לצד התחלואה והמשבר הכלכלי, יש למגפה גם צדדים חיוביים, ובראשם הפחתה של פליטת גזי חממה וזיהום האוויר.
מדינות העולם נכנסות בהדרגה לתרדמה. הפעילות הכלכלית מצטמצמת, צריכת החשמל פוחתת ואנשים ממעטים להשתמש בתחבורה. נוסף על המוות והתחלואה, התפרצות מגפת הקורונה גובה מחיר אישי וכלכלי כבד כמעט מכל אדם בעולם, אך כמו כל תופעה מורכבת, יש לה גם כמה צדדים חיוביים, לפחות בהקשר הסביבתי.
פליטת גזי חממה
ההשפעה החיובית הראשונה שנצפתה בעקבות ההתפרצות היא הירידה החדה בכמות גזי החממה, כמו פחמן דו חמצני, שפלטה סין בחודשים ינואר ופברואר. על פי נתונים שהתפרסמו באתר CarbonBrief הבריטי, העוקב אחר התפתחויות בתחום האקלים, הצעדים שנקטה סין עד כה בניסיון לבלום את המגפה, בהם סגירת מפעלים ומניעה ממיליוני אנשים להגיע אל מקומות העבודה, צמצמה ברבע את פליטת הפחמן הדו חמצני של המדינה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מדובר בכמות העשויה להגיע לכמאתיים מיליון טון של פחמן דו חמצני. בנוסף, הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה מעריכה כי ההשלכות של ההתפרצות עשויות להקטין את הדרישה העולמית לנפט בחצי אחוז עד לחודש ספטמבר השנה.
המספרים עשויים להישמע גדולים, אך בראייה ארוכה יותר ההפוגה הקלה בפליטת גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בעקבות עצירת התעשייה עלולה להתברר כזניחה. צמצום של רבע בצריכת האנרגיה של סין למשך כמה שבועות יפחית את ערכי הפליטה השנתיים שלה רק באחוז או שניים. ייתכן מאוד גם שלאחר המשבר תעודד הממשלה הסינית את התעשייה המקומית להאיץ את פעילותה, כפי שעשתה לאחר משברים כלכליים בעשורים האחרונים, ובכך תבטל את ההשפעה החיובית שהייתה למשבר העולמי על פליטות גזי החממה.
מסיבה זו, העיניים אולי לא צריכות להיות מופנות כלפי היצרנים, אלא דווקא אל הצרכנים. בעוד שיכולת הייצור של מדינות לא נפגעת, יכולתה של האוכלוסייה לרכוש, כמו גם המוטיבציה שלה לכך בתקופה כזו של מיתון וחוסר ודאות כלכלי, עשויה להיות הגורם שיביא בטווח הארוך לצמצום הצריכה והזיהום שהיא אחראית לו.
בשונה ממשברים כלכליים קודמים, אחד השינויים הצפויים בעקבות התפרצות המגפה עשוי להיות ביחס של מדינות ואזרחים למהגרים, ובפרט למהגרי עבודה. לכך עשויות להיות השלכות על תעשיית הבניין, שאחראית כמעט לחצי מכלל פליטות הפחמן בעולם, וגם לצריכה העצומה של חול, הגורמת לנזקים סביבתיים ניכרים. במדינות רבות ענף הבנייה מסתמך על כוח עבודה זול המגיע ממדינות עניות.
דרך נוספת שבה מגפת הקורונה הובילה להפחתה בקצב הפליטה של גזי החממה בעולם היא הפגיעה בענף התעופה. אחד הצעדים הראשונים שנקטו בו מדינות רבות הוא הפסקה כמעט מוחלטת של טיסות בין-לאומיות. שוק התעופה המסחרית גדל ביותר מפי שמונה מאז שנת 1970, וכיום הוא אחראי לכ-2.5 אחוזים מפליטת הפחמן העולמית. מאז תחילת המשבר בחודש פברואר צנח היקף הטיסות בעולם בכעשרה אחוזים. חברות תעופה רבות מתריעות כי הן על סף פשיטת רגל, וייתכן שיעבור זמן רב עד ששוק התעופה העולמי יתאושש ויחזור להיקף פעילותו הקודמת.
ייתכן שההשפעה החיובית הגדולה ביותר של המגפה על היקף פליטות גזי החממה טמונה באחת מהדרכים המרכזיות להתמודדות איתה – מעבר לעבודה מהבית. הנסיעה ברכב פרטי למקומות העבודה היא מקור משמעותי לפליטות: באיחוד האירופי למשל, כלי רכב פרטיים אחראיים ליותר מעשירית מפליטת הפחמן. כיום, המשבר מאלץ את התעשייה ואת המגזר הציבורי בארץ ובעולם למצוא דרכים להמשיך ולתפקד, גם בלי לחייב את העובדים להגיע למשרד.
עולם התעסוקה נדרש כעת להתנסות בנהלי עבודה חדשים ולפתח כלים נוספים לצורך עבודה מרחוק. פגישות וירטואליות מועדפות על פני פגישות פנים אל פנים, ונסיעות לצורך עבודה מתבטלות כמעט לחלוטין. סביר להניח שהחידושים הטכנולוגיים שיופיעו והניסיון הרב שייצבר בהם יישארו איתנו גם אחרי שהמגפה תחלוף, ואולי אף יובילו לתרבות עבודה חדשה, כזו שתצמצם בטווח הארוך את השימוש ברכב הפרטי ואת הזיהום שהוא גורם לו.
זיהום אוויר
לצד הצמצום בפליטות גזי החממה, למגפה יש השפעה חיובית גם על רמות זיהום האוויר. הצמצום בתנועת כלי רכב ובעבודת מפעלי תעשייה מוביל להפחתה בריכוז חלקיקים וגזים הנפלטים לאוויר, הפוגעים בבריאות האדם. סוכנות החלל האמריקאית דיווחה כי בתקופת המשבר, מינואר עד סוף פברואר נרשמה ירידה של 10 עד 30 אחוזים בריכוז החנקן הדו-חמצני באטמוספרה מעל סין. חנקן דו-חמצני הוא גז רעיל, הנפלט בשריפה של דלקים במנועי כלי רכב ובתחנות כוח. לדברי הסוכנות, הירידה בריכוזו של הגז נראתה תחילה מעל העיר ווהאן, מוקד התפרצות המגפה, והתרחבה בהדרגה לכל שטחה של סין. גם בישראל דווח השבוע על ירידה ניכרת בריכוז החנקן הדו-חמצני.
להפחתת זיהום האוויר עשויה להיות תועלת רפואית של ממש, ויש אנשי מקצוע הסבורים כי הירידה בתמותה בזכות הפחתת הזיהום עשויה להיות גבוהה מהתמותה ממגפת COVID-19.
היגיינה
לצד ההשפעה החיובית של המגפה על מצב האטמוספרה, אנו צפויים לראות שינוי לטובה גם בעלייה במודעות הציבור לשמירה על היגיינה. שטיפת ידיים לעיתים תכופות, זהירות מנגיעה מיותרת במשטחים ציבוריים ואף הימנעות ממגע בין אישי שלא לצורך הם בין המנהגים היעילים ביותר כדי להימנע מהידבקות בנגיף הקורונה, אבל גם במחלות רבות נוספות. ממשלות רבות בעולם משקיעות בתקופה זו מאמצים לחינוך הציבור להקפיד על כללי היגיינה נכונים, בין היתר באמצעות סרטוני הדרכה, שחלקם אף נעשו ויראליים בעצמם.
במקומות עבודה שונים מתחילה לעלות הדרישה לשיפור נהלי ההיגיינה והתברואה, לאחר שמקרי הידבקות רבים, במיוחד בארצות הברית, התרחשו בסביבת העבודה. ייתכן גם שמעתה אנשים יחשבו פעם נוספת אם להגיע לעבודה כשהם חולים, והורים ימנעו יותר מלשלוח ילדים חולים אל בית הספר, תופעה הרווחת למדי בישראל. מחלות מדבקות גורמות לנזק כלכלי אדיר ברחבי העולם וקוטלות מיליוני בני אדם כל שנה. אחוז ניכר מההדבקות ניתן למנוע בעזרת הקפדה על כללי התנהגות פשוטים, והמגפה הנוכחית מספקת תזכורת מוחשית שמדובר ביותר מהמלצה בלבד.
לשינוי דפוסי ההתנהגות עשויות להיות השפעות חיוביות נוספות, כמו ירידה במספר הנפגעים בתאונות דרכים. בישראל לבדה נהרגים בכל שנה יותר מ-300 בני אדם בתאונות דרכים. מן הנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מסתמנת ירידה מסוימת במספר ההרוגים בכבישים בחודש מרץ השנה. עם זאת ירידה נרשמה גם בינואר ובפברואר, ועדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי אמיתי. אפשר גם לקוות שצמצום העבודה יביא להפחתה במספר ההרוגים בתאונות עבודה, שגובות כל שנה את חייהם של עשרות בני אדם בישראל.
אייטם זה הוכן על ידי – אור אליאסון
לקוח מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
