מחקר חדש: המעבר מבשר בקר לחלבונים שמקורם בחיידקים ובפטריות יפחית את בירוא היערות ואת פליטת גזי החממה. אבל כדי שזה יקרה, נצטרך לשנות את הרגלינו.
איך ייראה כדור הארץ בעוד שלושים שנים? ואיך התמונה תשתנה אם נחליף חלק מבשר הבקר שבתפריט בתחליפי בשר מחלבוני פטריות וחיידקים?
זה מה שבדקו חוקרים מגרמניה במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature. בעזרת מודלים ממוחשבים מצאו החוקרים שאם הקצב שבו האנושות צורכת בשר לא ישתנה, היקף בירוא היערות יוכפל בתוך שלושים שנה, עד כדי כך שמדי שנה ייכרתו ברחבי העולם 80 אלף קמ"ר של יערות לצורכי מרעה. אבל יש גם חדשות טובות: על פי המחקר, די בכך שהמין האנושי יחליף כחמישית מכמות הבשר שהוא צורך בחלבונים שיגודלו במעבדה, כדי לעצור לגמרי את הגידול בכריתת היערות.
בשר בקר נחשב מקור טוב לחלבונים מלאים, המכילים את כל חומצות האמינו החיוניות שבני האדם לא מסוגלים לייצר לבד, אבל יש לו גם חסרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא העובדה שבמסגרת תהליך העיכול שלהן, חיות מעלות גרה כגון פרות, כבשים ועזים פולטות כמויות גדולות של מתאן, שהוא גז חממה שממלא תפקיד מרכזי בתהליכי שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ. בנוסף, לצורך גידול בהמות לבשר, ובמיוחד בקר, דרושים שטחי מרעה נרחבים וכן שדות לגידול מזון בהמות. לשם כך נכרתים או נשרפים אזורים נרחבים של יער טבעי, בין השאר ביער הגשם של האמזונס באמריקה הדרומית. גם התהליך הזה מחזק את שינויי האקלים, שכן עצים קולטים מהאוויר פחמן דו-חמצני, גז חממה נוסף, ובלעדיהם רמתו באטמוספרה עולה.
הפחתת צריכת בשר בקר תוביל להפחתה בפליטת גזי חממה ותפחית את הצורך בשטחים חקלאיים, הבאים על חשבון יערות. אך במציאות צריכת בשר הבקר בעולם עולה משנה לשנה. המחקר החדש מציע דרך להוריד אותה מבלי לוותר על הטעם. "החדשות הטובות הן שאנשים לא צריכים לחשוש שבעתיד הם ייאלצו להסתפק בירקות", אמר פלוריאן המפנדר (Humpenöder), שהוביל את המחקר הנוכחי. "הם יכולים להמשיך לאכול המבורגרים. פשוט הקציצה תיוצר בדרך אחרת".
פרות פולטות מתאן, ולצורך גידולן דרושים שטחים נרחבים. עדר פרות בשדה |
צילום: Shutterstock, Clara Bastian
לא מן החי ולא מן הצומח
כדי לעזור להפחית את צריכת הבשר נעשים מאמצים למצוא תחליפי בשר שיהיו כמה שיותר דומים בטעמם ובמרקמם ל"דבר האמיתי". יש תחליפים שמבוססים על צמחים כגון סויה או חיטה, ובשנים האחרונות קמו חברות רבות שעובדות על ייצור בשר מתורבת, שמגודל מתאי בעלי חיים. לצידן, כבר עשרות שנים, חברות אחרות מייצרות תחליפי בשר מסחריים מחלבונים שמקורם בתסיסה של פטריות חד תאיות, כגון שמרים, ושאפשר להפיקם גם מחיידקים או מאצות.
את החלבונים הללו לא קשה להשיג: כל שצריך הוא לגדל את התאים שמייצרים אותם בתמיסה רוויית סוכר. ייצור החלבונים בדרך הזאת כרוכה בפליטה הרבה יותר נמוכה של גזי חממה, וגם דורשת פחות מים ושטחי קרקע מאלה הנחוצים לגידול בקר או סויה. כמו כן, בעולם שאנחנו חיים בו היום, שהטמפרטורה בו הולכת ועולה, יש יתרון משמעותי לגידול של תאים בסביבה מבוקרת, שמאפשרת לשלוט בטמפרטורה בלי להיות תלויים באקלים החיצוני.
ייצור חלבונים במעבדה לשימוש כתחליפי בשר החל כבר ב-1980. מחקר שפורסם בשנת 2017 הראה שהמרת בשר בתחליפים יכולה לצמצם את השימוש באדמות חקלאיות, אך לא בדק באיזו מידה. המחקר הנוכחי מנסה לראשונה לכמת את ההשפעה שתהיה להחלפת הבשר במקורות חלבון אחרים, במסגרת מערכת מורכבת שלוקחת בחשבון גם את גידול האוכלוסייה ואת צריכת המזון.
האם כך ייראו "חוות הבקר" שלנו בעתיד? גידול חלבונים במפעל |
צילום: Rosenfeld Images Ltd, Science Photo Library
השפעה דרמטית
החוקרים נעזרו בהדמיה ממוחשבת כדי לבחון את ההשלכות שיהיו לשורה של תרחישים הנוגעים להיקף צריכת הבשר העולמית בשלושים השנים הקרובות. הם בדקו מה תהיה ההשפעה על הסביבה אם צריכת הבשר תישאר בלי כל שינוי, ומה יקרה אם היא תפחת ב-20 אחוז, ב-50 אחוז או ב-80 אחוז. מאחר שמדובר במערכת מורכבת, הם שילבו במודל גם את גידול האוכלוסייה והגידול הצפוי בצריכת המזון.
הממצאים העלו שאם לא יחול כל שינוי בצריכת הבשר לנפש, קצב בירוא היערות יוכפל בתוך שלושים שנה ואיתו תוכפל גם כמות הפחמן הדו-חמצני שנפלט לאטמוספרה עקב פעילות תעשיית הבשר. לעומת זאת, צמצום היקף צריכת הבשר ב-20 אחוז תעצור את העלייה למרות הגידול הצפוי באוכלוסייה האנושית, והמצב יישאר כפי שהוא היום. צמצום הצריכה ב-50 אחוז יפחית במחצית את קצב כריתת היערות ואת קצב הפליטה של פחמן דו-חמצני, וכמובן הפחתה של 80 אחוז בצריכת הבשר תצמצם את הנזק אף יותר.
גם לגידול תחליפי בשר יש כמובן מחיר סביבתי. גידול תרביות התאים במעבדה דורש סוכר שיזין אותם, וגידול קני סוכר דורש מים ושטחי גידול ולכן עלול להביא לבירוא יערות. גם תחליפי בשר צמחיים, כמו חלבוני סויה, דורשים שטחי גידול וכמויות מים לא מבוטלות, אלא שחלק משטחי הגידול הללו יבוא על חשבון שטחי מרעה שיתפנו ושדות שמשמשים כעת לגידול מזון בהמות. כך שבסך הכול הפגיעה בסביבה תהיה נמוכה יותר.
"הממצאים שלנו מראים שלמרות המעבר לשימוש בסוכר כחומר הזנה, ייצור של חלבונים מחיידקים ופטריות דורש הרבה פחות שטחים להפקת אותה כמות של חלבון בהשוואה לגידול בקר", אמרה איזבל וינדל (Weindl), אחת השותפות במחקר. עם זאת, יש לזכור שגם בתרחיש האופטימי ביותר, צמצום צריכת הבשר הוא רק חלק מהפתרון הדרוש למשבר האקלים, לצד המעבר לאנרגיות מתחדשות, הפחתת ייצור פסולת ועוד.
אייטם זה כתוב בידי – מעיין אילון-אשכנזי
לקוח מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
