מה המפעלים בסביבה שלנו פולטים לאוויר, לים ולקרקע? המשרד להגנת הסביבה מפרסם את נתוני מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2020 של 570 המפעלים הגדולים בישראל

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מנתוני דוח המפל״ס ניתן לראות כי משבר האקלים כבר ניכר בעלות חיצונית של מיליארדי שקלים. אנחנו פועלים במלוא המרץ יחד עם השותפים שלנו בממשלה, להבטיח את צמצום הפליטות לאוויר ולשמור על הציבור, הסביבה והטבע בישראל. אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו, כדי לרתום את כולם לעבודה משותפת להפחתת הפגיעה בסביבה ובבריאות ולהגביר את שיתוף הציבור".

פליטת חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים עלתה ב-14%, בעיקר בשל זיהוי מקורות פליטה חדשים ברותם אמפרט נגב וביהודה פלדות ועלייה בייצור במפעלי אספלט; פליטת תרכובות אורגוניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) עלתה ב-4%, בעיקר בשל הגדלת ייצור ברותם אמפרט נגב וחיפה נגב טכנולוגיות.
בשנת 2020 פחתה פליטת גזי החממה בישראל ב-3%, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והשפעת משבר הקורונה על הביקוש לחשמל.
ירידה גם בתחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, עלות חיצונית של הפליטה לאוויר וצריכת גז מחצבים: נתון המושפע חלקית מצמצום פעילות משקית בשל מגפת הקורונה, ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים וצמצום של כ-15% בפעילות בז"ן ושל כ-20% בפעילות פז בית זיקוק אשדוד.
העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2020 מסתכמות ב-12.9 מיליארד שקל, מתוכם 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה – זו הפחתה של 5.7% מהעלויות של שנת 2019.
צריכת המזוט פחתה ב-25% בשנת 2020 ובמצטבר משנת 2012 ב-91%.

מה כמות המזהמים שנפלטים מהמפעלים בסביבה שלנו? מה מפל"ס הזיהום בסביבתנו? המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה השמינית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים ומגורמי הזיהום הגדולים.

המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של יותר מ-570 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם גאוגרפית ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו כן אפשר לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם ולהשוות בין שניים.

כבכל שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. בד בבד המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל: המפל"ס מנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, השוואה בין המדינות מתאפשרת בקלות.

מגמות עיקריות

סיכום מגמות עיקריות במפל"ס בשנת 2020

כמות פליטות לאוויר	2020 ביחס ל-2019	מגמה מ-2012
גזי חממה	3%-*	18.5%-
תחמוצות חנקן	10%-*	62%-
תחמוצות גופרית	18%-*	82%-
חלקיקי PM10	7%-	68%-
חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם	14%+	45%-
תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC	30%-	4%+
עלות חיצונית של הפליטה לאוויר	5.7%-*

מגמות עיקריות במפל"ס בשנת 2020

נושא	2020 ביחס ל-2019	מגמה מ-2012
צריכת מזוט	25%-	91%-
צריכת גז מחצבים	2%-*	186%+
כמות פליטות בעת תקלות לאוויר, לים, לנחל, לקרקע	34%-	330%+
שיעור מחזור פסולת מעורבת מתחנות מעבר	1.3%-	9.2%+ (מ-2014)
כמות פסולת בניין מטופלת בתחנות מעבר	2.5%+	177%+ (מ-2014)

* נתון המושפע חלקית מצמצום פעילות משקית בשל מגפת הקורונה – השפעה על הביקוש לחשמל, ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים ובעקבות כך צמצום של כ-15% בפעילות ייצור תזקיקי דלקים בבז"ן ושל כ-20% בפעילות פז בית זיקוק אשדוד. הירידה נובעת בחלקה ממשבר הקורונה ובחלקה מפעולות להפחתת פליטות. מורכב לבודד את השפעתו של כל רכיב, אולם קיימת ירידה בפליטות גם ללא השפעת הקורונה.

פליטות מזהמים מקומיים לאוויר

בשנת 2020 נתוני המפל"ס מעידים על הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בשיעורים של 7% עד 18% ובחלקם נרשמה עלייה של 4% עד 14%, בהשוואה לשנת 2019. בין השנים 2012 ו-2020 מוצגות הפחתות של עד 82% בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.

אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות תחמוצות חנקן לאוויר הוא תחנת הכוח הפחמית בחדרה, שבה עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות בלא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית.

כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל"ס (כולל אסדות לווייתן ותמר) בשנת 2020 עלתה ב-14% מהכמות שדווחה בשנת 2019. זאת בשל עליות שנרשמו ברותם אמפרט נגב, שם איתר המשרד מקור פליטה של בנזן; ביהודה פלדות באשדוד, שם בוצע לראשונה דיגום בנזן וטולואן על פי דרישת המשרד; ובמפעל אדמה אגן באשדוד. נוסף על כך חלו עליות בדיווחי מפעלי אספלט (23%+) ובמטמנת גני הדס. העלייה במפעלי ייצור אספלט תואמת לעלייה בצריכת מזוט כבד (כלומר עלייה בייצור), ובגני הדס מעבר לאנליזה של פורמלהיד במעבדה מוסמכת.

במפעל יהודה פלדות יבוצעו השנה דיגומי פתע, ואם תימצא תוצאה חריגה, המשרד יפעל לדרישת הפחתת הפליטות; ובמפעל רותם אמפרט המשרד דרש מהמפעל להציג תוכנית להפחתת פליטות הבנזן. התוכנית שהוצגה נמצאת בבחינה.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) למפל"ס (כולל אסדות לווייתן ותמר) בשנת 2020 עלתה ב-4%, בעיקר בשל עליות שהתרחשו ברותם אמפרט נגב (34%+) ובחיפה נגב טכנולוגיות (21%+). בשני מפעלים אלה הותקנו מתקנים להפחתת פליטות מסוג RTO בשנת 2021 וצפויה בהם הפחתת פליטות ניכרת. בחודש אוגוסט המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום כספי בסך של 731,360 שקל על רותם אמפרט נגב בגין אי התקנת המערכת לאיסוף ולטיפול בפליטות אלו במועד הנדרש. העיצום שולם.

במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של בין 44% ל-95% משנת 2012.

בשנת 2020, בהשפעת משבר הקורונה, חלה ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים ובהתאם לכך הפחתה בהיקף פעילות בז"ן בשיעור של 15%. הפחתה זו הביאה להפחתה בשיעור דומה בפליטות פחמן דו-חמצני, תחמוצות גופרית, NMVOC, בנזן ועוד. נוסף על כך, סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים הביאה להפחתה בפליטת תחמוצות גופרית ו-NMVOC.

עלייה של 10% נרשמה בפליטת תחמוצות חנקן בשל עלייה של 19% בפליטות בתחנת כוח חיפה. בפליטת תחמוצות גופרית חלה הפחתה של 58% בעקבות סגירת שמן תעשיות שמנים וכן בשל יישום תוכנית בבז"ן לצמצום פליטות תחמוצות גופרית במה"גים (נוסף על צמצום הייצור) והפחתה בדור כימיקלים.

ב-NMVOC חלה הפחתה של 11% הנובעת, נוסף על האמור לעיל, גם מהפחתה בבז"ן בפליטות ממכלים (המשך פרויקט אבזור מכלים באטמים לפי דרישות היתר פליטה) והפחתה בפליטות מסקראבר הביטומן בעקבות התקנת פחם פעיל נוסף.

בחומרים מסרטנים חלה עלייה של 2%, למרות ההפחתה בפעילות בז"ן, בעקבות עלייה בפליטות בנזן, פורמלדהיד ואתיל-בנזן בגדיב.
אזורים תעשייתיים מרכזיים: נוסף על מפרץ חיפה, ניכרים במפל"ס אזורים תעשייתיים נוספים (שבהם 7 מפעלים מדווחים ומעלה): אשקלון, אשדוד, מישור רותם ונאות חובב. רמת הפליטות הפחותה מכולם היא בנאות חובב, ורמת הפליטות הגבוהה היא באשקלון ובמישור רותם. באשקלון – בשל תחנות הכוח רוטנברג ורידיס ודוראד; ובמישור רותם בשל מפעל רותם אמפרט נגב.

הפחתה בצריכת מזוט ועלייה בצריכת גז מחצבים

בשנת 2020 חלה ירידה של 25% בצריכת מזוט במפעלי המפל"ס. בשנת 2020 חדלו לצרוך מזוט 13 מפעלים המדווחים למפל"ס, ובהם: נילית, שמן תעשיות שמנים, מלט הרטוב, מחלבת תנובה רחובות, דשנים וחומרים כימיים, פלנטקס.

צריכת גז מחצבים פחתה ב-2% בעיקר עקב צמצום הייצור בבז"ן ובפז בית זיקוק אשדוד לנוכח משבר הקורונה. צריכת המזוט פחתה ב-91% משנת 2012. צריכת גז מחצבים עלתה ב-186% משנת 2012.

עלות חיצונית של פליטות לאוויר

סך העלות החיצונית של הפליטות לאוויר בעבור מדווחי המפל"ס בשנת 2020 הסתכמה ב-12.9 מיליארד שקל. עלות זו כוללת 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה.

בשנת 2020 חלה עלייה של 20% במחירי העלות החיצונית של פחמן דו חמצני, מ-140 שקל לטונה ל-167 שקל לטונה. לפיכך, חלה עלייה בעלות החיצונית של הפליטות לאוויר במפל"ס מ-12.4 מיליארד שקל בשנת 2019 ל-12.9 מיליארד שקל בשנת 2020.

השוואה של העלויות לפי מחירי 2019 ("תפוחים לתפוחים") מעלה שיש הפחתה של 5.7% מהעלות בשנת 2019 (בהיקף של 700 מיליון שקל).

ההפחתות נובעות מצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג, סגירת מפעל פניציה בנוף הגליל והפסקת ייצור המלט במלט הר טוב בבית שמש.

משבר האקלים

בדוח האחרון של ה-IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי בנושא אקלים, ניתן דגש לנושא המתאן כגורם משמעותי ביותר להתחממות הגלובלית, כך שפעולות להפחתת הפחמן הדו-חמצני לא יספיקו לבדן. המתאן נפלט בישראל ממטמנות ומגז מחצבים, ובכוונת המשרד למקד פעילות בנושא בתקופה הקרובה.

מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה כי בשנת 2020 פחתה פליטת גזי החממה בישראל ב-3%. זאת בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והעובדה שלא התרחשה עלייה בביקוש לחשמל, בשל משבר הקורונה (העלייה הממוצעת בחמש השנים שלפני 2020 היא 2.2% בשנה).

גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו חמצני (88%) ו-12% מתאן. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משרֵפת דלקים פוסיליים (פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד), ופליטת מתאן מתרחשת מפליטת גז מטמנות, גידול בעלי-חיים, טיפול בשפכים ודליפות מהפקה, הולכה, חלוקה ושימוש בגז מחצבים.

מהמפל"ס עולה כי פליטת מתאן לנפש בישראל עומדת על כ-1.3 טונות CO2e לנפש, בעוד שהממוצע העולמי הוא 1.07 טונות CO2e לנפש, והממוצע של האיחוד האירופי הוא 0.89 טונות CO2e לנפש (על פי נתוני הבנק העולמי).

פליטת גז מטמנות

כמות פליטת מתאן ממטמנות היא 5.7 מיליון טונות CO2e, כאשר 80% מתוכם נפלטים ממטמנות סגורות וכ-20% ממטמנות פעילות. בהתאם לאסטרטגיית הפסולת שקבע המשרד להגנת הסביבה ולהחלטת הממשלה למעבר לכלכלה דלת פחמן, הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 תהיה בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טונות. כמו כן, תבוצע הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טונות.

המשרד להגנת הסביבה סגר ברבות השנים עשרות אתרי פסולת לא מוסדרים גדולים ומאות אתרים קטנים. פעילות אתרים אלו מבלי שהיו להם תשתיות נדרשות גרמה למפגעים סביבתיים קשים ובהם זיהום מי תהום וקרקע, זיהום אוויר ופליטת גזי חממה. סגירת האתרים אינה מונעת את המשך המפגעים לסביבה, ועל כן יש לטפל בהם על ידי שיקום המטמנה הסגורה.

מתאן הנפלט מגז מחצבים

פליטות של מתאן יכולות להתרחש לאורך כלל מערך ההפקה והשינוע של הגז, כולל באסדות ולאורך מאות ק"מ של צנרות ההולכה בים וביבשה, הכוללים 48 מתקנים יבשתיים להפחתת לחץ (PRMS) של נתג"ז וכן בצנרות החלוקה למפעלים.

כיום מתבצע ניטור של דליפות מתאן באמצעות מצלמות אופטיות ובאמצעות דיגומים רק באסדות ההפקה (לווייתן ותמר) ולא במקטע ההולכה. כחלק מהעבודה לעניין החישוב הפרטני והמדויק יותר של הפליטות מכלל מערך הגז הישראלי, המשרד להגנת הסביבה בוחן גם את האפשרות להרחבת הדרישה והבקרה על כימות וניטור של דליפות הגז, הן בקווי ההולכה והן במתקני הפחתת הלחץ של נתג"ז ביבשה, זאת במסגרת סמכויות המשרד.

רשות הגז מדווחת על פער של 0.06 BCM (0.4% מכלל כמות ההפקה) בהיקף גז מחצבים בין כמות האספקה לבין כמות הצריכה, הנגרם בשל מה שהגדירה – "איבודים ופערי מדידה בתהליכי הולכת וחלוקת הגז". כמות זו של כ-40 אלף טונות מתאן שוות ערך לכ-15% מכלל המתאן הנפלט בארץ ולכ-1.3% מכלל פליטת גזי החממה. עמדת רשות הגז שהועברה למשרדנו לפני ימים ספורים היא שהאיבודים הם 0.5% בלבד מכמות זו (כלומר 0.002% מכמות ההפקה, שהם כ-200 טונות מתאן שוות ערך ל-0.08% מכלל המתאן הנפלט בארץ וכ-0.007% מכלל גזי החממה). זאת על פי דוח של נתג"ז שטרם בדק משרדנו.

סקירה בין-לאומית של מחקרים על פליטות מתאן ממערכות גז בעולם, שבוצעה על ידי מוסד שמואל נאמן בעבור המשרד להגנת הסביבה, מראה כי אומדני הפליטות של מתאן הם בטווח של 3%-0.5% מכמות ההפקה. גם בעולם הנושא נמצא בתחילת הדרך המחקרית, ובכוונת המשרד לבחון את הנושא לעומק בשנה הקרובה.

עשרת הפולטים

עשרת הפולטים הגדולים של חומרים מזהמים הגורמים ל-68% מהעלות החיצונית

#	מפעל	יישוב	עלות חיצונית, מיליון ₪ עלות כוללת	עלות חיצונית, מיליון ₪ גזי חממה מתוך עלות כוללת	שיעור שינוי עלות כוללת משנת 2019
1	חברת החשמל אורות רבין	חדרה	3,290	1,340	11-
2	חברת החשמל רוטנברג	אשקלון	1,476	1,059	10-
3	נשר מפעלי מלט ישראליים	רמלה	746	382	2-
4	חברת החשמל אשכול	אשדוד	433	336	21+
5	חברת החשמל חגית	חוף הכרמל	401	326	0
6	רותם אמפרט נגב	מישור רותם	391	73	6-
7	בז"ן – בתי זיקוק לנפט	חיפה	321	220	8-
8	חברת החשמל ת"כ חיפה	חיפה	312	228	5+
9	תחנת כוח דוראד	אשקלון	311	205	18-
10	תחנת כוח אורות יוסף	נאות חובב	301	213	39+

הזרמות שפכים

כמות המלחים בקולחי מט"שים (מכוני טיהור שפכים) עלתה ב-10% בשנת 2020 וב-19% במצטבר משנת 2016. העלייה מוסברת בחורפים הגשומים שהיו בשנים האחרונות, שהביאו את רשות המים לחזור ולשאוב מי כינרת ולספקם למערכת המים הארצית. למי הכינרת ריכוז מלחים גבוה.

הפחתה בכמויות המזהמים בשפכים תעשייתיים המוזרמים למט"שים מסתכמת ב-36% עד 85% משנת 2012. זאת אף שכמות המפעלים המדווחים עלתה ב-7%. ההסבר לכך הוא ביצוע פיקוח של המשרד להגנת הסביבה וכן יישום תוכניות הניטור של תאגידי המים והביוב על פי כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) ותעריפי ביוב לפי איכות השפכים המוזרמים.

העברת פסולת

בשנת 2020 נרשמה בנתוני המפל"ס הפחתה של 1.3% בשיעור המחזור של פסולת עירונית מעורבת (28% – מדובר בדיווחי תחנות המעבר ולא בכלל הפסולת המעורבת בארץ) בשל סגירת תחנת מעבר אמיר חברה למיחזור פסולת וגריסת גזם. בשנת 2021 החל לפעול בעפולה מתקן מיון פסולת חדש בתמיכת המשרד להגנת הסביבה. עוד החלו לפעול מתקני מיון בדודאים ובאבליים, ובשלוש השנים הבאות ייפתחו מתקני מיון בפתח תקווה, בעברון, בחירייה ובעמנואל.

בתחום פסולת הבניין חלה עלייה של 2% בכמות הפסולת המטופלת בשנת 2020 (4.7 מיליון טונות) ועלייה מצטברת של 177% משנת 2014 בעקבות הקמת תחנות מעבר חדשות והגברת פעילות הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה.