשען על סביבה, כלכלה וחברה. אף שסביבה היא רק מרכיב אחד, למשרד להגנת הסביבה ניסיון רב בקידום מדיניות פיתוח בר קיימא בישראל, ולכן בשיתוף משרד החוץ הוא מוביל תהליך של בניית תשתית ליישום הטמעת יעדי פיתוח בר קיימא (Sustainable Development Goals or SDGs) בישראל. החשיבות בחבירה לתהליך של ה-SDGs נובעת משני היבטים עיקריים:

• קידום פיתוח בר קיימא בישראל
  • המדדים יכולים למלא תפקיד במתן ביסוס מדעי ובכוחם לתת זווית ראייה חדשה על ידי הכנסת נתונים חדשים למדיניות קיימת.
  • המדדים יכולים לשמש מנוף לשיתוף פעולה בין-משרדי בנושאי רוחב הנמצאים בסמכותו של יותר ממשרד אחד.
  • רתימה של מגזרים שונים לפעילות מתואמת: ביעדים יש התייחסות נרחבת למעורבותם של מגזרים שונים המשמשים סוכני שינוי.
  • בין המדדים לנתונים הקיימים ישנם פערי ידע. מדדים רבים נועדו לבחון מדיניות קיימת ולכמת אותה כדי לאפשר השוואה ומדידה של התקדמות כלפי פנים וכלפי חוץ בהשוואה למדינות אחרות.
  • מאז 2015, למעט מתן מענה על שאלונים, לא התקיימה פעילות מסודרת של משרדי ממשלה להטמעת היעדים. בשנת 2018 התמקד האו"ם ביעדים בעלי זיקה מובהקת לפעילות המשרד להגנת הסביבה. זו הייתה הזדמנות להתניע פעילות הנשענת על חלק מהמטרות והמדדים הרלוונטיים ביותר לקידום מדיניות פנים ישראלית סביבתית. הוקמו כמה קבוצות עבודה, קצתן בהובלת המשרד להגנת הסביבה ואחרות בהובלת משרדים אחרים.
• קידום פיתוח בר קיימא בזירה הבין-לאומית
  • השיח הבין-לאומי הולך ומתמקד ביעדים כבסיס למפגשים בין-לאומיים ולפעילות סיוע בין-לאומית מתואמת. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ה-OECD גם מפנה משאבים לעבודה על היעדים.
  • במסגרת מנגנוני המעקב והסקירה שלה, אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא מעודדת את המדינות החברות לקיים ביקורות סדירות ומקיפות של התקדמות ברמה הארצית והתת-לאומית, והן מובלות בידי המדינה עצמה.

חשיבות פיתוח בר קיימא בישראל

פיתוח בר קיימא בישראל הוא אינו מותרות או רק מטבע לשון – הוא חיוני כדי לשפר את רווחתם של הדורות הנוכחיים והעתידיים. זו אחת הסיבות שישראל מייחסת חשיבות רבה ליעדי הפיתוח של האו"ם (ה-SDGs) ולתהליכים שהם מייצרים. כחברה בעלת תמהיל תרבותי, אתני ודתי רחב, הממשלה נדרשת כל העת לחפש דרכים יצירתיות כדי לספק הזדמנויות שוות לכול מתוך גילוי רגישוּת תרבותית. כפי שאפשר לראות בנספח הסטטיסטי לדו"ח ישראל שהוגש ב-2019 לאו"ם על יישום היעדים, עדיין נותרה עבודה משמעותית לסגירת פערים בתחומים כגון תעסוקה, פערים מגדריים, פערי הכנסות, פערים בחינוך, כמו גם בנושאים סביבתיים, כגון הגדלת שמורות טבע ימיות, כניסת מינים פולשים, פגיעה במגוון הביולוגי ועוד.

הכנת הדו"ח שהציגה ישראל ביולי 2019 דרשה בחינה ומיפוי אינטנסיביים של מדיניות ישראל למטרות ולמדדים של ה-SDGs, וגם כללה היקף ומגוון של שיתוף הפעולה שלנו עם מדינות מתפתחות על מיזמים העולים בקנה אחד עם ה-SDGs.

נוסף על כך, נציגי המגזר הלא-ממשלתי בישראל – החברה האזרחית, המגזר העסקי והאקדמיה – השתתפו במפגשי הוועדה הבין-משרדית להכנת הדו"ח של ישראל, וקצתם קיימו תהליך התייעצות עצמאי ואף הגישו מסמכים שנכללו בנספחים לדו"ח. לאור החשיבות שיעדי הפיתוח של האו"ם מייחסים למעורבותם של גופים לא-ממשלתיים בהטמעת יעדי הפיתוח, החלטת ממשלה 4631 – שילוב יעדי הפיתוח של האו"ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה מחייבת התייחסות גם לפעילותם של הגופים הלא-ממשלתיים השותפים לתהליך יישום היעדים.

ידיעה זו פורסמה במקור על ידי המשרד להכנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection

שתפו בפייסבוק