מחקר שנעשה במקסיקו הראה שהמערכות האקולוגיות העשירות הגדלות בחופי יוקטן תורמות תרומה ייחודית לקיבוע גזי חממה.
יערות מנגרובים – מערכות של צמחייה עשירה הגדלה במים מליחים ליד החופים באזורים טרופיים וסובטרופיים – הם גם אחת המערכות האקולוגיות החשובות ביותר לסילוק עודפי גז החממה פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. מחקר חדש מצא שמנגרובים הגדלים בחצי האי יוקטן משמשים מעין מוקד של קיבוע נרחב במיוחד של פחמן ואגירתו בקרקע. החוקרים גילו באדמת המנגרובים באזורים האלה כמויות אדירות של פחמן, שמגיעות כמעט ל-2,800 טון לעשרה דונמים.
חצי האי יוקטן מפורסם בבורות המים הרבים המצויים בו, המכונים סנוטות (Cenotes). הן נוצרו באזור שבו קיימת שכבת אקוויפר גדולה, החדירה למים, העשויה מסלעי גיר. במשך הזמן חלקים משכבת הגיר התמוססו וחשפו בורות שבקרקעיתם מי תהום. ביוקטן יש יותר מאלפיים סנוטות, והן ידועות בריכוז הגבוה של החומר האורגני שיש בהן.
החוקרים בחנו שלוש סנוטות הסמוכות לחוף הים ושסביבן צומחים מנגרובים. הם אספו דגימות קרקע מעומקים שונים של עד שמונה מטרים ובדקו בכל דגימה את כמות הפחמן בה, וקבעו בעזרת תארוך על ידי פחמן 14 מתי הוא קוּבע באדמה.
החוקרים הופתעו מהכמויות הגדולות של פחמן שנמצאו באדמה. בממוצע נמצאו בדגימות כ-1,500 טון פחמן לעשרה דונם. לשם השוואה, ריכוזי הפחמן ביערות מנגרובים אחרים נאמדו ב-200-1,200 טון פחמן לעשרה דונם. באחת הדגימות מצאו החוקרים ריכוז מפתיע של 2,792 טון פחמן לעשרה דונם – הריכוז הגבוה ביותר שאי פעם נמדד באדמת מנגרובים.
מלכודות פחמן
החוקרים משערים שכמויות הפחמן הגדולות קשורות לאירועים של עליית גובה פני הים. מנגרובים מסוגלים להתמודד עם עליית מפלס מים בעזרת הצמחת שורשים מוגברת. לפני כ-8,000 שנה פני הים עלו בקצב איטי שאִפשר למנגרובים להאיץ את הצמחת שורשיהם. כך שמרו המנגרובים על העלים שלהם מעל פני המים והגדילו את השטח שמתחת לשורשיהם. האזורים שתחת שורשי המנגרובים אידיאליים להצטברות חומר אורגני.
השילוב של שורשים עשירים במיוחד בפחמן ואדמה שהצטברה מתחת להם וביניהם, הובילה לכמויות פחמן גדולות שהושקעו בקרקע. החוקרים קבעו שהגדלת השטח תחת שורשי המנגרובים, לצד היכולת הגבוהה של המנגרובים עצמם לקלוט פחמן דו-חמצני מהאוויר ולקבע אותו בקרקע, הן הסיבות העיקריות לכמויות הפחמן הגדולות הטמונות תחתם. מכמות הפחמן בכל דגימה ומגילה הסיקו החוקרים שקצב קיבוע הפחמן במנגרובים שסביב הסנוטות אינו עולה על זה של יערות מנגרובים אחרים במקסיקו.
שיקוע פחמן וכליאתו למשך אלפי שנים מווסתים את אקלים כדור הארץ ויוצרים גורם מאזן לתהליכים שמשחררים לאטמוספרה פחמן דו-חמצני, שמאיץ את התחממות האקלים. על כן, יערות מנגרובים, במיוחד אלה שמצויים באזור יוקטן, חשובים מאוד לעיכוב ההתחממות המדאיגה של אקלים כדור הארץ.
אבל יערות המנגרובים במקסיקו מצויים בסכנה בשל תהליכים כגון שאיבת מים נרחבת וזיהום. סלילת כבישים ובנייה מואצת באזור החוף של יוקטן מפריעים לתהליכים שעשויים לעודד צמיחה של יערות מנגרובים, וכך יפגעו במנגנון חשוב שמאזן את תהליכי ההתחממות הגלובלית. על כן חשוב להגן עליהם על ידי צמצום השאיבה של מים מתוקים מהאקוויפרים שמזינים את הסנוטות, הקמת שמורות, ניטור צמוד של מצב יערות המנגרובים ועבודות שיקום של יערות מול נזקי האדם וסופות טרופיות.
ידיעה זו זו הוכנה על ידי – אורי ברמן
ידיעה זו ראתה אור במקור באתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
