fbpx

מה המפעלים בסביבה שלנו פולטים לאוויר, לים ולקרקע? המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה העשירית ברציפות את נתוני מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2021 של 575 המפעלים הגדולים בישראל

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו. המפל"ס הוא כלי מרכזי שמשמש את המשרד, את הציבור ואת הארגונים הסביבתיים לשם קבלת תמונה מפורטת ומדויקת על זיהום האוויר בסביבה. נתוני דוח המפל״ס מראים המשך מגמת הפחתה ניכרת במזהמים וכן המשך הפחתת העלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר בישראל. אך עדיין יש עבודה רבה לפנינו בהורדת זיהום האוויר בישראל, בעיקר בכל הקשור בתעשייה וכן בשרֵפות הבלתי חוקיות. נמשיך לפעול לשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של תושבי המדינה".

כריכת דו"ח שנתי של מרשם פליטות לסביבה לשנת דיווח 2021

מרשם פליטות לסביבה. כריכת הדו"ח

מה כמות המזהמים הנפלטים מהמפעלים בסביבה שלנו? מה מפל"ס הזיהום בסביבתנו? המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה העשירית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי הזיהום הגדולים. המפל"ס מציג פליטות מזהמים של 575 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם גאוגרפית ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו כן אפשר לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם ולהשוות בין השניים.

המשרד להגנת הסביבה מפרסם בכל שנה בעשור האחרון את מרשם הפליטות לסביבה של המפעלים בישראל -מפל"ס – הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים.

כבכל שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. בד בבד, המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל – ככלי המנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. נוסף על כך, מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, אפשר לעשות השוואה בין המדינות.

מגמות עיקריות

לפי דיווחי המפל"ס, בשנת 2021 פחתה פליטת תחמוצות החנקן ב-19%; פליטת תחמוצות גופרית פחתה ב-10% ופליטת גזי החממה פחתה ב-3% – זאת בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות.

פליטת תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC פחתה ב-3% בקרב מדווחי המפל"ס ב-2021, בעיקר בשל סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים במפרץ חיפה. פליטת חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים עלתה ב-1.5% בקרב מדווחי המפל"ס ב-2021, בעיקר במפעלים רותם אמפרט נגב, אדמה אגן, תחנת כוח גזר, הקורנס ויהודה פלדות.

העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2021 בדיווחי המפל"ס מסתכמות ב-12.5 מיליארד ₪, מתוכן 7.7 מיליארד ₪ מפליטת גזי חממה – הפחתה של 9% מהעלויות שנרשמו בשנת 2020.

טבלה 1: סיכום מגמות עיקריות במפל"ס 2021 – ירידות ברוב הסעיפים

פליטות לאוויר במפל"ס

בשנת 2021 נרשמו הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בקרב מדווחי המפל"ס בשיעורים של 3% עד 19% ועלייה של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים לבני אדם, בהשוואה לשנת 2020. בין השנים 2012 ו-2021 מוצגות הפחתות של עד 84%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים ועקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל. 

הרחבה בדבר כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל"ס שעלתה בשנת 2020 ב-1.5% מהכמות שדווחה בשנת 2020 (במפעלים הנדרשים להיתרי פליטה לאוויר חלה עלייה של 16%). עיקר העליות חלו במפעלים האלה:

  1. רותם אמפרט נגב: עלייה של 2,029 ק"ג בכמות פליטת הבנזן בשנת 2021. לטענת המפעל איכויות הפוספט משתנות לאורך השנים, כך שנעשה שימוש בפוספט המכיל יותר חומר אורגני עם השנים. המפעל הגיש תוכנית לצמצום הפליטות, ועל פיה החלפת התנור במתקן 70 תִמנע את פליטת הבנזן. סמוך למפעלי התעשייה במישור רותם נמדדים ריכוזים גבוהים קצרי טווח של בנזן.
  2. תחנת כוח גזר: עלייה של 431 ק"ג בפליטת פורמלדהיד בעקבות עלייה בהיקפי ייצור.
  3. אדמה-אגן, הקורנס ויהודה פלדות: ראו בפירוט נפרד לגבי אשדוד.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן NMVOC המדווחים למפל"ס פחתה בשנת 2021 ב-3%, בעיקר בשל סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים.

גז מחצבים לעומת פחם

פליטת NMVOC וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר מתחנות כוח השורפות גז מחצבים: תחנות הכוח פולטות כולן יחד לאוויר כ-5% מפליטת NMVOC המדווחת למפל"ס ו-18% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. תחנות הכוח הפחמיות פולטות יותר תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ומזהמים נוספים מתחנות הכוח הגזיות. ואולם בכל הקשור לתרכובות אורגניות נדיפות וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים, המגמה הפוכה: הפליטה מתחנות הכוח השורפות גז מחצבים גבוהה יותר. 

בשנת 2021 תחנות כוח גזיות פלטו NMVOC בהיקף של פי 46 מתחנות כוח פחמיות ופי 7 בכל הקשור לחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. בשנה זו, תחנות הכוח הגזיות ייצרו פי 3 חשמל מתחנות הכוח הפחמיות.

זרקור על אזורי תעשייה בישראל

מפעלי מפרץ חיפה

במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 50% עד 94% משנת 2012. ב-NMVOC חלה הפחתה של 32% בשנת 2021, הנובעת מסגירת מפעל שמן תעשיות שמנים והפחתת דליפות מרכיבי ציוד במפעל גדיב.
בתחמוצות חנקן התרחשה בשנת 2021 הפחתה של 8% בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה ובכרמל אולפינים. 
בתחמוצות גופרית חלה עלייה של 22% שהתרחשה בבז"ן. ב-PM10 התרחשה עלייה של 10% שהתרחשה בתחנת הכוח חיפה; ובחומרים מסרטנים נרשמה הפחתה של 15% בעקבות הפחתת דליפות מרכיבי ציוד שבוצעה בגדיב.

אזור התעשייה באשדוד

באזורי התעשייה שבצפון אשדוד פועלים 12 מדווחי מפל"ס תעשייתיים. באזורים אלה חלו הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר בשיעור של 23% עד 98% משנת 2012. 

בתחנות ניטור האוויר בכל מרחב אשדוד לא נמדדות חריגות מערכי הסביבה, פרט לתחנת ניטור אחת באזור התעשייה הצפוני, שבה נמדדו בשנת 2021 שבע חריגות בחלקיקי PM2.5 (מעבר ל-18 החריגות המותרות) וחריגה אחת בתחמוצות חנקן. בתחנות ניטור תפעוליות הממוקמות בתוך או בסמוך למפעלים, הרחק מאזורי מגורים, ומשמשות לקבלת תמונת מצב על המפעל, נמדדות חריגות מערכי סביבה. נוסף על כך, בדיגומי המפעלים המפורטים מטה לא נמדדו חריגות מערכי הפליטה המותרים (העוקבים אחרי הערכים המחמירים הנהוגים באיחוד האירופי), למעט דיגום עופרת בקורנס.

בשנת 2021 התרחשו המגמות האלה בפליטת מזהמים באזורי התעשייה בצפון אשדוד:

  • בתחמוצות חנקן חלה הפחתה של 7% הנובעת בעיקר מהפחתה בפז בית זיקוק אשדוד; 
  • בתחמוצות גופרית חלה הפחתה של 35% הנובעת בעיקר מהפחתה בפז בית זיקוק אשדוד; 
  • ב-NMVOC חלה עלייה של 14% הנובעת מעליות בפליטות של פז בית זיקוק אשדוד וסולבר מוצרי חלבון; 
  • בחלקיקי PM10 חלה הפחתה של 12%, הנובעת בעיקר מהפחתות בפליטות בתחנת הכוח אשכול; באזור התעשייה הצפוני באשדוד בשנת 2021 חלה עלייה של 45% בפליטות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים ועלייה של 107% בשנתיים האחרונות. זאת בשל העליות במפעלים האלה:
    • אדמה-אגן – דיכלורומתאן (DCM): בשנת 2020 חלה עלייה של 390 ק"ג ובשנת 2021 חלה עלייה נוספת של 892 ק"ג. עם זאת לא נמדדו חריגות מערכי הפליטה בארובה. הסבר המפעל הוא שהעלייה נובעת מתחזוקה לקויה של הפחם הפעיל בשנת 2021. הסבר נוסף של המפעל הוא שמתכונת העבודה מנתית ומשתנה ולכן יש שונוּת בין דיגום לדיגום ובהתאם לכך שונות בכמות השנתית המחושבת. המשרד דרש להגביר את הבקרה על איכות הפחם הפעיל וימשיך את המעקב אחר פליטות אלו.
    • הקורנס – עופרת: בשנת 2021 חלה עלייה של 122 ק"ג עופרת בפליטה לאוויר – עלייה של 140% משנת 2020. יצוין שהפליטה בשנת 2020 הייתה נמוכה מהפליטה בשנים 2016 עד 2019. בדיגום פתע שבוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה בנובמבר 2021 נמצאה חריגה מערך הפליטה המותר. חריגה זו נמצאת בהליך אכיפה והמשרד הוציא התראה לקורנס, בשל החריגה הקשורה לתחזוקה לקויה של בית שקים. המפעל נדרש לבצע שיפורים שבחלקם כבר יושמו. יצוין כי בבדיקות ארובה שעשה לאחר מכן המפעל לא נמצאה חריגה נוספת. נוסף על כך, המשרד דרש מהמפעל לבצע בדיקות סביבתיות של איכות האוויר בתדירות גבוהה על גדר המפעל. בבדיקות אלו לא נמצאו חריגות מהערך היממתי של עופרת, אך הריכוזים מגיעים עד ל-97% מהערך היממתי.
    • הקורנס – בנזן: בשנת 2021 נרשמה עלייה של 226 ק"ג בפליטת בנזן לאוויר (עלייה של 207% בהשוואה לשנת 2020). בשנת 2021 נמדדו ריכוזי בנזן בארובה בשיעור סביב ערך הפליטה (בטווח השגיאה של שיטת המדידה). הסבר המפעל הוא שמקור הבנזן בפחם המשמש כחומר בערה, המכיל בנזן, ולכן כמות הפליטה מושפעת מטיב הפחם. 
    • יהודה פלדות – בנזן: בשנת 2021 דיווח המפעל על עלייה בפליטת בנזן לכמות של 1,208 ק"ג לעומת 845 ק"ג בשנת 2020. בדיגום פתע שעשה המשרד להגנת הסביבה במפעל בספטמבר 2021 לא נמצאה חריגה, וגם בדיגומים שבוצעו בשנת 2022 לא נמצאו חריגות. הסבר המפעל לשונות בפליטת הבנזן הוא שיש שונות בניקיון פסולת המתכת המגיעה למִחזור במפעל. המשרד יבחן את עמידת המפעל בדרישת היתר הפליטה למיון הפסולת לפני כניסתה להתכה ובמידת הצורך יפעיל סמכויותיו בנושא זה.

אזור התעשייה באשקלון

באזורי התעשייה בדרום אשקלון פועלים 7 מדווחי מפל"ס תעשייתיים, מתוכם 3 תחנות כוח: רוטנברג, ורידיס ודוראד. הפליטות לאוויר באזורים אלו פחתו בשנים האחרונות ב-68% עד 94% בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה שבעקבותיהן פעלו התחנות לצמצום השימוש בפחם בתחנת רוטנברג ולהתקנת סולקנים בכל יחידות הייצור.

עלות חיצונית של פליטות לאוויר המדווחות למפל"ס

סך העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר על יד מדווחי המפל"ס בשנת 2021 היא 12.5 מיליארד ₪. בשנת 2020 העלות הייתה 12.9 מיליארד ₪. יש לזכור כי מחירי גזי החממה עלו מ-167 ₪ לטונה פחמן דו חמצני בשנת 2020 ל-176 ₪ לטונה פחמן דו חמצני בשנת 2021. לפיכך, העלות של שנת 2021 במחירי 2020 היא 11.8 מיליארד ₪ – כלומר הפחתה של 9%, שהם 1.1 מיליארד ₪. ההפחתות בשנת 2021 נובעות בעיקר מצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג.

20 הפולטים הגדולים של חומרים מזהמים, הגורמים ל-85% מהעלות החיצונית בקרב מדווחי המפל"ס

משבר האקלים

מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה כי בשנת 2021 פחתה פליטת גזי החממה ממדווחי המפל"ס בישראל ב-3%, זאת בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות.

גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו חמצני – 77%, ו-12% מתאן. שאר גזי החממה הם גזי קירור וניטרוס אוקסיד. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משרֵפת דלקים פוסיליים (פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד). 

באשר למתאן: המשרד מכין עבודה בנושא אומדן פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל ומתכנן לפרסם אותה בשבועות הקרובים. לכן, בשלב זה, הדוח אינו מציג את פילוח מקורות פליטת המתאן בישראל, שכן יש להביא בחשבון גם את נתוני שרשרת ההולכה וההפקה של גז המחצבים.

דיווחי אחריות תאגידית וסביבתית – ESG

רבות מהחברות המדווחות למפל"ס הגורמות לעלויות חיצוניות משמעותיות אינן מפרסמות כלל דוחות אחריות תאגידית. דיווחי אחריות תאגידית וגילוי סיכוני סביבה, חברה וממשל תאגידי – ESG (Environmental Social Governance) – של חברות המקיימות פעילות תעשייתית, מסייעים למשקיעים, ללקוחות ולציבור. דיווח ESG הוא בסיס להתנהלות בשקיפות ובאחריות סביבתית, חברתית וכלכלית.

לדיווחי ESG קיימות מתודולוגיות שונות כאשר הנפוצה שבהן היא של ארגון ה-GRI (Global Reporting Initiative). מתודולוגיה נפוצה נוספת היא המתודולוגיה של ארגון SASB (Sustainability Accounting Standards Board). על פי מתודולוגיות אלה, קיימת רמת בסיס של תוכן הדיווח ועל גביה קשת רחבה של אפשרויות העמקת הדיווח.

בישראל אין חובה רגולטורית על החברות לפרסם דוחות ESG. הטבלה הבאה מציגה את רשימת החברות התעשייתיות שהעלות החיצונית של הפליטות שלהן לאוויר המדווחות למפל"ס גבוהה מ-20 מיליון ₪ (לא כולל טיפול בפסולת, בשפכים וגידול בעלי-חיים). לצד כל חברה מוצג אם היא מפרסמת לציבור דוח ESG ומידע כללי על אודות תוכן הדיווח. 

בטבלה זו לא סווגו בקטגוריית "מפרסמות לציבור של דוח ESG" חברות המדורגות במדד מעלה (מדד וולונטרי המדרג את איכות דוחות ה-ESG של חברות) אך אינן מפרסמות את הדוח לציבור. כמו כן לא סווגו חברות המפרטות היבטי אחריות תאגידית באתר האינטרנט שלהן – אך לא על פי מתודולוגיה מוכרת. 

החברות המדווחות למפל"ס שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהן היא הגדולה ביותר ומידע על אודות דיווחי ESG של החברות

עדכון המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2021 – שינויים מרכזיים

בד בבד עם המפל"ס, המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המצאי הכולל את סך פליטת מזהמים מרוב מקורות הפליטה בארץ שחישב המשרד להגנת הסביבה ואת נתוני המפל"ס. החישוב מבוצע על פי המתודולוגיות המקובלות במדינות האיחוד האירופי EEA ובארה"ב USEPA. המצאי מתעדכן מעת לעת (המצאי הקודם פורסם לשנת 2018 והיה מבוסס בחלקו על שנת 2015, ומצאי 2021 מבוסס ברובו על השנים 2020 ו-2021, אך כולל גם נתונים מוקדמים יותר). 

השינויים המרכזיים במצאי 2021

  1. תחבורה כבישית: הפחתה של 47% בפליטת תחמוצות החנקן בשנת 2021 ביחס לנתוני 2015, בעקבות התחדשות צי הרכבים (למרות הגידול בנסועה); הפחתה של 52% בפליטת NMVOC בעקבות התחדשות צי הרכבים ושינויים מתודולוגיים במצאי.
  2. כלי שיט בנמלים: כמות הפליטה של תחמוצות גופרית במצאי 2021 (נתוני 2018) פחתה ב-45% ממצאי 2018 (נתוני 2015), ופליטת תחמוצות החנקן פחתה ב-9% בעקבות שינויים מתודולוגיים במצאי כלי שיט בנמלים. השינויים המתודולוגיים הם עדכון יחס ההמרה בין משקל האונייה להספק המנוע הראשי ובהנחות לגבי הרכב הדלקים שבהם נעשה שימוש במנועי העזר בכלי השיט. בתקופה זו חלה עלייה של 6% בפקידות כלי שיט בנמלי חיפה ואשדוד.
  3. שרֵפת פסולת עירונית: כמות פליטת חלקיקים PM10 ו-PM2.5 וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים עלתה ב-28%. זאת בעקבות עלייה במספר אירועי השרֵפה המדווחים על ידי כבאות והצלה לישראל – מהערכה של 10,000 אירועים במצאי 2018 (נתוני 2015) ל-12,762 אירועי שרֵפת פסולת בשנת 2020.
  4. שרֵפת פסולת חקלאית צמחית: עודכן מקדם פליטה לפורמלדהיד שהביא לעלייה של 218% בכמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. אין שינוי משמעותי בהערכת כמות הפסולת הנשרפת.
  5. שרֵפת עץ בקמינים ופחמים: כמות שרֵפת עץ בקמינים עלתה ב-19% ממצאי 2018 למצאי 2021. כמות שרֵפת פחמים עלתה ב-12%. העליות מבוססות על נתוני למ"ס של יבוא עץ לקמינים ופחמים בשנת 2020.
  6. הזרמות שפכים.
  7. עלייה בכמות המלחים בקולחי מכוני טיהור שפכים (מט"שים): כמות המלחים בקולחי מט"שים עלתה ב-6% בשנת 2021 ובמצטבר עלתה ב-26% משנת 2016. העלייה מוסברת בחורפים הגשומים שהיו בשנים האחרונות, שהביאו את רשות המים לחזור ולשאוב מי כינרת ולספקם למערכת המים הארצית. למי הכינרת ריכוז מלחים גבוה.
  8. הפחתה בכמויות המזהמים בשפכים תעשייתיים המוזרמים למט"שים ב-26% עד 90% משנת 2012. זאת אף שכמות המפעלים המדווחים עלתה ב-3%. ההסבר לכך הוא ביצוע פיקוח על ידי המשרד להגנת הסביבה ויישום תוכניות הניטור של תאגידי המים והביוב לפי כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד-2014 ותעריפי ביוב על פי איכות השפכים המוזרמים.
  9. העברת פסולת בניין: הכמות של פסולת הבניין המועברת מתחנות מעבר עולה באופן מתמיד עקב הקמה של תחנות מעבר חדשות ופעולות פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2021 נרשמה עלייה של 6% בכמות איסוף פסולת בניין, וזו הגיעה ל-5 מיליון טונות. 

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים

סיכום מגמות עיקריות במפל"ס 2021

20 הפולטים הגדולים של חומרים מזהמים, הגורמים ל-85% מהעלות החיצונית בקרב מדווחי המפל"ס

החברות המדווחות למפל"ס שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהן היא הגדולה ביותר ומידע על אודות דיווחי ESG של החברות



מקור המאמר – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה,
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

התחזית: קיץ ארוך וחםהתחזית: קיץ ארוך וחם

אם ימשיכו המגמות הקיימות, העונה החמה בחצי הכדור הצפוני עלולה להתארך משלושה חודשים לשישה עד שנת 2100. את ההשלכות האקולוגיות מתחילים לראות כבר עתה. עם התחממות האקלים העולמי בעשורים האחרונים מתרבים הסימנים