fbpx

מוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן

חופי הים התיכון ומפרץ אילת עשירים במשאבים טבעיים, סביבתיים, כלכליים ותרבותיים, והם בעלי ערך רב לתושבי המדינה. כתוצאה מהתרחשות אירוע חמור של זיהום הים והחופים בשמן, הנזקים הסביבתיים והנזקים לכלכלת המדינה עלולים להיות כבדים ביותר. מכליות שמן פורקות במסופי הדלק הנמצאים לאורך חופי הים התיכון ובאילת כ-14 מיליון טון שמן נוזלי בשנה. עוד כ-2 מיליוני טון שמן בשנה מיוצאים דרך מסופי הדלק הימיים של ישראל. ההתמודדות עם אירוע זיהום הים והחופים בשמן נערכת בשלושה מישורים: מניעת זיהום ים, טיפול ושיקום.

1. התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לטיפול באירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת)

הספינה סביבה 2 בתרגיל לטיפול בזיהום ים באילת
צילום: אילן מלסטר
הספינה "סביבה 2" בתרגיל לטיפול בזיהום ים באילת

ההתמודדות עם אירוע זיהום הים והחופים בשמן נערכת בשלושה מישורים: 

  1. מניעת זיהום ים – חיוב כלי השיט להתקנת מערכות כמפורט באמנות הבינלאומיות. משטר פיקוח הדוק על יישום התקנות. 
  2.  טיפול באירועי זיהום ים וחופים – הכנת תוכנית למוכנות ולתגובה לטיפול בזיהום הים והחופים בשמן ברמה המקומית (של מתקני תשתית, מפעלים ורשויות מקומיות), וכן ברמה הלאומית והבינלאומית. 
  3. שיקום – החזרת המצב לקדמותו בזמן הקצר ביותר ושיקום נכסים אקולוגיים שנפגעו. 
התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לטיפול באירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת)

התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) היא מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים השונים הפועלים בתגובה לאירוע של שפיכת שמן, שעלול לגרום לזיהום הסביבה הימית לאורך חופי מדינת ישראל בים התיכון ובמפרץ אילת. תוכנית זו היא חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף ולסיוע הדדי בעת אירועי חירום של זיהומים גדולים. 

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה פיתחה וכתבה את התלמ"ת, שמבוססת על היערכות בציוד, בכוח אדם ובתרגול קבוע של הגופים המעורבים בתגובה לאירועי זיהום ים בשמן, כאשר האחריות מתחלקת בין הגורמים. המשרד להגנת הסביבה הוא הרשות הלאומית המנחה, מסייעת ומפקחת על כל הפעולות בכל שלב בתלמ"ת. 

מטרות התוכנית הלאומית למניעת זיהום ים בשמן:

  1. הפעלת מערך כולל למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים משמן.
  2. מיפוי אזורים רגישים לזיהום ים לאורך החוף ומוקדי סיכון.
  3. קביעת מדיניות לטיפול באירוע זיהום ים.
  4. פירוט של שיטות ואמצעים לטיפול באירוע זיהום ים חמור בשילוב כוחות של הגורמים הרלוונטיים.

2. הסכמים עם מדינות שכנות לטיפול בתקריות זיהום הים בשמן

תרגיל משותף עם הירדנים לטיפול באירוע זיהום ים במפרץ אילת
צילום: אילן מלסטר
תרגיל משותף עם הירדנים לטיפול באירוע זיהום ים במפרץ אילת

זיהומי שמן אינם מכירים בגבולות מדיניים ובתחומי מים ריבוניים של מדינות. שיתוף פעולה וסיוע הדדי בין מדינות חיוניים במקרים של תקריות זיהום ים חמורות.
ישראל חתומה על שתי אמנות בין-לאומיות המתייחסות לשיתוף פעולה הכרחי זה: אמנת ברצלונה ואמנת OPRC – 1990. נוסף לחתימה על אמנות בין-לאומית, חתמה ישראל על הסכמים לשיתוף פעולה אזורי עם המדינות השכנות: ירדן, קפריסין ויוון, לטיפול בתקריות זיהום הים בשמן. 

הסכם מזרח הים התיכון: ישראל-יוון-קפריסין  

תוכנית החירום התת-אזורית טרי-לטרלית לישראל, קפריסין ויוון במסגרת פרוטוקול החירום (Emergency Protocol) לאמנת ברצלונה

  1. במסגרת הסכמים אלה כל מדינה התחייבה לשמר את מרכזי היערכות לטיפול באירועי זיהום ים בשמן, לציידם בציוד ייעודי הולם, להכשיר צוותי פעולה ולרענן את תוכנית החירום הלאומית. 
  2. תוכניות החירום הלאומיות שולבו במסגרת תוכנית החירום התת-אזורית של מזרח הים התיכון, לפיה כל מדינה צריכה להיות ערוכה למתן מענה יעיל ברמה הלאומית, לזיהומי שמן שהיקפם נאמד באופן גס בין 4,000 ל-6,000 טון שמן בים התיכון, עבור כל אחת משלוש השותפות. 
  3. במצבים בהם המדינה הנפגעת אינה מסוגלת לטפל בכתם הדלק בכוחות עצמה, או כאשר הכתם עלול לפגוע בחופים ביותר ממדינה אחת, זכאית המדינה הנפגעת לבקש סיוע משכנותיה, ואז יבוצעו פעולות הניקוי תוך חבירת כוחות ושיתוף פעולה בשטח. במקרים כאלה יהיו הפיקוד הימי והאחריות על הפעולות בידי המדינה, שבשטחה מתבצע הניקוי.
 הסכם מפרץ אילת / עקבה: מצרים-ירדן-ישראל 

התוכנית לשיתוף פעולה אזורי לשעת חירום לטיפול בתקריות זיהום ים בשמן במפרץ אילת (עקבה) בין ישראל, ירדן ומצרים

  1. במסגרת דיוני קבוצת העבודה לאיכות הסביבה בשיחות השלום הרב צדדיות בין מדינת ישראל ושכנותיה, בשנים 1991-1992 הוחלט בין הצדדים, כי אחד הנושאים שיש לקדם בדחיפות הוא השמירה על איכות הסביבה של מפרץ אילת. 
  2. כנספח להסכם השלום עם ירדן ב-1995 נחתם הסכם לשיתוף פעולה אזורי למוכנות, תגובה ושיתוף פעולה באירועי זיהום ים בשמן, שכולל את מצרים, ירדן וישראל. מתוך הכרה בערכי הטבע והנוף של מפרץ אילת ובמשמעותם הכלכלית, הותוותה תוכנית פעולה משותפת למניעת זיהום המפרץ. כשם שהזיהום אינו מבחין בגבולות של מים טריטוריאליים, כך גם המאמצים להדבירו.
  3.  בשנת 1995 התרחש אירוע זיהום ים, במהלכו נשפכו בנמל עקבה 30 טון דלק שזרמו לים. שיתוף הפעולה המהיר בין הצוותים הישראליים והירדנים מנע אסון אקולוגי ופגיעה בשוניות האלמוגים. בפועל, נרכשו בין השאר, שתי ספינות ייעודיות ללחימה בזיהום מי ים בשמן, "סביבה 2" ואחותה הירדנית "HAMZA1", המשתפות פעולה במסגרת מערך החירום שהוקם ופועל משני צדי המפרץ. 
  4. רמת הצטיידות והיערכות בכל מדינה הוגדרה באופן שניתן יהיה לתת מענה יעיל לזיהומי שמן שהיקפם מגיע עד כ-200 טון שמן בים. 
  5. עקרונות ההפעלה של תוכנית החירום האזורית בנויים על ההנחה, שבשל הקרבה הגיאוגרפית הגדולה בין מדינות באזור, יש להניח כי כתמי שמן יסחפו במהירות מאזור מקור הזיהום לתוך המים הטריטוריאליים ולחופי המדינות השכנות.
  6.  תוכנית החירום האזורית בישראל מופעלת ומתורגלת ובמסגרתה מבוצעים אימונים ותרגולים משותפים. 

3. קרנות הפיצויים הבין-לאומיות לזיהומי ים בשמן (IOPC)

אירוע זיהום ים במזוט במפרץ חיפה
צילום: רני עמיר
אירוע זיהום ים במזוט במפרץ חיפה

מאז שנת 2005 חברה ישראל באמנות הפיצויים CLC – FUND 1992, ומתוקף כך, זכאית לקבל פיצויים מנזקי זיהום ים בשמן עד לתקרת תשלום של 294 מיליון דולר. כל תביעה לפיצוי על נזק מתבצעת תחת הגג של אמנות אלה, הכוללות בתוכן גם את מנגנון הפיצוי של מועדוני הביטוח הימיים (P&I). 

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים

4. ציוד ייעודי לטיפול בזיהום ים בשמן

ציוד לטיפול בזיהום ים של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
צילום: אילן מלסטר
ציוד לטיפול בזיהום ים של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מחזיקה ומתפעלת ציוד ייעודי לטיפול בזיהומי שמן בים. המצעים לטיפול באירועי זיהום ים בשמן משמשים לחסימה, שאיבה ואגירה של השמן עד פינויו לאתר מתאים לטיפול. 

ליחידה שלושה מאגרי ציוד:

  1. התחנה למניעת זיהום ים באילת.
  2. מאגר ציוד – אשקלון.
  3. מאגר ציוד – חיפה/קישון.

אמצעים לחסימת זיהום השמן בים 

  1.  חוסמי ים פתוח – שתפקידם להיפרש בים הפתוח, למנוע מכתמי השמן לנוע לכיוון החוף. חוסמים אלו מאופיינים כציוד כבד שניתן לפרישה בים הפתוח במצבי ים בינוניים. החוסם בנוי לעומסי עבודה קיצוניים ונפרש ע"י גוררות וכלים אחרים בים הפתוח. 
  2.  חוסמי נמל ומעגנות – מתפקידם לחסום את כתמי השמן בסמוך לנמל, בתוך תחומי הנמל, מעגנות או מקורות שאיבה של מי ים לשימושים שונים. חוסם זה הוא בעל מימדים קטנים יותר, קל לתפעול באופן יחסי, זול וניתן לתפעול במצבי ים שקט. 
פרישת חוסם לטיפול בזיהום ים משמן
צילום: אילן מלסטר
פרישת חוסם לטיפול בזיהום ים משמן

אמצעים לשאיבה, הפרדת שמן ממים – סקימרים 

  1.  משאבות – המשאבות מונעות בדרך כלל ע"י יחידות כוח הידראולי, מורדות אל כתם הדלק, צפות במים ושואבות את חלקו העליון של רובד מי הים. השמן צף על פני המים ולכן יש חשיבות בשאיבתו לפני הגעתו לחוף. הדגשים שיש לתת עליהם את הדעת בעת שאיבת הדלק הם: סוג הדלק, צמיגותו, עובי השכבה העליונה של הדלק, כמות הדלק ומיקומו לצורך ביצוע פעולות השאיבה.
  2.  דיסק סקימר – מיועד לטיפול בשמנים קלים עד גולמיים, בעלי צמיגות נמוכה. המכשיר בנוי מדיסקים (תקליטים) המותקנים על ציר ושקועים חציים במי הים. הדיסקים מסתובבים והדלק נצמד על הדיסק המסתובב, מנוגב מהדיסק ע"י מגב וגולש למיכל מרכזי ששואב את הדלק אל מכל אצירה. 
  3. משאבות חילזון – אמצעי שאיבה המיועדים לשאיבת דלק כבד בעל צמיגות גבוהה שלא ניתן לשאיבה באופן אחר. המשאבה המונעת בכוח הידראולי חיצוני, מוכנסת אל כתם הדלק, צפה ככל שניתן בחלקו העליון ודלק נכנס אל המשאבה הדוחפת אותו אל מיכל חיצוני. במקרה זה כמויות המים יהיו גדולות יותר אולם הסקימר יודע להתמודד עם דלק כבד בעל צמיגות גבוהה. 
  4. סקימר מסוג "מופ" – סקימרים אלו הוצעו כאשר נצפו בעלי הכנף שנחתו על כתם דלק, נוצותיהם ספגו כמויות גדולות של דלק ולא יכלו לעוף יותר בגלל המשקל של הדלק. על עיקרון זה הומצאו המופים למיניהם, סיבי פלסטיק דקים המורכבים על חבל, סיבי הפלסטיק מוכנסים לתוך כתם הדלק, סופגים כמויות גדולות של דלק, החבל נמשך אל מעגלה שסוחטת אותו מהשמן והחבל מוחזר לים. יתרונו הגדול של מכשיר זה: יודע לעבוד בשמן קל בעל צמיגות נמוכה, החבלים צפים על פני המים ו"מלחכים" את הדלק מהחלק העליון של המים, אינם זקוקים לשוקע להפעלה וניתנים להפעלה במים עמוקים, רדודים, חוף וריפים ימיים. 
  5. ראשי שאיבת דלק מקו חוף – ראשי שאיבה שמתפקידם לשאוב דלק שהגיע אל קו החוף, גדות נחל. הדלק נשאב מהחלק העליון של המים ויתרונו הגדול הוא בפשטות הפעלתו, אין צורך בצוות מיומן וניתן לשאת אותו באופן ידני לכל נקודה בחוף. 

סופגי דלק

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מצוידת בסופגים לספיגת כתמי דלק על סוגיו מהים. הסופגים קולטים את הדלק, מוצאים מהים ומועברים לאתר פסולת מאושר. משתמשים בהם בעיקר בזיהומים קטנים, במקומות בהם לא ניתן להפעיל ציוד מכני, במקומות בהם פרוסים חוסמים ויש לבצע סגירה מוחלטת בקצה החוסם או בעת סיום הטיפול בכתם והשארת ה"טיטולים" לספיגה סופית. 

מיכלי קיבול לדלק

ברשות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מכלים ייעודיים לאחסון זמני של הדלק שהוצא מהים עד לפינוי הדלק ע"י כלי שיט או משאיות מיכל. יתרון המכלים הוא נפח אחסנה קטן, הרכבה ותפעול פשוטים. 

היערכות לניקוי דלק מהחופים

בעת אירוע זיהום גדול קיים סיכוי רב שכתם הדלק ינחת על החוף ויידרשו מאות ידיים עובדות. בידיעה זו הכין האגף מאגר ראשוני של כלי עבודה ידניים לתפעול מיידי, הכוללים: אתי חפירה, מגרפות כלי איסוף פסולת, מריצות, יריעות ניילון גדולות לאיסוף החול המזוהם, כפפות עבודה, סרבלים, כובעים, אמצעי תאורת לילה ועוד. 

תרגיל הדמייה של זיהום ים בחדרה
צילום: צילום אוויר – אילן מלסטר
תרגיל הדמייה של זיהום ים בחדרה
אמצעים נוספים לטיפול בזיהום ים בשמן 
  1.  חיידקים מפרקי שמן המצויים באופן טבעי במי הים. תהליך פירוק השמן על ידי החיידקים מאוד איטי ולכן משתמשים בחיידקים אלו בריכוזים גבוהים לניקוי חול חופי שזוהם בשמן וכן דפנות מכלי שמן בספינות. אופן הביצוע: סילוק החול המזוהם מהמקום, טיפול בו לאורך זמן והשבתו למקומו בתום הניקוי. 
  2. שימוש בכימיקל – דיספרסנט. אחת מתכונות הדיספרסנט היא יכולתו לפרק את מולקולות הדלק ולגרום לו, עקב שינוי משקלו הסגולי להתפזר על כל עמודת המים. משתמשים בחומר בעיקר בים פתוח בריסוס ממטוס, באזורים שתחום רגישותם מתאים לשימוש בכימיקלים. במפרץ אילת, לצורך העניין, לא משתמשים בכל חומר או תוספת חיידקים על מנת לא להוסיף על מידת הנזק הנגרם על ידי החדרת חומר נוסף שאינו שייך למערכת הימית הרגישה באזור זה. יש לציין שהשימוש בכימיקלים ניתן לפני שהדלק שמצא דרכו אל הים מאבד מתכונותיו הבסיסיות ומשתנה. פרק הזמן או חלון ההזדמנויות לריסוס הינו מוגבל ובהחלט קשור לסוג הדלק והתנהגותו. 



מקור כתבה זו – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולםמשבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם

בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר דו"חות מדעיים המתריעים בזה אחר זה על הנזקים האדירים שבני האדם גורמים למערכות הטבעיות ולסביבה. אנו עדים להכחדת מינים, לזיהום האוקיינוסים, האוויר והקרקע, למחסור במים,

"כל אדם זקוק למקום שיוכל ללכת אליו ולצאת מדעתו בשלווה" – משבר הקורונה ועליית קרנו של הטבע העירוני"כל אדם זקוק למקום שיוכל ללכת אליו ולצאת מדעתו בשלווה" – משבר הקורונה ועליית קרנו של הטבע העירוני

בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנשים ספונים בבתיהם בתקופת המשבר הנוכחית. משבר זה פקד אותנו בעונת האביב, כאשר הטבע בשיאו. בימים כתיקונם ובפרט בחופשות ובסופי השבוע, המוני ישראל גודשים את